פיטורי עובדת בהריון בשל קשיים כלכליים

הממונה ביססה את מסקנתה כי בציינה כי הבסיס והעילה לפיטורים הנם היחסים בין המעסיקה לעובדת ושיקולים כלכליים, וכי ההיריון לא היוה גורם בהחלטת הפיטורים (ס' 28).

מכך יש להסיק כי התובעת לא פוטרה בשל קושי כלכלי של העסק.

...

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בגין הרכיבים שבהם התקבלה התביעה כדלקמן: בגין אי מתן הודעה לעובד סך של 3,500 ₪.

לאחר ששקלנו בכובד ראש את השתלשלות הליך זה וגלגוליו, ההחלטות בו והפסיקה .

וכן את העובדה שהנתבעת פעלה על פי חוק ועל פי החלטת הממונה שנתנה כדין, מצאנו כי הייתה הצדקה לחייב את התובעת לשאת בשכ"ט ב"כ הנתבעת .

כן ראו מיסמך מנהלת תחום חוק עבודת נשים המאשרת פיטורי עובדת בהריון, בהסכמתה, בשל סגירת פעילות מחלקת המיגון שבה עבדה (נספח 5 לתצהיר מר אייזנר).

על פי הלכה הפסוקה, גם כאשר מתבצעים במקום העבודה שינויים על רקע קשיים כלכליים, "יש לבחון את נסיבותיו האישיות של העובד, ונתונה לו הזכות לשטוח טענותיו לגבי ההחלטה הנשקלת לגביו. שלב זה, כך נקבע, "מוצא ביטויו בהליך של שימוע ואין צורך לאמור כי גם כאן על המעסיק לפעול בתום לב ובנפש חפצה, לשקול את טענותיו של העובד ולא לגבש את עמדתו אך ורק על העובדה ששמו של העובד מופיע ברשימה המוסכמת של העובדים המיועדים לפיטורים" ע"ע (ארצי) 378/08 אלי פרג'ון - חברת הדואר (12.11.08), בפיסקה 26).

...

ובכן, דין תביעת התובע ברכיב זה, להידחות.

דין התביעה ברכיב זה, אם כן, להידחות.

אשר לטענה בנושא פוליסות ביטוח המנהלים, לאחר ששמענו את הסברי הגב' ראש ובהתחשב כאמור בעובדה כי לא נגרם לתובע כל נזק בשל פגיעה ברצף הזכויות, הרי שלא ראינו לנכון להביא נתונים אלו לחובת הנתבעת בפסק דין זה. סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה, סך של 20,000 ₪ פיצוי בגין פגמים אשר נפלו בהליך השימוע.

כך גם לא נסתרה עדותו כי סגירת החנות נבעה מקשיים כלכליים וכי נאלץ לעבור עם אישתו ושני ילדיו להתגורר בבית חמיו וחמותו בבאר שבע (סעיף 33 לתצהירו).

פיטוריה של התובעת לא נבעו מחמת הריונה, כי אם בשל מצבו הכלכלי של העסק, אשר חייב את הנתבע לסגור אותו, והתובעת הייתה מודעת לכך בזמן אמת.

...

לפיכך, אנו קובעים כי התובעת זכאית לדמי הודעה מוקדמת.

לפיכך, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת סך של 1,141 ₪ בגין הודעה מוקדמת.

לאור הפער הגדול בין סכום התביעה לבין הסכום שמצאנו כי התובעת זכאית לו, כמו גם בשל העובדה שמצאנו לבכר את גרסת הנתבע בכל הקשור לטענות המרכזיות של התובענה, איננו עושים צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ש. לא הצענו לך מקום חילופי בשום שלב לטענתך? ת. לא. אם הייתם מציעים, הייתי לוקחת את זה. (פרוטוקול עמ' 2 ש' 16 – עמ' 3 ש' 14) לעומת זאת הנתבע העיד כי: "ישבנו איתה במסעדת היקב, זאת אחרי שמסעדת השובע (צ"ל הסובה – ח.ט.) ניסגרה, כל העובדים פוטרו שם. המסעדה ניסגרה בעקבות קשיים כלכליים והפסדים והצענו לתובעת אופציה שהיא לא רצתה בה.

"החוק מחייב מעסיק לקבל היתר לפיטורי עובדת בהריון גם במצב בו לא ידע כלל על ההריון בעת ההחלטה על הפיטורים וגם אם הפיטורים אינם קשורים להריון". (ע"ע 285/09 פרופ' אריאל בן עמר רפואת שיניים והשקעות בע"מ – עדה פלדמן, 28.12.10).

...

סעיף 13 א(ב)(1) לחוק עבודת נשים קובע: "מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות סעיף 9, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ- 150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין מטעמים מיוחדים שירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע...". לטעמנו בנסיבות המקרה יש להעמיד את סכום הפיצוי על 100% מהשכר, וזאת לאור הנסיבות המיוחדות בהן המסעדה נסגרה מספר חודשים לפני הלידה, והיה בעובדה זו כדי לשמש טעם למתן היתר לו היתה הנתבעת פונה כדין לממונה.

בנוסף תשלם הנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבעים 2-3 נדחית.

על אף האמור, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בסך של 7,000 ₪.

לפנינו תביעתה של גב' אילנית רחמינוב (להלן: "התובעת") ששמשה כסייעת בגן "הפרח בגני" (להלן: "הגן") בניהולה של הגב' איריס גבע (להלן: "הנתבעת") אשר טוענת לפיטורים בנגוד לדין בזמן הריונה ועותרת לקבל זכויות הנובעות מתקופת העסקתה ואופן סיומה.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לא רק הקשיים הכלכליים הביאו אותה למכור את הגן, אלא גם ההתמודדות מול התובעת ואורטל, אשר היו חלק מצוות הגן, והחליטו לעשות הכל על מנת לגרום לנתבעת לפטרן.

בפרוטוקול השימוע מיום 15.1.2017 (נספח ז' לתצהיר נתבעת) צוין תחת הכותרת: "נימוקי המעסיק לקיום השימוע" כי השימוע מיתקיים עקב קשיים כלכליים; סגירת הגן והעברה לבעלים חדשים; בירור עם התובעת אם מעוניינת להמשיך לעבוד בגן".

...

בנסיבות אלה, סבורים אנו כי יש להעמיד את הפיצוי בגין הוצאת לשון הרע, על סך 8,500 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים שנפסקו לעיל, תוך 30 יום אחרת הסכומים יישאו ה"ה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התובעת תשלם לנתבעת סך של 8,500 ₪ פיצוי ללא הוכחת נזק בגין פרסום לשון הרע כהגדרתו בחוק לשון הרע, שישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת הסכום יישא ה"ה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.