פיטורים והחתמת כרטיס: זכויות עובד: פיצויי פיטורים

דיון והכרעה - את דרישתו לפצויי הלנת פצויי פיטורים, פירט התובע לראשונה בסעיף 10 לתצהירו, כאשר לטענתו שם הוא לא קיבל פצויי פיטורים מלאים מהנתבעת במועד וכן שחררה לידיו רק ביום 11.12.15, מעל חודשיים לאחר פיטוריו ורק לאחר שהגיש את תביעתו, את הכספים שנצברו לזכותו ברכיב הפיצויים שבקרן הפנסיה, כפי שניתן ללמוד, לטענתו, ממכתב השיחרור שצרף לתצהירו.

במסגרת עבודתו אצל הנתבעת הוא היה עובד משך שעות רבות ואף נידרש להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה, כפי שניתן ללמוד מדו"חות הנוכחות, אך שעות רבות אלו ובעיקר המספר הרב של השעות הנוספות שביצע לא באו לידי ביטוי בשכר אותו קיבל, כאשר עת הלין על כך לפני הנתבעת הוא נענה, בכל פעם מחדש, כי הוא "עובד גלובאלי". מדו"חות הנוכחות שהפיקה הנתבעת והמצויים בידו ניתן ללמוד בבירור שהוא עבד מידי חודש מעל 200 שעות עבודה ומעל 10 שעות ביום וזאת מבלי שיופיע באותם תלושים כל רכיב של גמול שעות נוספות כנדרש.

...

אלא שהנתבעת לא הצליחה להוכיח את טענתה לטעות בשוגג באי קיזוז שעת הפסקה מידי יום שכן מהעדויות ששמענו, התברר כי התובע, כמו יתר עובדי הנתבעת, אכן זכה להפסקת אוכל של שעה, כאשר המפקח במטווח, הצהיר בסעיף 4 לתצהירו,כי "במשך תקופת העסקתי בנתבעת, מידי יום, סגל הנתבעת ובכללם אני והתובע, היינו מקבלים הפסקת אוכל יומית בת שעה בין השעות 13:00-14:00 במהלכה ישבנו אני והתובע לשולחן יחד עם סגל הנתבעת, הפסקה במהלכה היתה מוגשת לנו ארוחת צהרים חמה ועשירה חינם וללא עלות ועל חשבונה של הנתבעת". כמו כן, שוכנענו כי לתובע כמו יתר העובדים בנתבעת לא קוזזה שעה זו ממכסת השעות, כפי שגם אישר מפקח המטווח, בחקירתו הנגדית : "ש. אתה אוכל צהריים? יש הפסקות צהריים בעבודה?

מאחר ומבדיקה חלקית שערכנו מצאנו כי חישוביו של התובע נכונים ובהתאם לאשר נקבע בחוק: בגין שעתיים הראשונות 125% ובגין השעוטת שלאחר מכן 150% ומאחר והנתבעת לא הראתה תחשיב אחר שיש בו לסתור את חישוב התובע ואת הנתונים עליהם הוא התבסס, הרינו פוסקים לו את מלוא סכום התביעה בגין רכיב זה. אשר לפיצויי הלנת השכר מאחר והשתכנענו כי היתה מחלוקת אמיתית בין הצדדים בעניין רכיב הבונוס, החלטנו שאין הצדקה לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויי הלנה.

האם זכאית הנתבעת לקיזוז שעות הפסקה יומית? שאלה זו נדונה והוכרעה על ידינו עת דנו בשאלת זכאותו של התובע לתשלום גמול שעות נוספות ולכן אין מקום לחזור ולדון בה. לסיכום - לנוכח כל האמור לעיל לרבות דחיית טענת הקיזוז, הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים שלהלן: סכום של 4,250 ₪ בגין הפרשי פיצויי פיטורים.

האם הוסכם בין הצדדים כי שכרו של התובע בסך 7,000 ₪ נטו יהא שכר הכולל תשלום בגין נסיעות ותשלום גלובלי בעד שעות נוספות? זכאות התובע לתשלום דמי נסיעות? זכאות התובע לתשלום דמי הבראה? זכאות התובע לתשלום פדיון חופשה? נסיבות סיום עבודת התובע- האם פוטר או התפטר? כפוף לכך זכאות התובע לפצויי פיטורים ולחילופין להשלמת הפרשות לקופת פיצויים.

הנתבעת הוסיפה כי התובע נידרש להחתים כרטיס נוכחות בכניסה לעבודה וביציאה, אך התובע נימנע מלהחתים כרטיס ביציאה, ואין לזקוף מחדל זה לחובתה, כאשר ניתן ללמוד על שעות עבודתו המשתנות בהתאם לנתונים המופיעים בכרטיסי הנוכחות (המראים שעת כניסה אחרי 22:00) וכרטיסי הטכוגרף שהוגשו (המראים את שעת תחילת עבודתו וסיומה- לרוב החל את המשמרת אחרי השעה 22:00 וסיים אותה בין 3:00 ל-6:00).

...

סוף דבר התביעה נדחית ברובה.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,603 ₪ בגין הפרשות לפנסיה בחסר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.15 ועד לתשלום בפועל.

בשים לב לפער שבין סכום התביעה לסכום שנפסק, החלטנו לחייב את התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

התובע לא נידרש להחתים כרטיס עבודה, וממילא לא סרב לעשות כן. בנוסף, לא היה מדובר במשרת אמון.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. ימי חופשה שנתית שנגרעו סך של 15,726 ₪ ב. נכויי שכר שלא כדין סך של 14,157 ₪ ג. זכויות שנגרעו בגין דמי מחלה סך של 4,838 ₪ ד. גמול שעות נוספות סך של 499,191 ₪ ה. הלנת פצויי פיטורים סך של 40,000 ₪ ו. פגמים בתלושי שכר סך של 10,000 ₪ ז. פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד סך של 8,000 ₪ ח. פיטורים שלא כדין ואי קיום שימוע סך של 60,000 ₪ _______________________________________________________ סך הכל: 651,912 ₪ כל הסכומים דלעיל יישאו ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

...

לסיכום טען התובע כי ניסה לסיים את ההליך בפשרה, וזאת כדי לשמור על שלמות המשפחה, ואף היה מוכן לוותר על סכומי כסף משמעותיים, אך בעלי הנתבעת לא הסכים.

לפיכך, תשלם הנתבעת לתובע סך של 10,000 ₪ בגין הפגמים בתלושי השכר.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. ימי חופשה שנתית שנגרעו סך של 15,726 ₪ ב. ניכויי שכר שלא כדין סך של 14,157 ₪ ג. זכויות שנגרעו בגין דמי מחלה סך של 4,838 ₪ ד. גמול שעות נוספות סך של 499,191 ₪ ה. הלנת פיצויי פיטורים סך של 40,000 ₪ ו. פגמים בתלושי שכר סך של 10,000 ₪ ז. פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד סך של 8,000 ₪ ח. פיטורים שלא כדין ואי קיום שימוע סך של 60,000 ₪ _______________________________________________________ סך הכל: 651,912 ₪ כל הסכומים דלעיל יישאו ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בנוסף לאמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ והוצאות משפט בסך 6,000 ₪.

לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, הגיש התובע תביעה זו לתשלום זכויות הנובעות מתקופת העבודה וסיומה ובכלל זה: הפרישי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, דמי נסיעות, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, פצויי פיטורים (ולחילופין השלמת הפרשות לפיצויים), פיצוי חלף מתן הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי העבודה, פיצוי לפי סעיף 26א' לחוק הגנת השכר, ופצוי בגין עגמת נפש עקב עבודה בתנאים פיזיים קשים והתעמרות בעבודה.

בתצהיר עדותו, חזר התובע מגירסתו בכתב התביעה וטען כי "לאחר קבלת חלק מכרטיסי שעות הנוכחות שלי מסתבר כי עבדתי בממוצע של 9 שעות ביום ללא חגים... כמו כן בערבי חגים ובימי עבודה עמוסים נאלצתי לעבוד במשך כ-15 שעות ביום ואף לעבוד מספר לילות בשנה, ללא כל תוספת שכר...". הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה את הקף עבודת התובע כנטען בכתב התביעה וטענה כי התובע החתים כרטיס נוכחות בכניסה והיציאה מהעבודה וכי שכרו שולם בהתאם לשעות הנוכחות שלו בעבודה (מבלי שנוכו זמני ההפסקה הרבים שנטל) כעולה מדו"חות הנוכחות החודשיים שהופקו, אשר תואמים את מספר השעות בגינן שולם שכרו בתלושי המשכורת.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.17 ועד לתשלום בפועל: דמי הבראה בסך 2,825 ₪.

בהתחשב בפער הקיים בין סכום התביעה לבין הסכום שהתקבל, החלטנו לפסוק לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪, אותם תשלם הנתבעת לתובע.

בסיכום פברואר נכתב (ס' 2 לפסקת ההחלטות): "כל שעה נוספת אותה משה יבצע תשולם לו על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, כמו שכל שעה שמשה לא ביצע, תקוזז לו". מסתבר שהסכמה זו כללה בתוכה גם את נושא ההקפצות, שאם לא כן, הרי שלטענת התובע בית הספר התחייב לשלם כפל פיצוי: פיצוי אחד בעד שעות הקפצה מעבר לשעות העבודה עבורן החתים כרטיס ופצוי נוסף כבונוס של 10 שעות בשיעור 125% בעד אותן השעות.

לנוכח האמור העמיד התובע על סך 4,160 ₪ את הפרישי הפיצויים להם הוא זכאי: 46,703 ₪ (5.882* 7,940 ש"ח) בהפחתת סך 42,543 ₪ ששולם לו. סעיף 10 לתקנות פצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 ("תקנות פצויי פיטורים") קובע: "לעניין קביעת סכום הפיצויים לא יבואו במנין: ... (4) הפסקה מחמת תאונה או מחלה, למעט תקופת הפסקה כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה;...". לפיכך, לא זכאי התובע לפצויי פיטורין בעד התקופה החל מיום 26/02/20.

...

לא מצאנו בדו"ח החקירה מעקב אחר התובע בתוך ביתו.

לנוכח האמור התביעה בעילת התעמרות נדחית.

סיכום וסעדים תביעות התובע לפיצוי בגין הפרשי פיצויי פיטורין, בגין הפרת הסכמה לתשלום תוספת הקפצות פתע, בגין הפרת הסכמה לתשלום תוספת משמרות, בגין פגיעה בפרטיות, פרסום לשון הרע והתעמרות - נדחות.