לדבריה, במהלך כל תקופת העסקתה, הנתבעות נימנעו מלשלם לה את המגיע לה על פי דין והנפיקו לה תלושי שכר פקטביים, שלא שיקפו את מלוא שעות העבודה שיעבדה בפועל.
עוד טענה, כי שכרה של התובעת הועלה ל- 25.94 ₪, ולא ל- 26 ₪ לשעה, כפי שטענה התובעת, והוסיפה, כי שילמה לתובעת את כל זכויותיה על פי חוק.
אשר לנסיבות סיום עבודתה של התובעת, טענה רדאר, כי התובעת היא זו שהתפטרה מעבודתה לאלתר, לאחר ששהתה ב- 3 ימי מחלה במהלך חודש 10/2016, כפי שהדבר משתקף בתלושי השכר שלה.
ביחס לדמי חגים, טענה כי ככל שהתובעת עבדה יום לפני חג ויום אחריו, היא קיבלה את המגיע לה על פי דין; ביחס להפרשות לקרן פנסיה, טענה, כי מגיע לתובעת לכל היותר סכום של 1,391 ₪, וביחס לדמי הבראה, טענה כי התובעת התפטרה לפני שהשלימה שנת עבודה, ולכן אין היא זכאית לדמי הבראה.
פיצוי בגין אי עריכת שימוע
משמצאתי לאמץ את טענת התובעת, לפיה פוטרה על אתר, זכאית היא לפצוי בגין אי עריכת שימוע.
אחרית דבר
התביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 2 מתקבלת, ומשמצאתי כי יש לראות בפרשמרקט מעסיקתה במשותף של התובעת, אני מחייב את שתיהן, ביחד ולחוד, בתשלום הסכומים הבאים לתובעת:
(1) פצויי פיטורים – 4,836 ₪;
(2) הודעה מוקדמת – 2,496 ₪;
(3) פיצוי בגין העדר שימוע – 8,000 ₪;
(4) תשלום בגין שעות נוספות – 750 ₪;
(5) דמי חגים – 1,600 ₪;
(6) פנסיה – 1,522 ₪.
...
אשר להכרעתי – דין התביעה ברכיב זה להתקבל, וזאת משום שבסעיף 10 להודעה לעובד התחייבה רדאר להפריש לתובעת תשלומים לקרן פנסיה ולקרן פיצויים (בנוסף לקרן השתלמות).
אחרית דבר
התביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 2 מתקבלת, ומשמצאתי כי יש לראות בפרשמרקט מעסיקתה במשותף של התובעת, אני מחייב את שתיהן, ביחד ולחוד, בתשלום הסכומים הבאים לתובעת:
(1) פיצויי פיטורים – 4,836 ₪;
(2) הודעה מוקדמת – 2,496 ₪;
(3) פיצוי בגין היעדר שימוע – 8,000 ₪;
(4) תשלום בגין שעות נוספות – 750 ₪;
(5) דמי חגים – 1,600 ₪;
(6) פנסיה – 1,522 ₪.
בנוסף, תשלמנה הנתבעות 1 ו- 2, ביחד ולחוד, לתובעת השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.
