לפנינו תביעה לתשלום פיצויים בגין היתעמרות בעבודה ובגין פיטורים שלא כדין.
(1) היתייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שוא, או הפצת שמועות מזיקות;
(2) שבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לבצוע התפקיד ואינם מטעמים עניניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו,
הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להיתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי עינייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת;
(3) הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו;
(4) הכפפתו של אדם לאוירה של פחד ואיומים;
(5) ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כשלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן;
(6) נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם;
(7) נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם" (הצ"ח פ/1352/22 9.12.19);
הגדרה של "היתנכלות תעסוקתית" מתחום בריאות הנפש, מובאת על ידי הפסיכולוג איתן מאירי בספרו "המגיפה השקטה במקומות העבודה" בזו הלשון:
"היתנהגות פוגענית בעבודה היא היתנהגותו של אדם בעבודה הנוהג באחד ברשעות באופן עיקבי ומתמשך, על פי רב על ידי מניפולציות רגשיות, איומים, שתלטנות, השפלה או מידור, פוגע בו ומסב לו סבל ומצוקה רגשית וגופנית ומקשה עליו לבצע את תפקידו כהלכה.
זאת ועוד, במצב הדברים, בו בין מר מרון לתובעת היו חילוקי דיעות ולאור זאת שמערכת היחסים העכורה ביניהם, היא שעמדה בבסיס פיטוריה של התובעת, הרי שלא מצאנו לנכון לייחס לאי לקיחתו חלק בשימוע פגם שנפל בשימוע.
...
לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובמכלול הראיות והעדויות שהובאו לפנינו הכרעתנו היא כדלקמן:
העובדות
הנתבעת היא חברה פרטית, המייצגת בישראל את חברת סמסונג הקוריאנית ופועלת בעיקר בתחום שיווק מוצרי סמסונג בשוק הישראלי באמצעות התקשרות עם מפיצים שונים.
לאור כלל האמור, תביעתה של התובעת ברכיב זה להידחות.
סוף דבר
לאור כלל האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת השתתפות בשכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 5,000 ₪, תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידיה.
