מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיטורים לאלתר בגלל אי הגעה בזמן על פי חוק

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

גמר חשבון בעניינך בוצע על פי חוק, ממנו לא קוזזו, לפנים משורת הדין, דמי העידר ההודעה המוקדמת.
"ת. ...אי הגעה בזמן לעבודה? יש שעון נוכחות, יש, מעבר לזה יש את צורי. מתי שהיו אומרים לי להגיע אני הייתי מגיע. אם זה היה כל כך בעייתי יכלו לעשות לי שימוע ולפטר אותי מזמן, אני הייתי טוב למערכת. יותר מדי טוב למערכת, וסליחה שאני משתחצן, זה היה המצב. החתמת נוכחות כנדרש, אי החתמת נוכחות כנדרש. לי נאמר במפורש ממר בני שאני עובד גלובאלי לא מחתים כרטיס. לא מחתים כרטיס עובד גלובאלי. זה התחיל, הבעיה הזאת של החתמת כרטיס כשהיה שעות העבודה מטורפות בחג שעבדתי, רשמתי את השעות שעבדתי על דף וכשנכנסתי למעוז והערתי לו על שעות העבודה הוא אמר לי זה אתה צריך לדבר עם בני. זה היה רשום על פתק ורוד ואני ישבתי איתו, הוא אמר לי שיש ימים אתה יוצא מוקדם, לא יוצא מוקדם, אתה גלובאלי, זה לא קשור אליך שעות נוספות, ופה, מאז שאני הלכתי למעוז ואמרתי לו בני אמר XYZ, פה התחיל הקטע של החתימה של הכרטיס ואני הייתי מחתים כרטיס"[footnoteRef:44] (ההדגשות הוספו- ר.ג.).
הסיבות בגינן הינך מוזמן לשימוע הן: אי הגעה בזמן לעבודה, אי החתמת נוכחות כנדרש, סרוב לבצע עבודה עפ"י דרישת מנהליך, הפסקת עבודה יזומה על ידך לפני סיום יום העבודה.
כמו כן, כאשר התובע שאל את מר בכר בשיחה הטלפונית "תגיד לי מעוז יצא אליי אמר לי שאני מפוטר לאלתר, מה קורה עם זה? זה רציני? לא רציני?", השיב מר בכר: "זה רציני ביותר". וכאשר התובע שאל "אוקיי ומה עכשיו", השיב מר בכר: "לא יודע, תעשה מה שאתה רוצה, אתה לא עובד אצלי כבר גמרנו". התובע ציין "לא עובד שלך, גמרנו, אבל צריך לקבל מכתב, לא", ומר בכר השיב: "לא"[footnoteRef:58].
התביעה לתשלום פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד סעיף 1 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב- 2002 (להלן: "חוק הודעה לעובד") קובע כדלקמן: "מעסיק ימסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו... הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – הודעה על תנאי עבודה)". סעיף 5(א)(1) לחוק הודעה לעובד מסמיך את בית הדין האיזורי במקרה של הפרת הוראות החוק, לפסוק פיצוי אף בלא הוכחת נזק.
...
] לאור כל האמור, התובע לא הוכיח כי מנהלי הנתבעת נהגו עמו בחוסר תום לב העולה לכדי התעמרות בעבודה ועל כן, התביעה לתשלום פיצוי בגין התעמרות בעבודה- נדחית.
סוף דבר התביעה נדחית על כל רכיביה.
התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסכום של 3,500 ₪ וזאת תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לידיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתובענה זו, שסכומה הכולל הועמד על 132,716 ₪ נתבעו הרכיבים הבאים: פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, שכר חודש יוני 2016, תמורת עבודה בשעות נוספות, פדיון הבראה, פצויי הלנת שכר, תמורת הודעה מוקדמת, דמי גמולים לפנסיה ששולמו בחסר, החזר הוצאות דלק שהתובע הוציא מכיסו, פיצויים בגין מסירת תלושים פקטביים ופיצויים בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי עבודה.
בהיעדר גרסה לנתבעים בעיניין זה, כאשר גם תלוש שכר אחרון שיכול להעיד על גמר חשבון לתובע, לא הוצג, דין התביעה ברכיב זה להיתקבל.
בסיכומיו התובע הפנה למסרון שנשלח לו ביום 18.6.16, בשעה 23:20, על ידי מנכ"ל החברה, מר אביגל לוי (להלן – לוי), ובו נרשם כך: "כמו שאמרתי לך תמצא דרך להגיע בבוקר ואם אתה בכל זאת לא מתכוון להגיע אני רואה בכך הפרת משמעת חמורה ביותר ותימסר לך הודעת פיטורין כחוק." על יסוד מיסרון זה נטען בתצהיר התובע שהוא פוטר לאלתר ושלא כדין.
לא מצאנו לקבל את טענת הנתבעים לפיה התובע הוא שהתפטר עת לא התייצב לעבודה.
על פי הפסיקה, הוראה לפיה אם העובד לא יגיע לעבודה, יראו אותו כמתפטר, יש לראות כמעשה פיטורים (דב"ע נז/ 3-52 לוי – אגמי שיווק רהיטים בע"מ, 3.7.97; דב"ע לה/ 3-45 נטשה – יזרום חברה למוצרי חשמל בע"מ, פד"ע ז 64 (1975); דב"ע לה/ 3-85 עירית כפר סבא – כהן, פד"ע ז 175, 180 (1975)).
מובהר כי הסכום לעיל משקף את זכאותו של התובע על פי חוק, כך שמהסכומים שהמעסיק ישלם ברכיב זה, יש לנכות את ההפרשה על חשבון פצויי פיטורים (7,866 ₪ לפי האישור שהוצג, ת/1).
...
משהתובע עצמו אישר שלא הכיר את הנתבע מס' 2 ואינו טוען כי מעבר להיותו בעל מניות בנתבעת מס' 1 עסק בניהולה בפועל של החברה, הרי שדין התביעה ברכיב זה להידחות.
סוף דבר – התביעה כנגד הנתבע מס' 2 נדחית.
התביעה כנגד הנתבעת מס' 1 מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת מס' 1 לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פדיון הבראה בסך 2,268 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.16 ועד התשלום בפועל; הפרשי דמי גמולים לפנסיה בסך 828 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

על כן עתרה להותיר את הסכום על כנו ולחלופין לשערך את הסך של 17,000 ₪ על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה החל מיום הווצרות העילה ועד לתשלום בפועל.
העובדת הבהירה ביחס לערעורו של מר אפשטיין כי תביעתה הייתה למן היום הראשון לפצוי כולל בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש עקב פיטוריה לאלתר תוך השפלתה, ללא שימוע, ועל מנת לפגוע בהתארגנות שהיא הובילה.
בעניינינו, הדגישה העובדת, בית הדין קמא לא טעה, לא חרג מסמכותו ופסק על פי ההלכה הקיימת תוך יישום העובדות שהוכחו בפניו כי היתקיימו המבחנים להרמת מסך, או לחיוב אישי של הנתבעים כולם יחד ולחוד הן לעניין אי העברת הנכויים לקרן הפנסיה והן לעניין פיטוריה שלא כדין.
בתום הדיון ניתנה החלטה שבסיומה נקבע בין היתר כך (ההדגשות במקור): "התיק נקבע להוכחות ביום 7.7.16 בשעה 09:00. במועד זה ישמעו כלל עדי הצדדים, על הצדדים לוודא הגעתם של העדים לרבות מחו"ל, כמו כן ישמעו ככל שיתאפשר סיכומים בעל פה, על הצדדים להערך מבעוד מועד. שאלת ההוצאות בגין אי התייצבות הנתבעים היום בפרט נוכח החלטת בית הדין מיום 4.8.15 תלקח בחשבון נוכח היתנהלות הנתבעים והמשך ההליך, במהלכו או בסופו לפי שיקול דעת בית הדין". ביום 23.5.16 הגישה העובדת תצהירים מטעמה.
במקביל לכך הרושם המצטייר הוא כי אי העברת כספי הנכויים ליעדם נבעה בעיקר מהיעדר מקורות כספיים בתקופה האחרונה לקיומו של המכון כגוף עצמאי נוכח הקף אדיר של חובות לגופים רבים, שברובם נוצרו ככל הידוע טרם הצטרפותם של המערערים להנהלת העמותה, ומ"אנדרלמוסיה כללית" ששררה אותה עת (בלשונם של המנהלים המיוחדים).
...
לאחר מכן מצא בית הדין שהעובדת פוטרה, בניגוד לטענת הנתבעים כי התפטרה.
עם זאת נציין מעבר לצורך כי לא מצאנו הצדקה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי לגבי כך שהעובדת פוטרה ולא התפטרה, וכן בדבר הקשר בין פיטוריה לבין התארגנות העובדים.
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל הערעורים מתקבלים בחלקם.
עם זאת ערעורו נדחה ביחס להוצאות שנפסקו במסגרת ההחלטה מיום 30.10.16.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

מהחקירות והמסמכים שצורפו לתיק בית הדין עלה כי מיסמך שהוצג כביכול כהסכם עבודה עם התובע, אינו בשפת התובע כנדרש על פי חוק העסקת עובדים זרים, ואף אינו חתום על ידי התובע.
נסיבות סיום יחסי העבודה התובע טען בתצהירו כי ביום 28.3.2018 פוטר לאלתר מעבודתו, כאשר ניגש אל המנהלת לקראת חג הפסח כדי לברר את סידור עבודתו במועד חג הפסח, והמנהלת השיבה לו שהמסעדה תהיה סגורה והיא מוציאה אותו לחופשה ללא תשלום, התובע אמר למנהלת שהוא צריך עבודה וצריך להיתפרנס ואז המנהלת פיטרה אותו מעבודתו (סעיף 11 לתצהיר התובע).
למחרת כשלא הופיע לעבודה היתקשרה הנתבעת לברר מדוע לא הגיע לעבודה, התובע לא ענה לטלפון.
לטענת הנתבעת התובע לא זכאי לדמי חגים, שכן לא הוכיח את זכאותו (לרבות העידר זכאות ב-3 החודשים הראשונים להעסקתו ובנסיבות בהן לא עבד יום לפני או יום אחרי החג).
בתביעה לתשלום דמי חגים הנטל על המעסיק להראות כי שילם את התוספת בגין דמי חגים וכן מוטל על המעסיק נטל ההוכחה באשר לעבודת התובע ביום שלפני החג ו/או אחריו וכי התובע עבד בחג מרצונו החופשי ולבקשתו ולא מחמת כורח (ע"ע (ארצי) 665/09 מנרב הנדסה ובנין בע"מ נ' ארפצ'י זאקי, (01.11.2011), ע"ע (ארצי) 23333-09-16 סלים וליד נגד אדיר הבירה בע"מ (8.2.18)).
...
מעבר לסכום זה לא מצאנו כי התובע זכאי לסכום שתבע, וטענותיו לזכאות בסך 5,000 ₪ גמול שעות נוספות, אינן ברורות.
אחרית דבר הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין הסכומים הבאים: א. פיצוי בגין הודעה לעובד בסך 2,000 ₪.
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע סך של 3,500 ₪ בגין הוצאות משפט, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לדבריה, במהלך כל תקופת העסקתה, הנתבעות נימנעו מלשלם לה את המגיע לה על פי דין והנפיקו לה תלושי שכר פקטביים, שלא שיקפו את מלוא שעות העבודה שיעבדה בפועל.
עוד טענה, כי שכרה של התובעת הועלה ל- 25.94 ₪, ולא ל- 26 ₪ לשעה, כפי שטענה התובעת, והוסיפה, כי שילמה לתובעת את כל זכויותיה על פי חוק.
אשר לנסיבות סיום עבודתה של התובעת, טענה רדאר, כי התובעת היא זו שהתפטרה מעבודתה לאלתר, לאחר ששהתה ב- 3 ימי מחלה במהלך חודש 10/2016, כפי שהדבר משתקף בתלושי השכר שלה.
ביחס לדמי חגים, טענה כי ככל שהתובעת עבדה יום לפני חג ויום אחריו, היא קיבלה את המגיע לה על פי דין; ביחס להפרשות לקרן פנסיה, טענה, כי מגיע לתובעת לכל היותר סכום של 1,391 ₪, וביחס לדמי הבראה, טענה כי התובעת התפטרה לפני שהשלימה שנת עבודה, ולכן אין היא זכאית לדמי הבראה.
פיצוי בגין אי עריכת שימוע משמצאתי לאמץ את טענת התובעת, לפיה פוטרה על אתר, זכאית היא לפצוי בגין אי עריכת שימוע.
אחרית דבר התביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 2 מתקבלת, ומשמצאתי כי יש לראות בפרשמרקט מעסיקתה במשותף של התובעת, אני מחייב את שתיהן, ביחד ולחוד, בתשלום הסכומים הבאים לתובעת: (1) פצויי פיטורים – 4,836 ₪; (2) הודעה מוקדמת – 2,496 ₪; (3) פיצוי בגין העדר שימוע – 8,000 ₪; (4) תשלום בגין שעות נוספות – 750 ₪; (5) דמי חגים – 1,600 ₪; (6) פנסיה – 1,522 ₪.
...
אשר להכרעתי – דין התביעה ברכיב זה להתקבל, וזאת משום שבסעיף 10 להודעה לעובד התחייבה רדאר להפריש לתובעת תשלומים לקרן פנסיה ולקרן פיצויים (בנוסף לקרן השתלמות).
אחרית דבר התביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 2 מתקבלת, ומשמצאתי כי יש לראות בפרשמרקט מעסיקתה במשותף של התובעת, אני מחייב את שתיהן, ביחד ולחוד, בתשלום הסכומים הבאים לתובעת: (1) פיצויי פיטורים – 4,836 ₪; (2) הודעה מוקדמת – 2,496 ₪; (3) פיצוי בגין היעדר שימוע – 8,000 ₪; (4) תשלום בגין שעות נוספות – 750 ₪; (5) דמי חגים – 1,600 ₪; (6) פנסיה – 1,522 ₪.
בנוסף, תשלמנה הנתבעות 1 ו- 2, ביחד ולחוד, לתובעת השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו