פיטורין מיידיים תוך שלילת זכות ההתראה מהעובד

על רקע גילוי זה, המשיב והנהג הנוסף נעצרו על ידי משטרת ישראל, ולמחרת, מסרה המבקשת למשיב התראה על הפרות משמעת חמורות וזימון לשימוע בנוגע להמשך העסקתו.

ביום 20.4.2017 נערך למשיב שימוע, וביום 23.4.2017 הודיעה המבקשת על פיטוריו לאלתר, תוך שלילת פצויי פיטורים.

בהחלטה מיום 19.3.19 הורה בית הדין על תיקון פסק הדין והוספת בסעיף 3 פרק הסיכום את המילים הבאים: "....אנו קובעים כי אם יודיע הנתבע (צ.ל. התובע –מ.ש.) לנתבעת, תוך 30 ימים מהיום, שהוא בוחר בקיזוז הסכום הצבור בקופת הפיצויים, תשחרר לו הנתבעת את קופת הפיצויים ותקזז את הסכום המעודכן שנצבר בה נכון להיום מהסכומים המפורטים בסעיפים 1 -2 לעיל. לא בחר הנתבע כך, תשלם לו הנתבעת את הסכומים שנפסקו לזכותו בפסק דין זה..." הבקשה וטענות הצדדים המבקשת טוענת כי טובים סכוייה לזכות בעירעור.

בקשר לכך נטען, בין היתר, כי הוכח שהמבקשת העסיקה את המשיב תוך "טישטוש" שעות עבודתו האמתיות ושימוש ברכיבים "פקטביים" בתלושי השכר, על מנת שלא לשלם את זכויותיו; בקביעה לשלילת 80% מפיצויי הפיטורים היטיב בית הדין קמא עם המבקשת, שכן מדובר בענישה מחמירה בהיתחשב בשנות עבודתו הרבות של המשיב וארוע חד פעמי בו למבקשת לא נגרם כל נזק.

...

בהחלטה מיום 19.3.19 הורה בית הדין על תיקון פסק הדין והוספת בסעיף 3 פרק הסיכום את המילים הבאים: "....אנו קובעים כי אם יודיע הנתבע (צ.ל. התובע –מ.ש.) לנתבעת, תוך 30 ימים מהיום, שהוא בוחר בקיזוז הסכום הצבור בקופת הפיצויים, תשחרר לו הנתבעת את קופת הפיצויים ותקזז את הסכום המעודכן שנצבר בה נכון להיום מהסכומים המפורטים בסעיפים 1 -2 לעיל. לא בחר הנתבע כך, תשלם לו הנתבעת את הסכומים שנפסקו לזכותו בפסק דין זה..." הבקשה וטענות הצדדים המבקשת טוענת כי טובים סיכוייה לזכות בערעור.

לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

לאור האמור, האיזון הראוי של מכלול השיקולים מוביל לטעמי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, כך שיעוכב ביצוע תשלום הסכום שנפסק בגין פיצויי פיטורים (16,775 ₪), וסכום נוסף של 70,000 ₪ (להלן- הסכום המעוכב).

סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיף 12 לעיל.

ביום 9/4/17 התובעת, באמצעות בא כוחה, מסרה לנתבע ידנית באמצעות שליח מכתב "התראה על הפרות משמעת חמורות שימוש שלא כדין בסיכון משאית התובעת וזימון לשימוע בנוגע להמשך העסקתך בחברה" (נספח ד' לכתב התביעה).

ביום 23/4/17 הודיעה התובעת לנתבע על סיום עבודתו לאלתר, תוך שלילת פצויי פיטורים (נספח ו' לכתב התביעה).

לפיכך על התובעת לשלם לנתבע 20% מפיצויי הפיטורים בסך - 16,775 ₪ בנוסף, תשלם התובעת לנתבע את הסכומים הבאים: א. שעות נוספות - 142,630 ₪ ב. נכויי שכר - 1,860 ₪ ג. פיצויים בגין אי מסירת הודעה - 10,000 ₪ פיצויים בגין תלושים לא תקינים - 10,000 ₪ תוספת ותק שקלית - 52 ₪ אופן התשלום: מאחר ובקופת הפיצויים נצברה יתרה, ומאחר ומשיכת הקופה על ידי התובעת עלולה לפגוע בזכויותיו הפנסיוניות של הנתבע, אנו קובעים כי אם יודיע הנתבע לתובעת, תוך 30 ימים מהיום, שהוא בוחר בקיזוז 80% מפיצויי הפיטורים (בסך 67,100 ₪) מהסכומים המפורטים בסעיף 2 לעיל, תשחרר לו התובעת את קופת הפיצויים, ותקזז את הסכום המעודכן שנצבר נכון להיום בקופת הפיצויים מהסכומים שהיא חבה לו כאמור.

...

מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב) רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור; (2) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק ביצע הפרה כאמור בפסקה (1) בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים, חזקה היא כי המעסיק ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת; הפיצוי לפי סעיף 26א לחוק הגנת השכר הינו פיצוי לדוגמה, שאינו תלוי בהוכחת נזק, ומטרתו העיקרית היא הרתעת מעסיקים (ע"ע (ארצי) 1242/04 עיריית לוד – דהן , [פורסם בנבו] מיום 28.7.05; ע"ע (ארצי) 33680-08-10 דיזינגוף קלאב בע"מ – זואילי, [פורסם בנבו] מיום 16.11.11) ב-ע"ע 28228-03-15 לוקס – זיסמן (מיום 31.10.16, נבו), קבע ביה"ד הארצי את אמות המידה ביישום הוראות החוק: "בעת יישום הוראות החוק יש להתייחס, בין היתר, לחומרת ההפרה, למשכה, לתום לבם של הצדדים וכמובן לתכלית ההרתעתית של הוראות סעיף 26 א לחוק הגנת השכר (ראו על דרך ההיקש: ע"ע (ארצי) 33680-08-10 דיזינגוף קלאב בע"מ – יעקב זואילי [פורסם בנבו] (16.11.2011) בסעיף 36 לפסק הדין)..". כפי שפירטנו לעיל, בחלקו של פסה"ד המתייחס לפיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד, אופי ההפרה, הביטוי שמצאה ההפרה בתלושים, משך ההפרה הרב וחוסר האיזון בכוחות שבין הצדדים הם שיקולים רלבנטיים לשקילת גובה הפיצוי, כמו גם גודלה של החברה והעובדה שהיא ביצעה את ההפרה לא רק כלפי הנתבע אלא גם כלפי העובדים האחרים (עמ' 14, ש' 29-30).

לפיכך, לאחר ששקלנו את העניין אנו פוסקים פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין מסירת תלושים בניגוד לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.

לפיכך על התובעת לשלם לנתבע 20% מפיצויי הפיטורים בסך - 16,775 ₪ בנוסף, תשלם התובעת לנתבע את הסכומים הבאים: א. שעות נוספות - 142,630 ₪ ב. ניכויי שכר - 1,860 ₪ ג. פיצויים בגין אי מסירת הודעה - 10,000 ₪ פיצויים בגין תלושים לא תקינים - 10,000 ₪ תוספת ותק שקלית - 52 ₪ אופן התשלום: מאחר ובקופת הפיצויים נצברה יתרה, ומאחר ומשיכת הקופה על ידי התובעת עלולה לפגוע בזכויותיו הפנסיוניות של הנתבע, אנו קובעים כי אם יודיע הנתבע לתובעת, תוך 30 ימים מהיום, שהוא בוחר בקיזוז 80% מפיצויי הפיטורים (בסך 67,100 ₪) מהסכומים המפורטים בסעיף 2 לעיל, תשחרר לו התובעת את קופת הפיצויים, ותקזז את הסכום המעודכן שנצבר נכון להיום בקופת הפיצויים מהסכומים שהיא חבה לו כאמור.

התובע הועסק ע"י הנתבעת כמנהל מוסך מ- 1/1/08 ועד 23/8/15 עת פוטר (7 שנים ו-7 חודשים), 6 י"ע בשבוע "בשכר חודשי המורכב מסך של 10,196 ₪ ברוטו". הנתבעת היתעלמה מהוראות הדין הקבוצי ובכך שללה זכויותיו (תוס"י, ביגוד, אש"ל, קה"ל) ותוך שהנתבעת פיצלה שכרו באופן שאינו חוקי, כשלשכר היסוד נוספו רכיבים ששולמו בקביעות, וע"מ לצמצם שכרו הקבוע.

הגם שהיה מקצועי, יחסי האנוש הגרועים שלו באו לביטוי הן ביחס ללקוחות והן ביחס לעובדים, וקיבל התראות רבות בגין כך. שכרו שולם כדין, ותלושיו הם כדין ועליו הנטל לסתור תוכנם.

עוד הפניתה לגירסאות התובע בנידון (שראשיתן בתיאור 2 ארועים, וכך גם בדיון הקד"מ והמשך בעדותו ובעקבות גרסת הנתבעת הן בהגנתה והן במסמכים שצירפה, בדבר 2 הארועים ועיתויים, ו"נעלמה" גרסת הפיטורין לאלתר – החלפת גרסאות, מה שמפחית משמעותית מהימנותו.

...

לאחר ששקלנו כל האמור כולל גרסאות התובע בנדון, וגרסת הנתבעת בדבר האופן בו ביצעה החישוב והתשלומים – נדחית התביעה ברכיב זה, מששוכנענו כי הרישום, החישובים והתשלומים כמפורט לעיל, בוצעו כדין וכי התובע קיבל מלוא זכאותו.

משמניחים אנו כי קיימת תמיד אפשרות לטעות ביום ברישומי הנתבעת בכרטסות כמו גם האפשרות לטעות ולא להחתים כרטיס, מששוכנענו כי הכרטסות מבטאות רישומים אותנטיים ובזמן אמת – נדחית אף טענת הנתבעת לתשלום ביֶתֶר.

ה. סיכום הנתבעת תשלם לתובע הסכומים שנקבעו לעיל, בתוך 30 יום בצרוף ה"ה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

התובע הגיש בקשה לפשיטת רגל, והכנ"ר הורה לנתבעת 1 שלא להעביר את יתרת סכום פיצוי הפיטורים המגיעה לו, כך שאם ייפסקו לטובת התובע כספים הרי שהם צריכים להיות מועברים לקופת הכנ"ר. התובע גרם לנזקים בזמן שנהג בהיותו בשלילה, תוך גרימת נזק שחברת הביטוח לא רצתה לכסות עקב כך. לתובע שולמו כספים בגין עבודתו בשעות הנוספות.

בכתב ההגנה ובתצהיר הנתבע 2 טענו הנתבעים שהתובע לא הציג תעוד על בעיות גב, ואף ביצע עבירות משמעת השוללות זכויות לפצויי פיטורים, וכי כך היה עת סרב לבצע עבודתו ביום 22.7.13, ולכן נשלח נהג לביתו לקחת את המשאית.

עוד יצוין, כי התובע טען לאורך כל הדרך כי פוטר; בעוד שהנתבע 2 בתצהירו מתייחס, בין השאר, לכך שדובר כאילו בהתפטרות עקב הרעת תנאים, ואם התובע היה מתריע על עוול שנעשה לו או מצב רפואי היה נמצא לו תפקיד אחר בנתבעת 1.

בנוסף, כפועל יוצא, ומשקבענו כי התובע פוטר לאלתר לאחר מחלוקת ודין ודברים עם הנתבע 2, הרי שהוא זכאי לדמי הודעה מוקדמת לפי המשכורת הקובעת עליה לא חלקו, בסך 8,216 ₪.

...

סיכום לאור כל האמור לעיל, תשלם הנתבעת 1 לתובע את הסכומים הבאים: · פיצויי פיטורים סך של 19,337 ₪ · הודעה מוקדמת סך של 8,216 ₪ · היעדר שימוע סך של 16,432 ₪ · פדיון חופשה סך של 17,765 ₪ · שעות נוספות סך של 132,164 ₪ · הפרשות לפנסיה וניכויים שלא הועברו סך של 34,686 ₪ _____________________________________________________ סה"כ: 228,600 ₪ אחרית דבר הנתבעת 1 תשלם לתובע סך של 228,600 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום 1.4.14.

התביעה כנגד נתבע 2 נדחית, כפי שפורט לעיל בפסק הדין.

התובע ישלם לנתבע 2 הוצאות בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪, והכל בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

לפי טענותיה שם היא פוטרה בנסיבות "קשות ופוגעניות ביותר, ללא כל התראה או הכנה לכך מראש ובאופן משפיל ומבזה", ומעשה הפיטורים היה "פיתאומי, מפתיע, מיידי, לא צפוי, לא מתוכנן ותוך שלילת כלל הזכויות השמורות לתובעת מכוח חובת עריכת שימוע כדין שחבה הנתבעת". כן טענה התובעת כי הנתבעת חרצה את גורלה מראש, וכי פיטוריה נעשו משיקולים לא עינייניים ולא מוסריים, למרות שלאורך כל תקופת העבודה הייתה שבעת רצון מתפקודה.

...

לסיכום, על רקע כל האמור לעיל, אנו סבורים כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין פגמים בתלושים, כאשר בשים למכלול הנסיבות, הפיצוי הנתבע סביר בהחלט.

קיזוז הנתבעת טענה כי כנגד זכאות התובעת לדמי הבראה, יש לקזז פיצויי פיטורים ששולמו לתובעת ביתר, וכן דלק ועלות הרכב שקיבלה התובעת לפנים משורת הדין ב-14 הימים שלאחר סיום העסקתה, לרבות נזק פח שנגרם לרכב – דין הטענות להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, כך שעל הנתבעת לשלם לתובעת, בתוך 30 ימים, את הסכומים הבאים: הפרשי שכר (השלמת הרכיב הקבוע לשכר המינימום) - בעד כל אחד מהחודשים 7-12/2016 – סך של 175 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מסוף כל חודש אליו מתייחס התשלום ועד למועד התשלום המלא בפועל.