פיטורים בהריון ללא ידיעת המעביד על פי חוק

בכל הנוגע לפיטורים בהריון, בהתאם לחוק עבודת נשים, מעסיק אינו רשאי לפטר עובדת בהיותה בהריון, ללא קבלת אישור מאת הממונה על פי חוק עבודת נשים.

אי ידיעת המעסיק על ההריון במועד הפיטורים, אינה פוטרת אותו מחובת קבלת היתר לפיטורים, מיד לאחר שמובא לידיעתו כי העובדת בהריון.

...

אף שהחנות נסגרה, אנו סבורים שהיה על הנתבעת לזמן את התובעת בצורה מסודרת, ליידע אותה על סגירת החנות, לערוך לה גמר חשבון ולשלם את זכויותיה.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת: פיצוי פיטורים בסך 16,640 ₪.

בהלכה הפסוקה הובהר כי החובה לקבל היתר לפיטורים נובעת מעצם היותה של העובדת בהריון במועד הפיטורים, ואינה תלויה בידיעתו של המעסיק על כך. בע"א 201/62 כהן – ז'רז'בסקי, פ"ד טז 2753, קבע בית המשפט העליון כי: "לא ידיעת המעביד את דבר ההריון, ולא הודעת העובדת על דבר הריונה, מעלים או מורידים, ואין נפקא מינה לעניין תחולת איסור הפיטורים אם המעביד ידע או העובדת הודיעה, ומתי היא ידעה או הודיעה היא, את דבר הריונה – ובילבד שבשעת הפיטורים היתה למעשה במצב של הריון". בהקשר זה קבע בית הדין הארצי בע"ע 285/09 פרופ' אריאל בן עמד שירותי רפואה שיניים והשקעות בע"מ – עדה פלדמן [פורסם בנבו] (פס"ד מיום 28.12.10), כך: "המרפאה הדגישה כי בעלי התפקידים בה לא ידעו כלל על הריונה של המשיבה בעת מתן ההודעה על פיטוריה, כך שההחלטה לפטרה התקבלה מטעמים עינייניים וללא כל קשר להריונה. טענה זו – לאו טענה היא, שכן החוק מחייב מעסיק לקבל היתר לפיטורי עובדת בהריון גם במצב בו לא ידע כלל על ההריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להריון... הדבר עולה באופן ברור גם מנוסחם של סעיף 9ב'(1) וסעיף 13א(ב)(2) לחוק.

בית הדין הארצי קבע בע"ע 18424-02-12 ניו ליין קוסמטיקס בע"מ – שרון מור עלימה, את הדברים הבאים: "אין די באמירה של עובדת כי היא בהריון כדי להקים חובה על פי חוק עבודת נשים לקבלת היתר פיטורים. הנכון הוא כי ככל שעובדת מתבקשת להציג אישור על הריונה, עליה להציג אישור כזה, ואך אם הוצג, קמה חובה על המעסיק לפנות אל הממונה לפי החוק לקבלת היתר לפיטורים... לפיכך מעסיק זכאי לידרוש אסמכתא לקיומו של הריון, כאשר מבקשים להגביל אותו באופן שלא יתאפשר לו לפטר עובדת נוכח הריונה". במקרה דנן, לא עולה מכתב ההגנה, מתצהירי הנתבעת ואף מהמסרונים שצורפו לתצהיר התובעת כי התובעת התבקשה על ידי הנתבעת למסור לה אישור בדבר ההריון.

...

על כן, תשלם הנתבעת לתובעת עבור פיטורים ללא עריכת שימוע כדין, שווי משכורת אחת בסך 4,060 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום מקבל פסק הדין, הסכומים הבאים: א. פיצוי בגין אובדן הכנסה בסך 22,330 ₪.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 6,000 ₪, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

הפליית אישה תוך פיטוריה מעבודה, בשל היותה בהריון או בחופשת לידה, מהוים על פי שיטת המשפט בישראל ועל פי ערכי היסוד שלה, הפליה אסורה ופסולה, המנוגדת לעיקרון השויון ולהוראות החוק.

על פי סעיף זה, במקרה שבו מוכיח עובד התובע בעילה של הפרת סעיף 2 לחוק, כי לא הייתה לפיטוריו סיבה התלויה בו, עובר הנטל לכתפי המעסיק להוכיח שלא פעל בנגוד להוראות סעיף 2 לחוק.

אלא שהתובעת מיתעלמת מדברי מר איוב שלפיהם הוא לא היה אחראי על הפיטורים (עמ' 44 ש' 19 לפרוטוקול) ועל עובדי ייצור וממילא הדברים בהתייחס לכלל עובדי הנתבעת, אינם בידיעתו האישית.

...

לאור המסקנה שאליה הגעתי שלפיה שכר התובעת לא כלל את דמי הנסיעות וכי היא הודיעה על מקום מגורים בבאר שבע (ובפני לא הוצגה כל ראיה אחרת) – זכאית התובעת בגין תקופת עבודתה לסך של 150 ₪ לחודש ובסך כולל של 600 ₪ (בעבור חודשים יולי –אוקטובר 2016) אשר להפרשות לפנסיה – הנתבעת לא סתרה את טענת התובעת כי היתה לה קופת פנסיה פעילה עוד קודם לתחילת עבודתה אצל הנתבעת (ראו נספח ג' לכתב התביעה).

אחרית דבר על יסוד כל האמור תשלם הנתבעת לתובעת כדלקמן: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 15,000 ₪; דמי נסיעות בסך של 600 ₪; פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה בסך של 2,893.33 ₪.

תביעות התובעת לפיצוי ממוני ושלא ממוני בגין פיטורים בניגוד לחוק שיוויון ההזדמנויות – נדחות.

במקרה של שיקולים מעורבים, וגם כאשר בית הדין מתרשם כי בנסיבות שלפניו אפשר שגם אילמלא ההריון היתה מתקבלת החלטה בדבר פיטוריה של העובדת, די בכך שההריון נשקל על ידי המעביד, כדי להקים לעובדת זכות לפצוי על פי החוק.

זאת עולה במפורש מעדותה של אביבה, אשר הדגישה פעם אחר פעם את הקשר בין ההריון לפיטוריה של התובעת: "אמרתי לה כרגע יש לי בעיה. היא עמדה אפילו לא ישבה ואמרה לי אני בהריון. את יודעת מה הרגשתי כאחראית, דלי של בוץ זרקו עליי בזמן שאני משוועת לעובדת, טכנאים מחכים והיא אומרת לי שאני בהריון". "... אז איך אעסיק עובדת כזאת?..." "אשה בהריון לא יכולה לעבוד כטכנאית רנטגן כי זו עבודה פיזית". גם המסרונים שצרפה התובעת מלמדים על הקשר החד משמעי שבין הפיטורים להריון, שעה שגב' לילי שהיא עובדת מחלקת הדימות בבית החולים, כותבת לתובעת לאחר שהאחרונה מציינת שגילתה לאביבה שהיא בהריון "אהה והיא בטח לא קיבלה את זה טוב", והתובעת משיבה "היא שלחה אותי הביתה". אם כן, דברים אלה מלמדים בבירור כי הריונה של התובעת היוה שיקול מכריע בפיטוריה.

לעניין זה העידה התובעת כי ביקשה לעבוד על פי הנהלים הקיימים לנשים בהריון ולא חששה לעבוד שכן, מניסיונה ומהיכרות עם תחום הרנטגן, נשים בהריון עובדות כטכנאיות רנטגן: "... ראיתי לא פעם ולא פעמיים נשים בהריון שעובדות. ראיתי איך הן עובדות מה הן עושות. הן עבדו בכל הצוות... יש לי שתי חברות ששתיהן אחרי לידה ושתיהן עברו את ההריון שלהן בתפקיד של הרנטגן, הן ביצעו תורנויות... בחיים לא תיארתי לעצמי שיגידו לי שברגע שאגיד שאני בהריון יגידו לו שאין לי מקום כאשה בהריון" (פרוטוקול מיום 7.1.19, עמ' 9, ש' 16-24).

...

אולם התובעת לא הוכיחה תביעתה ולא גילתה באמצעות ראיות את הפסדי השכר, תלושי שכר ממכון מור- מאר לא הוגשו על ידה, ועל כן דין תביעתה לפיצוי בגין הפסדי שכר – להידחות.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובע בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, סך של 40,000 ₪ פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת סך של 8,500 ₪ בגין הוצאות משפט, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בין היתר דחה בית הדין את טענת המבקש לפיה לאור נסיעתה של המשיבה לחוץ לארץ במהלך תקופת עבודתה נותקו יחסי העבודה בין הצדדים, כך שהעסקתה באופן רציף לא עלתה על חצי שנה והיא אינה זכאית להגנה בפני פיטורים מהריון על פי חוק עבודת נשים.

יתר על כן, האיסור על פיטורי נשים בהריון ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים הוא קטגורי ואינו מותנה בידיעת המעסיק בזמן הפיטורים על היות העובדת בהריון או בסיבת הפיטורים (ע"ע (ארצי) 23169-10-18‏ ‏MALAKI‏ - תירצה מאפה בע"מ (23.10.2019) להלן – עניין תירצה מאפה).

...

בנסיבות אלה "אין נפקא מינה למשקלם של סיכויי הערעור אף אם הם גבוהים אליבא דהמשיבה". דיון והכרעה לאחר בחינת הבקשה והתשובה לה, פסק דינו של בית הדין האזורי והודעת הערעור, החלטתי לקבל באופן חלקי את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין.

בהינתן סיכויי הערעור שאינם מן המשופרים מהצד האחד ומאזן הנוחות הנוטה לטובת המבקש מהצד האחר, תוך משקל למהות הזכויות ולפרק הזמן שחלף, אני מורה כי יש לעכב סכום של 28,179 ש"ח מתוך סכום הפרשי השכר בגין פיטורים ללא היתר (באופן שלמשיבה ישולמו בשלב זה 100% מהפרשי השכר) וכן את הפיצוי בסכום של 50,000 ש"ח בגין פיצוי על הפרת חוק שוויון הזדמנויות (להלן ביחד – הסכום המעוכב), וזאת בכפוף להפקדת הסכום המעוכב, בין במזומן ובין באמצעות ערבות בנקאית בנוסח מקובל, בקופת בית הדין עד לא יאוחר מיום 17.11.2021.

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי כמפורט בסעיף 10 דלעיל.