פיטורים שלא כדין: טענות בדבר הליך פגום ושיקולים לא עניינים

במישור השני, הנוגע להליך הפיטורים עצמו, טוען התובע כי על מנת להצדיק את פיטוריו האסורים קוים הליך פיטורים פגום שבו הוטל בו דופי והוא הואשם בשימוש לרעה בגישה שנתנה לו, כעוזר משפטי, למערכת נט המשפט על אף שאין לדברים שחר.

לא למותר להוסיף, כי דומה שהפניה המקדימה של התובע אל סגנית היועצת המשפטית בשאלה האם הגשת תביעה כנגד הנהלת בתי המשפט בעיניין שאינו קשור בעבודת התובע היא אפשרית הייתה מטעה – למערכת נט המשפט היה קשר מובהק לעבודת התובע וגם אם כאן עשה שימוש בחלקה המיועד למשתמשים "חצוניים". עוד ברור הוא שאין בין פניה מקדימה למעסיק או התראה על תקלות חמורות לבין גישה לערכאות דבר.

בעיניין ברד (ע"ע (ארצי) 23402-09-15 ברד – קנסטו בע"מ (28.2.2017)) עמד בית הדין הארצי על 'מרכיבי הליבה' של הליך שימוע המגשים את תכליתו ובהם: "...מתן הנימוקים המפורטים בגינם נשקלת אפשרות פיטוריו מספיק זמן מראש, וזאת על מנת שתהא לעובד האפשרות להערך לקראת השימוע; שקילת טענות העובד בנפש פתוחה וחפצה; ככל שהעובד חפץ להיות מיוצג בהליך השימוע שמורה לו ככלל הזכות לכך". לאחר בחינת ראיות התובע ונסיבות העניין דעתנו היא שנפל פגם מסוים בהליך השימוע במובן זה שבמהלכו נאמר לתובע, בנגוד לאמור במכתב הזימון לשימוע, כי לא מדובר על הפסקת העסקה מידית אלא על כוונה שלא לחדש את החוזה עם סיומו הצפוי (ראו למשל: עמ' 2 לתמליל, בשורה 7; עמ' 5, בשורה 20; עמ' 44, בשורה 18; עמ' 45, בשורה 11).

כללי הפצוי בגין פיטורים שלא כדין – המסגרת הנורמאטיבית כאשר מפוטר עובד 'שלא כדין', דהיינו כאשר נמצאים פגמים בהליך פיטוריו, מתעוררת שאלת הסעד שראוי לפסוק בגין אותם פיטורים, וככל שראוי לפסוק סעד כלשהוא.

...

כאמור לא שוכנענו כי נסיבות העניין מצדיקות את איסור פרסום זהותו של התובע לא כל שכן כאשר מדובר בעניינים הנמתחים לא מעט שנים לאחור.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה ובאופן שאנו מחייבים את המדינה לשלם לתובע, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין את הסכומים המפורטים מטה.

לנוכח האיחור הניכר בהגשת התביעה; תוצאת הדברים, קרי, הפער הניכר בין גובה התביעה לסכומים שנפסקו; כמו גם העובדה שהתובע ייצג את עצמו דעתנו היא כי נכון יהיה שכל צד יישא בהוצאותיו, וכך אנו מורים.

יפה לעניינו פסיקת בית הדין הארצי בע"ע 33791-11-10 נובכוב מיכאל – ר-צ פלסט בע"מ (24.5.12) שם ציין בית הדין הארצי כי: "ככל שמעביד משלם לעובד הטבה מעבר למגיע לו על פי החוק או צו ההרחבה, הטבה זו הופכת לחלק מתנאי עבודתו המוסכמים של העובד, והמעביד אינו רשאי לבטלה לאחר שהעובד מסיים את עבודתו, בתגובה להגשת תביעה על ידי העובד לתשלום זכויות אחרות המגיעות לו ...". פיצוי בגין פיטורים שלא כדין לטענת התובע נפלו פגמים מהותיים בהליך פיטוריו, הואיל ופוטר מבלי שהתקיים הליך שימוע וזאת תוך הוצאת מכתבים פקטביים, שעה שפוטר בשיחה שנערכה ליד פחי האשפה באופן משפיל ופוגע לאחר תקופת העסקה ארוכה.

מדובר בנימוקים עניינים ואין לקבל את טענתו הכללית של התובע כי פיטוריו נבעו משיקולים זרים.

מנגד, עיון בחקירתו הנגדית של הנתבע מעלה כי תצהירו נסתר בנקודה זו שעה שהעיד כי אכן לא ביצע הליך של שימוע מסודר לתובע, בשונה מתצהירו: "עו"ד נחום: עכשיו תראה, בואו נדבר רגע על סיום העסקתו של יצחק. אני מפנה אותך לנספח ת/3 לתיק המוצגים. עו"ד לויט: של מי? עו"ד נחום: שלנו. תראה ב-31.5 תאשר לי בבקשה שאתה מזמן את יצחק לשימוע, נכון? העד, מר סולקין: כן. עו"ד נחום: איפה כתבת לו שיתקיים השימוע? העד, מר סולקין: מתאר לעצמי שחשבתי על משרדי החברה. עו"ד נחום: ואיפה הם נמצאים? העד, מר סולקין: באותו פרויקט. עו"ד נחום: מה זה הפרויקט? העד, מר סולקין: פה אצלנו בפרויקט שלנו. עו"ד נחום: במשרדי החברה. אתה כותב לו במשרדי החברה. הם לא במנחם בגין? העד, מר סולקין: אז כבר לא, הם ניסגרו שנתיים שלוש קודם. עו"ד נחום: אהה. כי אני רואה שכתוב מנחם בגין 12. העד, מר סולקין: נכון. זה כי לא החלפנו דפים, כי החברה הצטמצמה לקראת סגירה, ולא החלפנו דפים. אבל המשרד היה שם למעלה באותו מקום. עו"ד נחום: הבנתי. או-קיי. ואז יום למחרת, תאשר לי בבקשה, העד, מר סולקין: אתה יכול להסתכל גם ברשם החברות איפה כתובת החברה דרך אגב. עו"ד נחום: יום למחרת, אתה למעשה פוגש את יצחק בגג הבניין, הפרויקט, ומוסר לידיו מכתב פיטורים נכון? העד, מר סולקין: כן. עו"ד נחום: אז למעשה לא קיימת לו שימוע? העד, מר סולקין: קיימתי לו, הסברתי לו את הסיפור, והוא ידע את זה מראש, והוא ידע כבר שאין לנו עבודה. והכל היה בהסכמה מלאה. לא היה פה עניין של שימוע או יותר מדי, כי פשוט לא הייתה עבודה. עו"ד נחום: איפה הפרוטוקול של השימוע? העד, מר סולקין: אין לנו. אצלנו היתנהל הכל באוירה חברית ובהסכמה. לא, שום דבר לא כפוי, הכל היה בסדר. עו"ד נחום: בעיניך חברי. העד, מר סולקין: בסדר. בעיניי. יכול להיות שטעיתי, אני מבין שטעיתי. עו"ד נחום: טעית? העד, מר סולקין: ברור. כן ככה לא מעסיקים עובדים. אני מבין. אבל מכיוון שלא התייחסתי אליו ממש בתור עובד, אלא יותר כאחד שאני עוזר לו, ובן, כמו חבר מישפחה, לא כעובד רגיל. כאדם התייחסתי אליו, ...עו"ד נחום: אבל אני מציע לך, שלבוא ולתת לאדם, שעבד אצלך 8.5 שנים ליד פחי האשפה מכתב פיטורים, העד, מר סולקין: זה לא ליד פחי האשפה. זה ממש, על איזה פחי אשפה אתה רגע תשמע את השאלה זה לא להתייחס אליו אפילו כעובד אני יודע אני יודע לא יודע נכון גם אני יודע לא ליד פחי אשפה..." (ר' עמ' 23-24) לפיכך, שוכנענו כי אכן נפלו פגמים בהליך פיטורי התובע: נוכח מכתב הזימון לשימוע שנימסר לתובע בהתראה קצרה, ללא פירוט מספיק ושעה שבפועל לא היתה שיחת שימוע, הואיל וגם לפי עדות הנתבע כבר בשיחה נימסר לתובע כי הוא פוטר.

וכך נאמר: "במסגרת זו ניתן לשקול מיגוון שיקולים, אשר מבלי להתיימר למצותם, כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי....; אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות...;האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה בו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטוריו; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד ....; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד ....". זה המקום לציין כי לא כל פגם שנפל בהליכי השימוע מצדיק פסיקת פיצוי, וכאשר המדובר בפגם קל שלא השפיע על יעילות הליך השימוע או הוגנותו – אין הכרח לפסוק פיצוי.

...

מעבר לעובדה שהנתבע הוא בעל מניות ודירקטור בנתבעת, לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל להוכיח עובדה נוספת הנוגעת להתנהלותו של הנתבע עצמו שיכולה להצדיק את חיובו האישי.

בכל הנוגע לרכיב התביעה בגין הלנה, לא שוכנענו כי בנסיבות העניין יש הצדקה לחייב ברכיב הלנה, נוכח המחלוקות נשוא תיק זה וקביעותינו לעיל ושעה שרכיב זה נטען רק באופן כללי.

סוף דבר בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 228,873 ₪ בגין שעות נוספות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.17 (אמצע תקופת העסקה בהתאם לתקופת ההתיישנות) ועד למועד התשלום בפועל.

תביעה לפצוי בגין פיטורים שלא כדין ופגמים בהליך השימוע.

אין חולק כי כבר כעבור כמה שבועות עבודה נקרא לשיחה אצל המנכ"ל ובה הופנו כלפיו טענות בדבר אופן היתנהלותו.

לטובת הנתבעת עומדים איפוא השיקולים הבאים: האוירה הכללית של הדברים הייתה של הליך שמיעת טענות "רך" שסופו בהסכמה הדדית על סיום העסקה.

אשר לגובה הפצוי- בנסיבות הכוללות של העניין ובהן: תקופת ההעסקה הקצרה, שהייתה גם תקופת ניסיון והאופק הקצר ממילא שתוכנן לתובע בנתבעת לדבריו שלו; העובדה שבסופו של יום ההעסקה הסתיימה בהסכמה וללא כל ניסיון להשמעת טענות מצד התובע; והעובדה שחלק מן הטענות כבר הושמעו במהלך החודשים הקודמים והיו מתמשכות – מצאנו לנכון לפסוק פיצוי בסכום נמוך של 6000 ₪ המשקף את מכלול הנסיבות כאמור בגין הליך השימוע הלא תקין.

...

אשר לגובה הפיצוי- בנסיבות הכוללות של העניין ובהן: תקופת ההעסקה הקצרה, שהייתה גם תקופת ניסיון והאופק הקצר ממילא שתוכנן לתובע בנתבעת לדבריו שלו; העובדה שבסופו של יום ההעסקה הסתיימה בהסכמה וללא כל ניסיון להשמעת טענות מצד התובע; והעובדה שחלק מן הטענות כבר הושמעו במהלך החודשים הקודמים והיו מתמשכות – מצאנו לנכון לפסוק פיצוי בסכום נמוך של 6000 ₪ המשקף את מכלול הנסיבות כאמור בגין הליך השימוע הלא תקין.

בפני בית הדין תביעת התובעת לסעדים בגין פיטורים שנעשו שלא כדין ומשיקולים זרים, ובגין הפרת חובת השימוע שנעשה למראית עין ובחוסר תום לב. לטענת התובעת קיבלה זימון לשימוע יחד עם הוצאה לחופשה כפויה, בה בעת זומנה עובדת אחרת להחליפה בעבודתה.

מעבר לכך שמדובר בטענה ישנה התובעת נתנה את הדין על כך. לא צויין במכתב הפיטורים דבר אודות שקילת טענה זו של התובעת.

נראה שהתובעת אכן לא פוטרה משיקולים עניינים הנוגעים לתפקודה המקצועי אלא לכל היותר הנוגעים, הלכה למעשה לדעתו של הממונה החדש עליה, שנתלה בין היתר בטיעונים לא רלוואנטיים עוד מ-2014.

פיצוי בגין הנזק הלא ממוני יינתן בהתאם להקף הפגיעה והפגמים שנפלו בהליך הפיטורין בכללותו.

את פירוט הפגמים והנסיבות הרחבנו לעיל ולאחר ששקלנו את מלוא הנסיבות מצאנו כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי לא ממוני בסך 70,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין ושימוע שלא כדין שנפלו בו פגמים היורדים לשורשו.

...

לפיכך, טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה.

סוף דבר טענת הסף של הנתבעת שעומדת לה חסינות מדינה נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי בסך 70,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין ואי ביצוע שימוע כדין.

בנוסף, הנתבעת תשלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך 10,000 ₪.

הרוש כיהן כקפטן הקבוצה, ואין חולק על כך שהראה יכולות וביצועים טובים על המיגרש (למשל, סעיף 10 לתצהיר עצמוני); השני, תאור עניינו של הרוש מציג טענות שונות בדבר היתנהלות פסולה מצד המועדון; והצגת הדברים כמפורט להלן, תהווה הקדמה לצורך הדיון בחלק הבא שעניינו בזכאות לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין.

פיטורים שלא כדין הם פיטורים לא הוגנים, כגון כאלה שנפל בהם פגם בהליך הפיטורים או כאלה שבוצעו בחוסר תום לב, באופן שמהוה הפרה יסודית של חוזה העבודה על ידי המעביד (שלי אביב ייני "פיצויים עונשיים סמויים בגין פיטורים שלא כדין המהוים הפרת חוזה עבודה" מחקרי משפט לא 449, 463-462 (2018)).

לטענת מועדון הכדורגל, הרוש וזיקרי הגישו תביעות לפצוי כספי למוסד הבוררות בגין פיטורים שלא כדין בטענה כי הדרתם מפעילות המועדון מטעמים לא עניינים ושלא בתום לב מהוה הפרה יסודית של הסכם ההעסקה.

מכל מקום, חדד בחר משיקוליו וטעמיו שלא להגיש עתירה למוסד למעמד השחקן, ולא מצאנו בהתנהלות המועדון ועמידתו על זכותו לדמי הכשרה בנסיבות העניין משום היתנהגות בחוסר תום לב שמצדיקה פסיקת פיצויים בגין פיטורים שלא כדין – ודין הטענות בעיניין זה להדחות.

...

משלא הרים המועדון את הנטל המוטל עליו ולא הציג תחשיב נגדי מטעמו, וכן בהיעדר ראיות אחרות, מצאנו לקבל את תחשיבו של זיקרי ולקבוע את הזכאות בהתאם לסכומים שננקבו בו. לאור זאת, אנו פוסקים לזכותו של זיקרי בגין רכיב זה סך של 6,513 ש"ח (שהם מחצית מהסכום הנקוב בשורה השנייה לתחשיב החוב שצורף וכן הסכומים הנקובים בשורות 5-3 לו).

עם זאת, אנו סבורים כי הטענות של הצדדים צריכות להתברר במסגרת של בוררות בפני מוסד הבוררות של ההתאחדות, וזאת לאור המיוחדות של התחום וההוראות הסטטוטוריות הקבועות בעניינו – כמו גם המחויבות למסגרת הבינלאומית.

סוף דבר אנו מחייבים את מועדון הכדורגל לשלם לתובעים את הסכומים הבאים כמפורט להלן: תומר בן יוסף – המועדון יישלם לבן יוסף פיצויי פיטורים בסך 132,498 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין.