פיטורי עובדת בהריון בחוזה עבודה לתקופה קצובה

עם זאת ממכלול הדברים עולה שבית הדין האיזורי שוכנע בדברים הבאים: כי גם אם דובר עם המערערת על הסכם לתקופה לצורך החלפת עובדת אחרת שיצאה לחופשת לידה, לא ניתן לקבוע כי נשכרה מלכתחילה לתקופה קצובה של ששה חודשים דוקא; כי המערערת הייתה בהיריון במועד פיטוריה אך לא סיפרה זאת למשיבה אלא בשיחה שהוקלטה ונערכה בסמוך לאחר כניסת פיטוריה לתוקף; וכי המערערת לא פוטרה בשל ההיריון.

נוסיף ונציין כי עת עסקינן בתביעה לפצוי על פיטורים בנגוד להוראות חוק עבודת נשים, ועל מנת לקבוע האם ההגנה שמעניק החוק חלה על העובדת על בית הדין לבחון, בעיקר, את השאלה האם העובדת עבדה אצל אותו מעסיק שישה חודשים לפחות (בכפוף לחריג של סעיף 9(ז) לחוק שעניינו חוזה לתקופה קצובה, כמפורט לעיל).

...

בהתחשב בכל אלו ובפגמים שנפלו ברישומים שהיה על המשיבה לנהל בגין המערערת, רישומים שהיה בהם לסייע למערערת להוכיח את טענתה, אנו סבורים שיש מקום לזקוף פגמים אלו לחובת המשיבה ולהעדיף את גרסת המערערת לעניין זה. אנו קובעים לפיכך שהמערערת הועסקה במשיבה ברצף מחודש מאי 2016 ועד לסיום העסקתה בסוף חודש נובמבר 2016.

משעמד שכרה של המערערת בחודש נובמבר 2016, הוא החודש השביעי להעסקתה, על 3,219.93 ש"ח, זכאית המערערת לתשלום בגין רכיב זה בסך כולל של 402 ש"ח. סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור מתקבל בחלקו, כדלקמן: פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים – המערערת זכאית לפיצוי מאת המשיבה בסך 28,891 ₪, כמפורט בסעיף 39 לעיל; הפרשי דמי חופשה ודמי חגים – המערערת זכאית לפיצוי בסך 1,777 ₪, כמפורט בסעיף 42 לעיל; פיצוי בגין הפרשות לפנסיה ופיצויים – המערערת זכאית לפיצוי בסך 402 ₪, כמפורט בסעיף 43 לעיל.

בנסיבות העניין, מצאנו לחייב את המשיבה בהוצאות המערערת בערעור זה, בסך של 5,000 ש"ח. לתשלום תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה כדין, מהיום ועד יום התשלום בפועל.

סעדים מכוח חוק עבודת נשים – סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים קובע כדלקמן: "לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובילבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות; לענין סעיף קטן זה רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, כפיטורים". סעיפים 9(ג)(1) ו-9(ג)(1א) לחוק קובעים כדלקמן: "(1) לא יפטר מעביד עובדת או עובד בחופשת לידה או בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2), ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות;

...

כמו כן, הוכח כי הנתבעת לא ערכה לתובעת הליך שימוע כדין, ועוד מצאנו כי התובעת זכאית לחלק מהסעדים לזכויות הסוציאליות להן עותרת.

לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה בחלקה, ומחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 56,497 ₪ נומינלי, כמפורט להלן: פיצוי בעד נזקים בלתי ממוניים ומכוח חוק שוויון הזדמנויות בסך של 35,000 ₪.

בנוסף, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪, לתשלום בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיה, שאחרת יישאו סכומים אלה בהפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין, ועד למועד התשלום המלא בפועל לתובעת.

הסעדים הנתבעים על ידי התובעת והסכומים שיש לפסוק לזכותה התובעת עתרה לסעדים הבאים: פיצוי בגין הפסדי שכר בסך של 24,000 ₪, ובגין התקופה בין המועד שבו התובעת פוטרה מהעבודה בנתבעת (31.10.2014), ועד מועד הלידה (4.3.2015), ובהנחה שהיא לא היתה מפוטרת; פיצוי בגין הפסדי שכר בסך של 9,600 ₪, ובגין התקופה בין המועד שבו התובעת היתה מסיימת את חופשת הלידה וחוזרת לעבודה בנתבעת – במידה והיא לא היתה מפוטרת, ובמשך שני חודשי עבודה (להלן: "התקופה המוגנת")[footnoteRef:94]; [94: סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים קובע כדלקמן: "לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובילבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות; לענין סעיף קטן זה רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, כפיטורים". סעיפים 9(ג)(1) ו-9(ג)(1א) לחוק קובעים כדלקמן: "(1) לא יפטר מעביד עובדת או עובד בחופשת לידה או בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(2) או (ג2), ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות; (1א) לא יפטר מעביד עובדת או עובד בתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה או לאחר תום ימי ההעדרות, כאמור בפיסקה (1), לפי העניין, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה...". סעיף 9(ג)(3) לחוק קובע בכל הנוגע לסעיפים 9(ג)(1) ו-9(ג)(1א) לחוק, כי: "במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות האמורות בפסקות (1), (1א) ו-(2)". שילוב כל ההוראות שהובאו לעיל מעלה, כי חל איסור מוחלט על פיטורי עובדת בהריון ובתקופה של 60 יום לאחר תום חופשת הלידה, אם היא הועסקה מעל 6 חודשים אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, ואלא אם כן היתקבל היתר לפיטורים.

...

ביחס לעניין זה, השיבה התובעת, כי "למה שאני אעזוב עבודה קבועה בכדי להיכנס לעבודה שלטענתך אני בישלתי וידעתי שלבסוף יפטרו אותי, אם ידעתי שאני רוצה להביא ילד לעולם, ובסופו של דבר ומה שיקרה שאני אשאר בהיריון ללא כל מקום עבודה או מקור הכנסה, מדוע אני אעשה כזה דבר לעצמי"[footnoteRef:118].

לסיכום לסיכום ולאור כל האמור לעיל, דין תביעתה של התובעת להתקבל כולה (לעניין הנימוקים) ובחלקה (לעניין הסעדים).

הוצאות – הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪, וזאת לתשלום בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה, שאחרת יישאו סכומים אלה בהפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין, ועד למועד התשלום המלא בפועל לתובעת.

וכך קובע הסעיף: "לא יפטר מעסיק עובדת שהייתה בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובילבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות". בעבר נקבע בסייפא של סעיף 9(א) כי "לענין סעיף זה רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, כפיטורים". אולם, המחוקק תיקן את סעיף 9 לחוק עבודת נשים וכיום הסייפא נמחקה ובמקומה נחקק סעיף 9(ז).

...

בנסיבות אלה, משהתרשמנו שלהריונה של התובעת לא היה קשר להחלטת וועדת המכרזים שלא לקבלה לתפקיד ומשלא חלה הוראת סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים בענייננו, דין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 1,500 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסכום של 6,500 ₪ בתוספת מע"מ. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

סעיף 9(ז) על שתי חלופותיו מסדיר את מעמדה של עובדת בהריון שלא פוטרה ועבודתה הסתיימה עקב סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה.

...

סיכומו של דבר התביעה נדחית ברובה, למעט התביעות להפרשים בגין פיצויי פיטורים, הפרשי שכר (חודש 10/17) ופיצוי בגין הפרשות לפנסיה בחסר.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.17 ועד לתשלום בפועל: השלמת פיצויי פיטורים בסך 8,692 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.