לגירסתם, הערות אלו מלמדות שהמבקשים מעולם לא סברו שהם בגדר "מחזיק" עד שפנו לקבלת ייעוץ משפטי, וכל שבקשו היה לעשות שימוש בבית הכנסת, הא ולו לא.
המשיבים מוסיפים וטוענים כי, מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, משלא צלחה דרכם להוכיח, כי הותרת המצב על כנו גורם להם נזק, ולראיה יעידו התמונות שצורפו לתגובה המלמדות על תנאיו הנאים של המקלט החלופי בו מיתקיים הכולל בעת הזו, בעוד שצילום המקלט חזותית שצרפו המבקשים לבקשתם אינו משקף את המצב לאשורו.
מבחן השליטה עליו סומכים המשיבים את ידם גם לצורך הדיון בבקשה לסעד זמני, מכוח ההלכה שנקבעה בע"מ 523/14 פלוני נ' פלוני (ניתן ביום 9.3.14) ראויה כאמור לידון במסגרת התביעה העיקרית ובעניין זה אסתפק בלציין כי, ההליך אליו מפנים המשיבים עוסק בשאלה האם פולש זכאי להשכיר את המקרקעין והאם הוא זכאי לדמי שכירות, אך לא זה המקרה המונח לפנינו, כשבעניינינו עומדת על הפרק השאלה אם בעלים או מחזיק של מקרקעין (לצורך העניין המשיבה 1 שמנהלת את בית הכנסת כשהמקרקעין הנם בבעלות הערייה) יכול לעשות דין עצמי לסילוק מחזיק (המבקשים) לאחר שניתנה לו הרשאה לשימוש וחזקה בנכס, שלא במסגרת הליך פינוי.
המחלוקת שניטשה בין הצדדים לאחר השלמת עבודות השיפוצים ובעקבותיהם, כאשר נציגות המשיבה 1 הגיעה לכלל החלטה להתיר השמוש למבקשים רק במבואה של בית הכנסת, זאת בנגוד למצב השמוש שהיה קיים והותר קודם לכן, לאור כובד ההשקעה הכספית בנכס, היא זו הנותנת את חשיבותו של האנטרס הצבורי במניעת עשיית דין עצמית, שלאחריה באו ניסיונות המבקשים להגיע עם המשיבים למתווה מוסכם שהוצע בהחלפת טיוטאות הסכם, להסדרת השמוש בנכס (סע' 35 לתגובת המשיבים ואילך).
בעיניין זה ראוי להביא דבריו של בית המשפט העליון ברע"א 4311/00 מדינת ישראל נ' בן שמחן (ניתן ביום 19.11.03) כלהלן: "להגנה על החזקה במקרקעין מקום מרכזי במשפט. החזקה היא נושא להגנת המשפט לא רק כמאפיין של זכות הבעלות אלא גם כאשר היא משקפת מצב עובדתי שאין מקורו בזכות. החזקה היא עניין שבעובדה אשר המשפט מייחס לו תוצאות משפטיות בעלות משמעות ... טעמים שונים הביאו את המשפט למתן הגנה נרחבת על החזקה במקרקעין- בין חזקה מכוח זכות ובין חזקה בפועל שלא מכוח זכות. טעם עקרי לכך נעוץ ברצון להגן על החזקה כאמצעי של שמירה על הסדר הצבורי ועל שלום הציבור. טעם נוסף נעוץ בחשיבות שבהגנה על רצף השמוש בקרקע והמשכיותו. חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 מסדיר את הגנת המשפט על החזקה במקרקעין בפורסו את ההגנה על המחזיק בין שהוא בעלים בין שהוא זכאי לחזקה שלא בתורת בעלים ובין שהוא מחזיק בקרקע בפועל שלא מכוח זכות כלל. וכך נתונה לבעלים ולמחזיק כדין הגנה כנגד מסיג גבול, וכל אחד מהם זכאי לידרוש את החזרת המקרקעין אליו ממי שמחזיק בהם שלא כדין (סע' 16 לחוק המקרקעין). החוק מכיר בעליונותם של בעלי זכות הבעלות והחזקה על פני מסיג גבול, אולם מימוש זכותם לקרקע הנה על דרך תביעה משפטית בערכאות לצורך קבלת צו לסילוק ידו של הפולש. על התובע מכוח זכות הנטל להוכיח את זכותו להחזיק בקרקע ואת העדר זכותו של הנתבע, ועמידתו בנטל ההוכחה היא תנאי להצלחת התביעה". שכן, התנאי המאחד הוא הסתייגותו של המשפט מעשיית דין עצמית לתפיסת חזקה בקרקע, גם ביחס לזכאי האמתי לנכס, אשר עליו להזקק להליכים משפטיים ולא לעשות שימוש עצמי בכוחותיו העצמיים כדי לשמר את זכותו, וכך הוא המצב במקרה המונח לפנינו.
...
אקדים אחרית לראשית ואומר כי, לאחר שעיינתי בכתובים ושקלתי את טענות הצדדים, אני בדעה כי יש מקום להיעתר לבקשה לסעד זמני ולהורות למשיבים לחדול לאלתר מחסימת כניסתם של המבקשים לבית הכנסת המצוי ברחוב ראסל 27 בעפולה, בין בדרך של נעילת הדלתות, בין בדרך של איומים בהפעלת כוח ובין בכל דרך אחרת, ולאפשר להם לשוב ולקיים כסדרם את לימודיהם ותפילותיהם, באותו האופן בו נהגו כל השנים, וזאת על למתן פסק דין בתביעה הפוססורית אשר הוגשה על ידם, או עד למתן החלטה אחרת במסגרת ההליך העיקרי.
במחלוקת שניטשה בין הצדדים באשר לשאלת 'המחזיק', מקובלת עלי עמדת המבקשים ולפיה משהוכח, כי הם החזיקו בפועל והשתמשו בנכס לצורך לימודי 'כולל' לתקופה של שנתיים לפחות (אף לגישת המשיבים), הרי לכאורה הם באים בגדר 'מחזיק' כהגדרתו בסעיף 19 לחוק המקרקעין, ומשכך זכאים הם להגנה על החזקתם בנכס, ואבהיר.
סוף דבר
ניתן בזה סעד זמני האוסר על המשיבים 1-2 לחדול לאלתר מחסימת כניסתם של המבקשים לבית הכנסת השוכן ברחוב ראסל 27 בעפולה, בין בדרך של נעילת הדלתות, בין בדרך של איומים בהפעלת כוח ובין בכל דרך אחרת, ולאפשר להם לשוב ולקיים כסדרם את לימודיהם ותפילותיהם, באותו האופן בו נהגו כל השנים, וזאת על למתן פסק דין בתביעה הפוססורית או עד למתן החלטה אחרת במסגרת אותה תביעה.
