פיטורים סמוך לגיל פרישה: זכויות עובדים

פיצוי בגין פיטורים שלא כדין: לטענת התובע, הוא ניפצע בעת עבודתו ונידרש לחופשת מחלה ממושכת שתחילתה ביום 9.5.18 וסיומה למעשה עם פיטוריו שלא כדין במכתב מיום 1.4.19, כשהוא בסמוך לגיל פרישה.

לתובע לא נערך כל שימוע עובר לקבלת המכתב מיום 1.4.19, כשהתובע שעמד סמוך לגיל פרישה זכאי היה, לכל הפחות, לכך שהנתבעת תשמע את עמדתו וטענותיו טרם סיום העסקתו ואולי אף תציע לו חלופה תעסוקתית אצלה.

...

סוף דבר: תביעת התובע מתקבלת בחלקה ונקבע כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסעדים הבאים: גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך של 172,298 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה הרלבנטית (15.10.15).

התביעה שכנגד נדחית.

משהתקבלה תביעת התובע בחלקה ונדחתה התביעה שכנגד, מצאנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

עוד טוען התובע כי נפל פגם מהותי בשימוע, שכן לא נשקלו חלופות אחרות בעיניינו, פרט לפיטורים, ומאחר וגלטרוניקס לא שקלה את מכלול השיקולים הרלוואנטיים, לרבות תרומתו של התובע למקום העבודה, השפעת הפיטורים על יכולתו להתקיים בכבוד, סכוייו למצוא עבודה חדשה ומספר השנים הספורות שנותרו לו עד הגיעו לגיל פרישה.

יודגש, כי העובדה כי נפל פגם בשימוע בכך שהנתבעת לא שקלה לזכותו של התובע שיקולים אישיים, לרבות גילו וסמיכות הזמנים לגיל הפרישה, אין משמעה כי ההחלטה על הפיטורים היתה נגועה בהפליה אסורה.

...

] על יסוד כל האמור לעיל, לא שוכנענו כי יש להחיל לגבי התובע את החריג הקבוע בסעיף 30(א)(5) לחוק.

אין גם להחיל לגבי התובע את החריג הקבוע בסעיף 30(א)(6) לחוק, שכן לא שוכנענו כי לא ניתן היה לפקח על שעות עבודתו.

סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, לעניין תשלום הפרשי השכר בגין עבודה בשעות נוספות, והנתבעות תשלמנה לתובע סך של 453,130 ₪ בהתאם לפירוט בסעיף 56 לעיל.

למחרת, ביום 21.11.17 שלח ארגון הסגל מכתב למכללה ובו הועלו דרישות למידע ומסמכים נוספים, על בסיס המסקנות מישיבת המו"מ. בין היתר, ביקש ארגון הסגל נתונים הנדרשים לצורך רישום שיעבוד לטובת עתודת הפיצויים; רישום השיעבוד כתנאי למו"מ על פצויי הפיטורים; יישום התיקנון באופן שוויוני; מסירת כתבי מינוי ארוכי טווח לסגל תקני; תשלום תנאי שכר לחברי סגל בחוג לפסיכולוגיה בהקף של 125% לפחות רטרואקטיבית מאוקטובר 2017 ואילך; מסירת פרטים ומידע על עובדי הסגל; מתן זכאות למי שפוטר סמוך לגיל פרישה, שמועד פרישתו לגימלאות היא בשנים תשע"ז-תשפ"א, לתנאי פרישה בהתאם לשכר האוניברסיטאי המעודכן; תיקון הפרות שונות כגון הרחבת חניית הסגל, ביטול קוד הגישה במדפסות קומתיות, אי תשלום למרצים עבור ביטול קורסים סמוך לפתיחת שנת הלימודים; תיקון הפרות חדשות כגון אי הישתתפות מלאה בהוצאות תקציב ארגון הסגל, כנוס וועדת התייעלות.

...

אם יגיע הבורר למסקנה שבשלו התנאים לכך שהצדדים יהיו מחוייבים לשאת ולתת בעניין הסדר פיצויי הפיטורים, יהא הבורר מוסמך לדון בשאלות הנגזרות מכך.

שנית, טענת ארגון הסגל כי הבורר אינו רשאי לדון בשאלת היקף המידע שעל המכללה להעביר לארגון הסגל כל עוד דיון בעניין זה תלוי ועומד בבית הדין לעבודה אף היא דינה להידחות.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

למעשה התובע פוטר בטקס קצר שהנתבעת ערכה על מנת לצאת ידי חובה וכל זאת סמוך להגיעו לגיל פרישה.

בעיניין ברד נפסק לעניין זה (ההדגשות במקור ד.ו): "במסגרת זו ניתן לשקול מיגוון שיקולים, אשר מבלי להתיימר למצותם, כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי (לענין בחינת מהותיות הפגם ראו: ענין אורן; ענין אהרונוב פיסקה 63); אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות (ראו ענין פלונית וענין אורן); האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה בו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטוריו; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד (ראו ענין אהרונוב פיסקה 63) ; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד (ראו ענין פלונית פיסקה 42) ועוד". כפי שצוין לעיל, הפגם שנפל בהליך הפיטורים של התובע הוא אי ציון הסיבה לזימון לשימוע.

...

לסיכום האמור לעיל, טענת הנתבעות לגבי אי תחולת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה נדחית הן לאור השלב הדיוני בו הועלתה והן לאור דלות הראיות שהוצגו, שאינן מספקות לצורך החרגתו של התובע מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה.

אשר על כן, התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, בסך 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2018 ועד התשלום בפועל; גמול בגין עבודה בשעות נוספות בסך 220,196 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.4.13 (אמצע התקופה המזכה) ועד התשלום בפועל.

החלטת הפיטורים לא כללה כל פירוט לעניין השיקולים שנשקלו במסגרת ההחלטה על סיום העסקת התובעת, לחלופות שנבחנו טרם קבלת החלטה זו ולהצעות אפשריות להמשך העסקתה, ולו באופן זמני או חלקי, עד למועד הגעתה לגיל 62, המועד בו היא זכאית לפרוש לפנסיה.

זאת, בשים לב לפגיעה הרבה שיש בהחלטת הפיטורים על עובד שגילו סמוך לגיל פרישה, לאפשרות פרנסתו בכבוד ולכבודו העצמי, נוכח סכוייו הנמוכים להישתלב חזרה בשוק העבודה (ר' בעיניין זה בהקשר של הפליה מטעמי גיל ע"ע 203/09 רשת הגנים של אגודת ישראל – שמחה בוסי ואח' (מיום 2.10.2011), סעיף 32 לפסק דינה של כב' השופטת רוזנפלד).

...

בהתאם למפורט לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת סך 28,624 ₪ כפיצוי על הנזק הממוני שנגרם לה, וכן סך 20,000 ₪ כפיצוי על נזק לא ממוני.

התביעה לפיצויים בגין התעמרות בעבודה והעסקה פוגענית וכן לפיצויים בגין הרעה בתנאי העבודה – נדחית.

התביעה לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים, דמי חגים וימי חופשה – נדחית.