פיטורים בחוסר תום לב מתוך התנכלות עקב מניעים פסולים

לטענתו, פיטוריו בנסיבות כה משפילות הוא זכאי לראשי נזק כדלקמן: בגין פיטורים שלא כדין, ללא עריכת שימוע , בחוסר תום לב ותוך השפלה ביזוי היתעמרות ופגיעה בשמו הטוב ועגמת נפש- סך של 12 משכורות- 100,296 ש"ח , פצויי פיטורים - בסך 67,047 ₪ .

לטענתם, התביעה כנגד אורן הוגשה ממניעים פסולים ,תוך ניסיון להפעיל לחץ ולהתעשר על גבו .

בעיניין חובת תום הלב ביחסי עבודה ובהקשר של עוולת לשון הרע במסגרת יחסי עבודה, קבע בית הדין הארצי כי: "...יש לקחת בחשבון שלעיתים נאמרים דברים מתוך רוגז רגעי או סערת רגשות, כחלק מהתנהלות יומיומית או בעידנא דריחתא נוכח לחץ העבודה; לא לכל עלבון יש להתייחס כאל לשון הרע במובנה המשפטי, ותתכן בהקשר זה אף הגנת זוטי דברים... מאידך יש להיתחשב בחובות תום הלב המוגברות המוטלות על צדדים לחוזה עבודה; בפערי הכוחות הקיימים דרך כלל בין עובד לממונה עליו; ובהשפעה המשמעותית שתתכן לאמירותיו של ממונה בנסיבות מסוימות... לאור זאת, על שני הצדדים ליחסי העבודה - במסגרת חובתם לנהוג זה כלפי זה בהגינות ותום לב - להזהר האחד בכבודו של מישנהו, תוך הקפדה על מידתיות וסבירות" (ראה: עב"ל 46548-09-12 לירן אבידן – פלאפון תיקשורת בע"מ ואח', ניתן ביום 13.03.15).

...

ואם יקבע כי מדובר בלשון הרע, יש לדחות את התביעה משום שהדברים שנאמרו חוסים בצל ההגנות המפורטות בסעיפים 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע.

לסיכום: מכל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: בגין פיצויי פיטורים סך של 67,047 ₪ פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפיטורים סך של 8,358 ₪ .

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 8,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

עם זאת, כאשר מעסיק מפטר עובד, בין שמדובר במעסיק פרטי ובין שמדובר במעסיק צבורי או דו-מהותי, עליו לעשות כן בתום לב ומתוך שיקולים רלוואנטיים (ע"ע 1367/01 ראובן בישרי – שיק שיווק ייצוג וקידום מכירות בע"מ, עבודה ארצי כרך לג (62) 44).

התובעת טענה כי פוטרה רק בשל טענות פוגעניות ומבזות של מר סודובסקי (המנהל), אשר הביע חוסר שביעות רצון מתפקודה, בעוד שהבנק לא שאל ולא היתייחס להתרשמות ארבעה מנהלים נוספים עבורם ביצעה עבודה.

לא הונחה בפני ראיה ממשית כי המנהל "היתנכל" לה (כך לטענת התובעת), אך ורק בשל גילה.

שנית, גם אם נקבל את טענת התובעת כי הבנק לא בחן את התרשמותם של המנהלים הנוספים עבורם עבדה התובעת כמזכירה, בטרם החליט על פיטוריה, הרי שאין בכך כדי לומר שמדובר בפיטורים שהם "משיקולים זרים" או "מניעים פסולים". גם אי אפשר לומר כי מדובר בהתנהגות שהיא שלא "בתום לב", החורגת ממיתחם השיקולים הסבירים, שמעסיק רשאי לשקול במסגרת הפררוגטיבה הניהולית המוקנית לו בעת פיטורי עובד.

...

לאור האמור, אני דוחה את טענת התובעת, כי הבנק לא פעל במאמץ כנה וסביר למצוא לה תפקיד חלופי, בטרם החליט לסיים את העסקתה.

כללו של דבר, הגעתי לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בהליך פיטורי התובעת.

סוף דבר: תביעתה של התובעת על כל רכיביה- נדחית.

מכאן נובע לשיטתה של האוניברסיטה כי הייתה מידה של חוסר תום לב בפעולתה של ההסתדרות שברמה הפנימית היתנגדה בעצמה לאופן הייצוג של עובדי המחקר והפרויקט, בדיוק כפי שסבורה הייתה האוניברסיטה, ובמקום להטיל מרותה או לקיים הידברות, גרמה לליבוי חילוקי הדיעות.

בהתאם לכך, נקבע כי לזכות זו קיימים גם צדדים נוספים כמו הגנה מפני פיטורים או היתנכלות בשל מעורבות בהתארגנות (עניין קסלר); עס"ק (ארצי) 1008/00 הורן את ליבוביץ בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה פד"ע ל"ב 145 (2000)].

בפסיקה עקבית לאורך השנים פיתח בית הדין את מודל ההכתמה אשר בתמצית קובע, כי די בכך שפיטורי העובד "הוכתמו" מהאירועים הקשורים במימוש זכות ההתארגנות כדי להביא לנפסדות ההחלטה; זאת אפילו אם לצד השיקול הפסול קיימים שיקולים המצדיקים את פיטורי העובד.

בעיניין הוט טלקום נפסק כדלקמן: "אחד מהכלים המרכזיים בהם נוקטים המעסיקים להכשלת התארגנות עובדים בשלביה הראשונים, הוא פיטורי פעיל או פעילים מרכזיים בהליך ההתארגנות. פעולה זו מרתיעה עובדים אחרים מהצטרפות לאירגון העובדים, מתמיכה במהלך ההתארגנות או ממעורבות פעילה בו. עובד שנוכח לדעת, כי חברו פוטר בשל מעורבותו בהתארגנות העובדים, יחשוש לקחת חלק באותה התארגנות פן יבולע לו כחברו. במרבית המקרים, מוסווית המטרה האמיתית או המניעים האמתיים העומדים ביסוד הפיטורים והמעסיק יעלה טענות בדבר צמצומים, שינוי אירגוני, תיפקוד כושל, עבירות משמעת וכל כיוצא באלה. משמעות הדברים היא, שפיטורי עובד על רקע מעורבותו באיגוד העובדים, מהוים פגיעה כפולה בזכות ההתארגנות: פגיעה אישית בזכותו של אותו עובד להיתאגד, ופגיעה קיבוצית בדרך של שלילת זכותם של כלל עובדי המפעל להחליט באופן חופשי אם להצטרף לאירגון עובדים." אמנם בהליך דנא, כפי שטענה האוניברסיטה, לא מדובר בהתארגנות ראשונית, המצויה "בשלב העוברי" שבו ניתנת הגנה מיוחדת וביתר שאת לעובדים המבקשים לממש את זכותם להיתאגד ולהתארגן, מתוך תפיסה שמדובר בשלב שבו כוחו של המעסיק גדול בהרבה מכוחם של העובדים הנתונים למרותו שבטחונם התעסוקתי בידיו.

בעיניין עס"ק (ארצי) 61532-12-16 בית בלב בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (6.3.19) סוכמו השיקולים שיש להביא בחשבון בעת קביעת הפצוי, כדלקמן: "מתוך ראיית האנטרס המוגן כאמור ותכלית החקיקה, השיקולים שפורטו בפסיקה הם מהותה של ההפרה ומידת חומרתה (כאשר פיטורי עובד ייחשבו בדרך כלל להפרה חמורה יותר מאשר פגיעה בתנאי שכרו או בקידומו); עתוי ההפרה ומשך הזמן בו התבצעה (כאשר ככל שההתארגנות מצויה בשלב רגיש ושברירי יותר, דוגמאת השלב ה"עוברי"-ראשוני, תיחשב פגיעה בה כחמורה יותר); סוג האמצעים בהם השתמש המעסיק כדי לנסות ולפגוע בהתארגנות; זהות הגורמים המעורבים בבצוע ההפרה מצד המעסיק; מספר העובדים כלפיהם בוצעה הפרה וזהותם (כאשר ככל שההפרה כוונה כלפי העובד או העובדים אשר עומדים בראש ההתארגנות וקיומה של ההתארגנות תלוי בהם, יצדיק הדבר החמרה); מספר ההפרות שבוצעו על ידי המעסיק והאם מדובר ב"שיטה נוהגת אצל אותו מעסיק"; ההשלכות שהיו לבצוע ההפרה (עד כמה פגעה בפועל בזכות ההתארגנות, עד כדי סיכולה של ההתארגנות); האם ההפרה החלה או נמשכה למרות התראות/אזהרות מצד העובד, ארגון העובדים או אחרים; תיקון דרכיו של המעסיק מאז ההפרה, דוגמאת ניהול משא ומתן קבוצי שהוביל לעריכת הסכם קבוצי; וכן מידת תום ליבם של הצדדים ואופן היתנהגותם במסגרת ההליכים השפוטיים (עניין אלקטרה; עניין קל אוטו; עניין מסיעי שדרות).

...

בנסיבות כפי שהובאו לעיל, בהן שוכנעתי כי לא חל בנסיבות המקרה החריג או ההסכם הקיבוצי, וכן כי טיפולי הפוריות לא היוו גורם בהחלטת המעסיקה לצמצום היקף שכרה של העובדת, ונמצא כי הבסיס למצמום האמור הינו המעבר לתקן תחת הסכם קיבוצי, בהתאם להעסקת יתר העובדים בתפקיד הזהה לתפקידה של העובדת, אני מתירה את צמצום שכרה של העובדת מ – 15,000 ₪ ל – 11,600 לחודש בהתאם להסכם הקיבוצי, החל מיום.

ואכן, גם בספרות הודגש הצורך לפסוק פיצויים אפקטיביים נוכח החשש שמעסיקים יגיעו למסקנה כי "המאזן הכלכלי" מצדיק את סיכול מהלך ההתארגנות גם במחיר של הפרת הדין ותשלום קנסות, כדי למנוע כינונם של יחסי עבודה קיבוציים (אדלר וקוקה, לעיל).

בהתאם לכללים אלו, בהתחשב ברציונל בפסיקת פיצויים אלו כפיצויים לדוגמא, עונשיים במהותם; בהינתן שמדובר בשתי הפרות, אשר כל אחת מהן נוגעת לפגיעה בעובד ממובילי ההתארגנות; כמו גם בהתחשב בגודלה של האוניברסיטה כמעסיק גדול ואף משמעותי בסוגו, ומנגד בעובדה שלא מדובר בהתארגנות ראשונית "פרופר", אלא בפגיעה בתוך מוסד מאורגן; בשקלול סוג הפגיעה והשלכותיה; ולאחר שבחנו פסיקות דומות של בתי הדין בעניינים אחרים, באנו לכלל מסקנה כי ההסתדרות זכאית לפיצוי בגובה 150,000 ₪.

סוף דבר ניתנים בזאת הצווים הבאים: צו עשה המורה על ביטול החלטת פיטוריו של ד"ר רונן, והשבתו לעבודה בתפקיד מתאים להשכלתו, נסיונו וכישוריו באותם תנאים ובאותו שכר, באופן שבו הועסק עובר לקבלת ההחלטה על סיום העסקתו ביום 31.1.21.

לטענתו, א. התגוררה בביתו עד גיל 27 ועל אף שכעס עליה מאחר ולא עזרה במטלות הבית, הוא לא דרש ממנה לעזוב את ביתו לפני כן. בנוסף טען הנתבע, כי הטענה שהתעלל ב - בגלל שהיא לסבית אינה נכונה, ולטענתו הוא לא רצה ש - תקיים יחסים עם אחרות בבית.

שלא נמצא בה דבר והיא ניסגרה ביום 26.12.2018 לטענת התובעת, הנתבע עשה שימוש פסול בהחלטת בית הדין, ומטרת הגשת תלונת השוא של הנתבע הייתה לפגוע באכזריות ובחוסר תום לב בתובעת.

לטענתה, היא סתרה את טענותיו השקריות של הנתבע והבהירה לקב"ט *** את מניעיו של הנתבע, ובסופו של דבר לא פוטרה מעבודתה.

לטענתה, הגשת התלונה נעשתה בחוסר תום לב ומתוך כוונת זדון לפגוע בתובעת ולבזות אותה בפני מכריה, סביבתה וילדיה, ועל הנתבע לפצות את התובעת בגין הפגיעה בשמה הטוב עקב הגשת תלונת שוא.

בנסיבות המקרה שבפניי, הנתבע פעל בחוסר תום לב כאשר פנה לקב"ט *** בתלונה על הגניבה, ומטרת פנייתו הייתה לפגוע בשמה הטוב של התובעת במקום עבודתה ולהביא לפיטוריה.

...

התביעה למזונות הקטין בתלה"מ - 10- 17 מתקבלת באופן חלקי.

התביעה לפיצוי בגין תלונה שהוגשה במשטרת ישראל - נדחית.

אשר לפסיקת הוצאות, בשים לב לתוצאות פסק הדין, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בתביעתו עתר לסעדים הבאים (סעיף 4 בתצהיר התובע): להצהיר כי פיטוריו מיום 12.9.21 נעשו בנגוד לדיון ובחוסר סמכות; להצהיר כי פיטוריו נעשו בחוסר תום לב, בשרירות לב, ממניעים פסולים ומבלי שניתנה לו אפשרות אמתית להשמיע את טענותיו בטרם ההחלטה על פיטוריו, ובכלל זה להצהיר כי השימוע שנערך לו, נערך למראית עין; להצהיר כי פיטוריו נעשו בנגוד להנחיות ולכללים החלים על הנתבעות בהיותן גופים צבוריים; להצהיר כי פיטוריו הם בטלים ומבוטלים ואין להם תוקף; להחזיר אותו לעבודה ולתפקידו ולחייב את הנתבעת לשלם לו שכר ואת כל הזכויות המגיעות לו בגין עבודתו, מיום פיטוריו הבלתי חוקיים ועד בכלל; לחילופין וככל ובית הדין יקבע כי הוא לא ישוב לעבודה, עתר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו את כל הזכויות המגיעות לו על פי דין ועל פי תנאי עבודתו, עקב סיום עבודתו; לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויים על עצם הפיטורים ואופיים הבלתי חוקי השרירותי וחסר תום לב, לרבות הפסד מענק הפרישה לו היה זוכה אילו הייתה הנתבעת 1 פועלת כלפיו בתום לב. התובע עתר לפצוי בסך של 426,872 ₪; לחייב את הנתבעת בהוצאות ההליך, שכ"ט ומע"מ. לטענתו, הוא בן 56, אב ל-4 ילדים, מתוכם שני ילדים עיוורים, אחד מהם סמוך על שולחנו, והוא מתגורר באילת.

היתעמרות והתנכלות האם המדינה היתנכלה או היתעמרה בו משעה שמר דדי שמחי, ניכנס לתפקידו (דאז) כנציב בשרותי הכבאות וההצלה בחודש 3/17, עד שפוטר התובע מהעבודה ביום 25.5.21? האם התובע כי פוטר ממניעים פסולים שמקורם בגילו של התובע, העובדה כי הוא עובד דור א- "מיושן", אינו איש צבא כפי שחפץ לטענתו רב טפסר שמחי, הוא איש אמונו של טפסר משה סוויסה, מפקד מחוז דרום הקודם ומי שהתמודד בזמנו מול שמחי על תפקיד הנציב וכן כי התובע סרב לתמוך ברב טפסר שמחי במסגרת המכתב מיום 25.6.20 (נספח ז בכתב בתצהיר התובע) (סעיפים 50-49 בסיכומי התובע)? בסיכומיו, מנה התובע סיבות רבות שהביאו להתעמרות ולהתנכלות בו לכאורה.

לאור כל שפורט לעיל ובהרחבה, דין טענות התובע לפיטוריו בשל מניעים אישיים, להדחות.

...

משלא מצאנו פגמים בהליך פיטורי התובע, אנו דוחים את סעד ההשבה לעבודה לו עתר התובע וכן את הפיצוי הכספי לו עתר, כאמור.

סוף דבר לאור כל שפירטנו לעיל, דין התביעה – להידחות.

לאור נסיבותיו של האישיות של התובע ובשים לב למשך תקופת העסקתו ברשות הארצית לכבאות ולהצלה ותרומתו למדינה שנים רבות, לפנים משורת הדין החלטנו שלא לחייבו בהוצאות.