מנכ"ל העיריה העיד על עצמו, כי הנו בקיא בהליכי פיטורים וכי יש לו ניסיון של 18 שנים בעבודה במיגזר הצבורי ובתוך כך בהליכי שימוע ופיטורים (ראו שורות 27 עמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 14/11/19 וכן שורות 1-4, 11-12 עמ' 12, שם) הוביל הליך שפגם במתכוון בזכויותיו הבסיסיות של המבקש תוך שפעל במלוא עוזו על מנת להטיות את הכף ולוודא כי המבקש יפוטר.
במקרים מסוימים, סעד אכיפת יחסי העבודה אף הוכר כסעד הראוי והראשון במעלה, כאשר בהקשר זה נקבע בע"ע (ארצי) 506/09 רות הורוביץ - עמותת בית חנה (24.10.10)) ובר"ע (ארצי) 20400-09-15 סוהיר תורכי - המועצה המקומית שעב (20.9.15)):"סעד אכיפת החוזה הוא סעד שבשיקול דעת. שיקול הדעת מובנה ממלאכת איזון ומידתיות בין מספר היבטים שעליהם נמנים, בין היתר, אופיו של המעביד - האם הוא גוף פרטי או צבורי; חומרת הפגם שדבק בפיטוריו של העובד ותום ליבו של המעביד; השפעתו של הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי, על העובד; חלוף הזמן; אופי הקשר בין העובד למקום העבודה...".
מן הכלל אל הפרט
לאחר ששמענו את עדות המבקש כמו גם את עדויות המנכ"ל, גב' ויקי ומר חזן ולאחר שבחנו את טענות הצדדים כפי שאלו מצאו ביטוי בכל כתבי הטענות שהוגשו לתיק, הם על נספחיהם, לרבות התצהירים והסיכומים, קרי - כלל החומר שבתיק וכן לאחר שנתנו דעתנו לפסיקה, הגענו למסקנה לפיה, על סמך העובדות הלכאוריות שקבענו, בשלב זה של ההליך, דין הבקשה המתוקנת להדחות וזאת כפי שנבהיר להלן -
לענין קיומה של עילת תביעה - בסעיף 1 לכתב התביעה אותו הגיש המבקש כמה ימים לאחר שהגיש את הבקשה הראשונה הוא ציין כך:"עניינה של תובענה זו הנה בהליך פיטורין שלא כדין, אשר נעשה בנגוד להוראות פסק הדין שניתן על ידי ביה"ד הארצי לעבודה ביום 28/7/19, אשר קבע כי יש להשיב את התובע לתפקידו "מנהל אגף משאבי אנוש בערייה" ולהחיל עליו את הסכם הבכירים".כן בסעיף 29 לכתב התביעה טען התובע כי:"לאור הוראות פסק הדין היה על הערייה להשיב התובע לתפקידו לא היה כל מקום להעמיד את התובע לשום הליך משמעתי ו/או לקיים כל הליך שימוע טרם הושב לתפקידו ואף נראה כי בעיניין זה בית הדין הארצי צפה פני עתיד" וכן בסעיף 50 לכתב התביעה:"המנכ"ל לא שעה להפצרותיו של התובע והתראותיו שבהחלטותיו לזימון להליך שימוע מנוגדות לדין והוא המשיך בשלו ולמרות זאת שיגר לתובע פעם נוספת זימון לשימוע לפני פיטורין המעלים את אותן טענות אשר הובאו במספר זימונים שנמסרו לתובע קודם לכן במועדים שלפני מתן פסק הדין, בחודש דצמבר 2018 ובחודש מרץ 2019 ושלמעשה נידונו..במצב דברים זה, במקום שהעירייה תפעל על פי פסק הדין ותפעל לשילובו של התובע חזרה לתפקידו...הערייה מתעקשת בכל תוקף ואף במחיר הפרת הוראות פסק הדין לקיים הליכים בהסתמך על טענות העבר בחוסר תום ליבה לאחר מתן פסק הדין" וכן בסעיפים 69 ו - 70 לכתב התביעה:"על אף זאת ומטעמי כבוד חברי מועצמת העיר הגיע ב"כ התובע למפגש עם חברי מועצת העיר להודיע לפורום כי ההליך אינו חוקי.." "ב"כ התובע העלה על הכתב את טענות התובעת בדבר אי חוקיותו של קיום הליך בפורום חברי מועצת העיר ומסר לכל אחד מהנוכחים את כתב הטענות והזהיר בעל פה כי כל החלטה שתתקבל אינה חוקית.."
בהקשר זה ראוי להדגיש כי גם עיון באותו מכתב שמסר ב"כ המבקש, בפתחו של הליך השימוע שהתקיים למרשו ביום 15/9/19, ל"כל אחד ואחת מחברי מועצת העיר", מעלה כי גם בו הוא מיקד את כל טענותיו בכך ש"למרות כל המצוטט לעיל מתוך פסק הדין הגדילה הערייה לעשות וביזתה את הוראות בית הדין הארצי.
...
אשר על כן גם שאלת עילת התביעה, כפי שנוסחה, כאמור בכתב התביעה, אשר לא תוקן בהלימה לבקשה המתוקנת - בקשה אשר בה הועלו טענות עובדתיות נוספות, מצטיירת כבעייתית וזאת תוך שנבהיר כי אין בקביעה לכאורית זאת כדי להוביל למסקנה כי אין למבקש סיכוי שייקבע, בסיומו של הליך, (ואולי אחרי שישקול לבקש לתקן את תביעתו, כך שתתכתב עם בקשתו המתוקנת) כי נפלו פגמים בהליך פיטוריו, המצדיקים לפחות פסיקת פיצוי כספי לטובתו.
כן נציין את הנקודות הבאות אשר גם בשלהן החלטנו לדחות את הבקשה המתוקנת:
טענת המבקש לפיה המנכ"ל חפץ בפיטוריו בשל מניעים אישיים לא הוכחה בשלב זה שכן המבקש לא הביא עדים או מסמכים לביסוס טענה זו, כנ"ל לגבי טענתו לפיטורים משיקולים פוליטיים - עוד טענה שנטענה בכלליות ואף לא הוכחה ולו לכאורה.
לסיכום - לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאנו בחלק מטענות המשיבה, הרינו מורים על דחיית הבקשה המתוקנת.
