רקע
עניינה של תובענה זו בשאלה - האם זכאית התובעת, גב' ענת כספי (להלן: התובעת), לזכויות שונות מתחום משפט העבודה - פצויי פיטורים, הפרישי שכר לרבות גמול "שעות נוספות", הפרש פדיון חופשה ודמי הבראה, החזר הוצאות נסיעה ושיחות טלפון והשלמת הפרשות לגמל ופיצויים - בגין תקופת עבודה ונסיבות הפסקתה, כסדרנית בתחנת מוניות, שמפעילה החברה הנתבעת, מוניות הקריון בע"מ (להלן: הנתבעת ו/או התחנה).
לטענת הנתבעת - התובעת אינה זכאית להחזר הוצאות טלפון, משום שהיא לא נדרשה לעשות שימוש בטלפון האישי שלה, לצורכי העבודה, ובחודשים בהם שולם לה רכיב זה עשתה זאת הנתבעת מתוך היתחשבות בתובעת וכדרך נוספת להגדלת הכנסתה, ללא חריגה מהשכר "המותר", כדי להיות זכאית ליהנות גם ממלוא הקצבה שקבלה מהמל"ל, ומדובר בהטבה ללא מחוייבות [כתב-ההגנה, סע' 24; נ/3, סע' 18; נ/4, סע' 22].
...
עובדות ועיקר טענות הצדדים
לאחר ששמענו את הצדדים, חזרנו ועברנו על טענותיהם בתצהירים ובסיכומים, ושקלנו את הדברים לכאן ולכאן, אנו קובעים עובדות רלוונטיות, כדלקמן:
התובעת הועסקה כסדרנית בתחנה מיום 1.2.07 ועד 30.11.12, מועד בו סיימה את עבודתה אצל הנתבעת, על-פי הודעתה; באמצע התקופה היתה הפסקה של חודש ימים [עמ' 1, ש' 27].
נדחית, אם כן, גם התביעה ברכיב זה.
דמי הבראה
התובעת תבעה הפרשי דמי הבראה עבור השנים 2010, 2011, ו-2012, "בהתאם לוותק של התובעת ולהיקף משרתה החלקי" - מבלי לנקוב באחוז המשרה - סה"כ 1,592 ₪; גם בתצהירה, בו חזרה על תביעת אותו סכום, לא הבהירה התובעת לפי איזה היקף משרה חישבה את חישוביה [ת/1, סע' 24(ד)].
בהתאם לקביעתנו, כי אין להעניק לתובעת סעד כספי, נוכח התנהלותה חסרת תום הלב (ולו היינו פוסקים, היה זה לפי חישובי הנתבעת) - גם התביעה לתשלום הפרשי דמי הבראה - נדחית.
בנסיבות אלה - מצאנו שהתובעת פנתה אל בית-הדין בידיים לא נקיות, לכן, עקב חוסר תום לב קיצוני מצידה - יש לדחות את תביעתה, וכך עשינו.