פיטורים לא חוקיים עקב מינוי מחליף במועד הפיטורים

לוז טענות הצדדים לטענת המבקש, החלטת המשיבה נתקבלה בחוסר תום לב ובצעד חסר תקדים לפטר את המבקש ללא כל עילה של ממש, בהרכב ועדת פיטורים לא חוקי השונה מזה הקבוע בדין, שכן היועץ המשפטי של הערייה אשר חייב להיות חלק מוועדת הפיטורים העירונית על פי דין, "הוחלף" בחוסר סמכות ובנגוד לדין, בסגניתו אשר מונתה במהלך חודש אפריל- מאי 2021.

...

בהתייחס לטענת המבקש בדבר שיקולים פוליטיים שוכנענו ברמה הלכאורית כי הסיבות לפיטורי המבקש אינם מטעמים פוליטיים.

מכל מקום, בהקשר זה מקובלת עלינו גרסת המשיבה, כי נוכח מיהות הטענה, הרי על העובד להרים את הנטל הראשוני לכך.

סוף דבר נוכח כללם של דברים, לא מצאנו ליתן סעד של אכיפה עד לבירור התביעה, אלא עד לקבלת החלטה כאמור בסעיף 52 לעיל.

ההחלטה על הפיטורים התקבלה בישיבה טלפונית באופן בלתי חוקי.

עם זאת, ישיבת השימוע ביום 2.5.18 היתה רק חלק מהליך הפיטורים הכולל, ולמעשה היתקיים הליך שימוע בכתב ולא בעל-פה, שכן התובע הקריא מיסמך ובקש שההחלטה תנתן על בסיסו ללא חילופי דברים בין הצדדים.

לא זו בלבד, אלא שהחלטת ועדת מינהל השרות התייחסה לניגוד עניינים בשל היות התובע מזכיר ולא רק גזבר, ואין חולק כי עד לפיטוריו המשיך התובע בתפקידו כמזכיר, מצב שלדעת הועדה כרוך בנגוד עניינים: "לו הובא העניין לאישורה בזמן, לא היתה מאשרת את המינוי בשל הכפיפות הישירה והעקיפה בין תפקידה של העובדת לבין תפקידו של אחיה כמזכיר וגזבר". התובע לא עשה דבר כדי לבטל את ניגוד העניינים גם בכובעו כמזכיר וגם בכובעו כגזבר, ונימוקו כי כך פועלות המועצות ביישובים הדרוזים ברמת הגולן משקף את תפיסת עולמו השגויה, ואת המנעותו מיישום מינהל תקין במשך שנים ועד למועד פיטוריו.

מעבר לכך, כפי שיוסבר בהרחבה בהמשך, התובע ממילא היה זכאי לקיצבת פרישה במועד פיטוריו ולא היתה תוכנית פרישה מוקדמת כלשהיא שהיתה יכולה להעניק לו הטבות כלשהן, כך שהטענה כי המועצה היתעמרה בו שעה שלא שקלה תוכנית פרישה, דינה להדחות.

...

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה, ועל המועצה לערוך חישוב של הפרשי הפנסיה, החל מסיום עבודתו של התובע ועד למועד התשלום בפועל, לפי ההוראות בהסכם האישי ובהתאם למשכורת הקובעת ביחס לכל אחת מהתקופות.

כמו כן, התביעה שכנגד מתקבלת בחלקה, ואנו קובעים כי הסכומים הבאים היוו חריגות בשכר: הפרשי שכר משולב בסך 115,134 ₪ תוספת ממלא מקום בסך 147,030 ₪ החזר הוצאות רכב בסך 4,788 ₪ החזר דמי כלכלה בסך 23,555 ₪ שעות כוננות בסך 39,167 ₪.

במצב דברים זה, ישלם התובע הוצאות שכ"ט עו"ד לנתבע בסך 7,000 ₪ והוצאות שכ"ט עו"ד למועצה בסך 7,000 ₪.

הנכות הרפואית מטעם בית-המשפט מונו פרופ' ישראל דודקביץ' בתחום האורתופדיה (להלן: "המומחה בתחום האורתופדיה") ופרופ' דוד ירניצקי בתחום הנוירולוגיה (להלן: "המומחה בתחום הנוירולוגיה").

מעדות התובע עולה, כי בעקבות נכותו הרפואית כתוצאה מהתאונה, אשר באה לידי ביטוי בכאבים, נבצר הימנו לבצע עבודתו כמטפל סיעודי, הכרוכה, בין היתר, בהרמתו ונשיאתו של המעסיק למקלחת ולשירותים וכן בהחלפת צדדים בשנתו במהלך הלילה; משכך, לאחר התאונה הוא ביצע עבור המעסיק עבודות משק בית בלבד בשכר מופחת, זאת עד לחודש אוקטובר 2022, אז הופסקה עבודתו לחלוטין ומאז ועד היום לא שולם לו כל שכר עבודה (עמוד 2 בשורות 4-12, בשורות 15-16 ובשורות 28-29, עמוד 3 בשורות 18-24 ועמוד 7 בשורות 10-11).

עוד על-פי עדות המעסיק, בעקבות מצבו הרפואי של התובע כתוצאה מהתאונה נבצר הימנו לבצע עבודתו כמטפל סיעודי והדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שבעת שהתובע ניסה להרים אותו לאחר התאונה, הוא נפל וזרק אותו על המיטה (עמוד 28 בשורות 3-7); אך מטעמים הומניים הוא לא פיטר אותו, אלא העסיק אותו בעבודות משק הבית בלבד בשכר מופחת בסך של 2,000 ₪, זאת עד לחודש אוקטובר 2022, אז הופסקה עבודתו (עמוד 27 בשורות 31-38, עמוד 33 בשורות 10-18 ועמוד 38 בשורות 7-14).

התובע תומך טענתו בהקשר זה בעדות המעסיק, לפיה התובע רשום על שמו ובעת שיפטר אותו באופן רישמי לנוכח מצבו הרפואי כתוצאה מהתאונה, שהותו בארץ תחדל מלהיות חוקית, הוא לא יוכל לעבוד אצל מעסיק אחר, יגורש מישראל להודו ולא יוכל לחזור ארצה, בעוד שאילמלא מצבו הרפואי כתוצאה מהתאונה הוא יכול היה לעבוד בישראל עד ליום מותו של המעסיק (עדות התובע בעמוד 5 בשורות 26-39, עמוד 3 בשורות 11-17, עמוד 23 בשורות 6-11 ושורות 33-35 ועדות המעסיק בעמוד 30 בשורות 29-34).

...

לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים הצריכים לעניין; בשים לב לעובדה שמדובר בתאונת-דרכים אשר הוכרה כתאונת-עבודה והתובע ממילא זכאי לתשלום מלוא הוצאותיו מקופת-החולים והמוסד לביטוח לאומי, כמו גם האמור בחוות-דעת המומחה בתחום הנוירולוגיה, לפיו הטיפולים כלולים בסל הבריאות, מחד גיסא, ובהינתן תקופת אי-הכושר והנכות הצמיתה המשוקללת בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה מאידך גיסא, אני סבורה, כי בנסיבות העניין יהא זה נכון וראוי לפצות את התובע בראש נזק זה בפיצוי גלובאלי לעבר ולעתיד על דרך האומדנה בסך של 5,000 ₪.

אכן, מסכום הפיצוי לו זכאי התובע יש לנכות סך של 11,830 ₪ בגין דמי הפגיעה כפי ששולמו לו בתקופת אי-הכושר לאחר התאונה, וכך אני מורה.

סוף דבר לסיכום האמור לעיל, נזקי התובע כתוצאה מהתאונה עומדים על סך של 113,440 ₪, וכמפורט להלן: הפסד שכר לעבר [כולל פנסיה] - 19,524 ₪ הפסד שכר לעתיד [כולל פנסיה וקרן השתלמות] - 80,000 ₪ עזרת הזולת [לעבר ולעתיד] – 5,000 ₪ הוצאות [לעבר ולעתיד] – 5,000 ₪ כאב וסבל – 25,746 ₪ ____________ 135,270 ₪ ____________ בניכוי דמי הפגיעה - 11,830 ₪ (-) בניכוי החלק שהוקפא - 10,000 ₪ (-) ____________ 113,440 ₪ הנתבעת תשלם לתובע הסכומים כמפורט לעיל ובתוספת שכר-טרחת עו"ד כדין, אגרה ויתרת האגרה השנייה.

משכך, ביום 12.12.2018 שלח אבנת הודעת דוא"ל ללבשטיין, ובה הודיע לו כי שניהם נותרו כדירקטורים יחידים בחברה וכן הביע את רצונו לכנס את הדירקטוריון לצורך מינוי דירקטורים נוספים (להלן: "הודעת 12.12.2018").

בטלות המרת האג"ח התובעים טוענים כי המרת האג"ח למניות על ידי ביוביל וח.פ.ג בוצעה בעת שכלל לא הייתה קיימת זכות להמרה, אשר פקעה שנים רבות קודם לכן ובאמצעות הקצאה בלתי חוקית ופסולה מעיקרה של מניות, מבלי שקדמה להקצאה החלטת דירקטוריון להקצות את המניות, כמתחייב על פי דין ועל פי תקנון החברה.

לכן, נקבע כי ניתן להאיר על כוונת הצדדים המשותפת בחוזה גם באמצעות נסיבות החיצוניות ובתוך כך ניתן למנות חילופי דברים בין הצדדים במהלך המשא ומתן ביניהם; את היתנהגות הצדדים לאחר כריתת החוזה; חוזים נוספים הקיימים בין הצדדים; הנוהג המסחרי וההיגיון המסחרי-כלכלי שבבסיס החוזה ועוד (ראו ע"א 136/14 דן אופ בע"מ נ' CORNUCOPIA EQUITIES LTD [פורסם בנבו] (6.9.2017)).

הסכם בעלי המניות (בסעיף 12) ותקנון החברה (בסעיף 40), קובעים מנגנון למינוי ופיטורי דירקטורים, המתנה על הקבוע בסעיף 230 לחוק, אלא שמנגנון זה אינו קובע מה הדין מקום בו מי מבעלי המניות הנזכרים בהסכם יורד מתחת לרף האחזקות המקנה לו זכות למינוי דרקטור.

...

לבסוף אני סבורה כי אף נוכח התנהלות התובעים אין מקום להיעתר לסעד דרסטי שכזה.

גם מטעם זה אני סבורה כי אין מקום עתה להצהרה לפיה כל החלטות הדירקטוריון שהתקבלו מאז אירוע ההמרה ועד היום, בטלות מעיקרן.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

] בפועל הטענה העיקרית של התובע היא בגין פיטורים שלא כדין בתקופת עבודתו השלישית, לרבות פיצוי בגין הפסדי שכר בתקופת עבודתו השלישית שהיתה צריכה להימשך לטענתו עד ליום 30.9.20.

בנוסף, ציין התובע כי מקדם ההחלפה הלך והידרדר, רביעיית הנערות לא התקרבה לשיאיהן של רביעיית הנוער תחת אימוני התובע ואף פסלה באליפות ארופה לנוער, אך אף מאמן לא פוטר בשל כך וזאת כפי שהעיד מר לברן[footnoteRef:48].

השנייה- השיקולים אשר עמדו בבסיס ההחלטה לפטר את התובע היו שיקולים זרים מתוך רצון למנות מאמנים אחרים לתפקיד המאמן הראשי במקום התובע.

כעת לשאלה השנייה, האם התרשמנו כי עמדו בבסיס ההחלטה לסיים את העסקתו של התובע עמדו שיקולים זרים? שכן במסגרת קיום הליך תקין אין מקום אלא לשיקולים לגטמיים והתנהלות בתום לב. הלכה היא כי בבסיס פיטורי העובד יעמדו שיקולים עניינים בלבד: ‏‏ "הלכה היא כי החלטה לסיים העסקתו של עובד צריך שתהא מבוססת על שיקולים עינייניים בלבד, כי "פיטורין ללא נימוק עינייני רלוואנטי מוכח על ידי המעביד הם פיטורין לא חוקיים, פיטורין שלא כדין", וכי בפיטורים בשל אי התאמה נטענת, "אי התאמה זו צריך שתהיה אמיתית". הלכה זו כה מושרשת ויציבה, הגיונה כה ברור, וכה רבות ונכבדות דובר בה, ואף הצדדים אינם מהרהרים אחריה.

...

סוף דבר: התביעה העיקרית של מר פלד מתקבלת באופן חלקי כמפורט בסעיף 125 לעיל.

מעבר לכך, בנסיבות העניין מצאנו כי התגלעה בין הצדדים מחלוקת כנה ועל כן לא מצאנו לחייב את האיגוד בתשלום פיצויי הלנה ביחס לרכיבים הרלוונטיים.

באשר להוצאות התביעה העיקרית – מצאנו לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו.