פיטורים בשל קשיים כלכליים של המעסיק

לטענתו, את המילה "קטסטרופה" צריך לפרש על רקע טענותיה של המעסיקה לאפשרות של פגיעה כלכלית, גם אם זו לא היתממשה בסוף, ועל רקע העובדה שהנתבעת הבינה שתיאלץ להמשיך להעסיק את התובעת, למרות שהיא עובדת יקרה ומוכשרת, מעבר לצורך של הנתבעת ושל העסק באותה תקופה.

מכך יש להסיק כי התובעת לא פוטרה בשל קושי כלכלי של העסק.

...

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בגין הרכיבים שבהם התקבלה התביעה כדלקמן: בגין אי מתן הודעה לעובד סך של 3,500 ₪.

לאחר ששקלנו בכובד ראש את השתלשלות הליך זה וגלגוליו, ההחלטות בו והפסיקה .

וכן את העובדה שהנתבעת פעלה על פי חוק ועל פי החלטת הממונה שנתנה כדין, מצאנו כי הייתה הצדקה לחייב את התובעת לשאת בשכ"ט ב"כ הנתבעת .

הנתבע מיתעלם מהחלטת בית הדין ומנסה בכל דרך לחזור בו מהמוסכמה ולפיה "התובע פוטר בשל קשיים כלכליים להם נקלעה נתבעת 1". בהחלטה בבקשה למחיקת סעיפים מתצהיר הנתבע, אמרתי את הדברים הבאים: "מעיון בכתב ההגנה הראשון וכתב ההגנה המתוקן עולה כי הנתבע לא היתייחס כלל לנסיבות סיום עבודתו של התובע בחברה, הנתבעת 1. הנתבע מיקד את טיעוניו בדבר העידר קיומם של יחסי עובד- מעסיק בינו באופן אישי לבין התובע. על פי הטענה, התובע הועסק על ידי הנתבעת שהנה אישיות משפטית נפרדת ולא על ידי הנתבע באופן אישי, מכאן העידר היריבות ביניהם.

אעיר, כי גם בכתב ההגנה החדש, טוען הנתבע בסעיף 19 כי "התובע ידע כי מצבה הכלכלי של הנתבעת ירוד, כך ובשל כך פוטר בטרם עת", כך שאף לשיטת הנתבע, גם בכתב ההגנה החדש, התובע פוטר.

...

בהחלטה מיום 09.03.18, נעתר בית הדין לבקשת התובע והורה על מחיקת סעיפים 8-9 לתצהיר גילוי המסמכים של הנתבע מיום 02.02.18.

לאור האמור, נדחית בקשת הנתבע לתיקון כתב ההגנה ככל שיש בה העלאת טענה עובדתית חדשה הסותרת את טענותיו העובדתיות והמוסכמה העובדתית שפורטה בפרוטוקול הדיון מיום 27.11.17 בכל הנוגע לנסיבות סיום עבודתו של התובע מהעבודה.

לאור האמור- נדחית בקשת הנתבע לתיקון כתב ההגנה בנוסח שצורף לבקשה.

המעסיקה טענה כי ביום 28.5.13 רכשה את המותג "דיאטה קלאב" מהנתבעת 3 (להלן – קסלר), כי עובדת הועסקה בקסלר עד אותו מועד, וכי העובדת הועסקה אצל המעסיקה רק החל מיום 1.6.13 ועד ליום 31.12.16 – מועד הפיטורים בשל קשיים כלכליים.

התובעת טוענת כי על-פי הדו"חות הכספיים שהועברו לעיונה המעסיקה רכשה ציוד בעלות העולה על 100,000 ₪, ויש במסמכים האמורים כדי לשפוך אור על השאלה מהו הציוד שנרכש ומה עלה בגורלו עם הפסקת הפעילות של המעסיקה.

...

באשר לבקשה החלופית לגילוי "דו"חות מפורטים יותר", הרי שמדובר בבקשה כללית וגורפת, שדינה להידחות מטעם זה. דו"ח רכישת ציוד.

לא מצאתי כי קיימת הצדקה לגילוי המסמכים המבוקשים ודין בקשתם של הנתבעות לגילוי מסמכים להידחות בשל העדר רלוונטיות.

סוף דבר – הצדדים ישלימו את הליכי הגילוי והעיון במסמכים תוך 30 ימים מהיום, תוך שהנתבעות ימסרו לתובעת באמצעות ב"כ את המסמכים כמפורט בהחלטה זו. התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה, לא יאוחר מיום 3.2.19.

המסמכים המבוקשים בסעיף 21.14 לבקשת הנתבעת – פירוט מעסיקים מאת המוסד לביטוח לאומי – לא הובהרה הרלבנטיות של המסמכים אשר התבקשו באופן גורף וללא הגבלה של התקופה אליהם הם מתייחסים.

מקל וחומר שעה שלא נטען כי התובעת פוטרה על רקע קשיים כלכליים, אלא מטעמים של העידר כדאיות כלכלית ועלות שכר שאינה מצדיקה את משרתה.

תלושי השכר של גב' מידן מנהלת אתר האנטרנט וגב' מריה מנהלת רכש בנתבעת – לטענת התובעת תלושי השכר יוכלו לשקף את המצב הכלכלי של הנתבעת ואת ההשוואה בין שכר התובעת לשכרם של שתי העובדות האמורות.

...

לאחר ששקלתי את הבקשה סבורני שיש מקום להיעתר לה בחלקה בלבד ויש לגלות לתובעת רק את דוחות המכירות של אתר האינטרנט ואת עלויות ההעסקה כפי שכבר גולו לה על ידי הנתבעת.

לאחר ששקלתי את הדברים סבורני שאין מקום להיעתר לבקשה.

לאחר ששקלתי את הבקשה סבורני כי בנסיבות הענין אין מקום להיעתר לה. אפרט.

בית דין איזורי לעבודה בבאר שבע סע"ש 21332-10-17 10 ספטמבר 2019 לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל נציגת ציבור (עובדים) גב' מרים יעיש נציגת ציבור (מעסיקים) גב' דינה כהן התובע: אליאור אוחנה, (ת"ז-201070307) ע"י ב"כ: עו"ד מורן חיון הנתבעים: 1.אגמ טלעדן פרוייקטים בע"מ, (ח"פ-515423689) ע"י ב"כ: עו"ד ליבנת בר ששת 2.שמעון ויזמן, (ת"ז 24015638) פסק דין

לא נחתם עמו חוזה עבודה ולא נימסרה לו הודעה על תנאי עבודתו אלא תנאיו סוכמו בעל פה עד שהנתבע הודיע לו ביום 6.2.17 כי הוא נאלץ לפטרו עקב קשיים כלכליים מבלי שקבל את שכר חודש ינואר – פברואר 2017.

...

בעניין זה אנו מחייבים את הנתבע בפיצוי נוסף של 1,000 ₪ בגין אי מסירת שני תלושי השכר.

הנתבע ישלם את הסכומים שפסקנו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין אחרת הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

לא מצאנו מקום לפסוק פיצוי הלנה מאחר שהנתבע סבר שאין הוא המעסיק.