מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פיטורי נהג משאית מערבל בטון

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע הועסק אצל הנתבעת בתפקידו כנהג משאית – מערבל בטון, החל מתאריך 28.10.10 ועד לתאריך 17.7.12 (להלן: "תקופת העבודה").
לכך מתווספות הוראות סעיף 62 לצוו ההרחבה בענף ההובלה 2001 לפיהן "העובדים זכאים לפצויי פיטורים בשיעור של 150%". משכך, זכאי התובע הן בהתאם לחוק פצויי פיטורים והן בהתאם לצוו ההרחבה בענף ההובלה 2001 לפצויי פיטורים בסך כולל של 21,960 ₪ = (14,640 ₪ * 50%) +(14,640 ₪).
...
התביעה בגין פדיון דמי חופשה - נדחית.
הנתבעת תשלם בגין רכיבי התביעה שהתקבלו להלן, את הסכומים הבאים: הפרש פיצויי פיטורים בסך 9,226 ₪.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪, בתוך 30 ים מיום קבלת פסק הדין.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בקליפת אגוז אציין, כי השאלה העיקרית שעמדה ביסוד התובענה היתה שאלת חלות צו ההרחבה על נהג משאית מערבל בטון והשכר הקובע לחישוב זכויותיו.
אשר לזכויות הסוציאליות קבע בית הדין כך: הפקדות מעסיק: נקבע כי על פי סעיף 26 לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 (להלן – חוק פצויי פיטורים), כספים שהופקדו לקופת גמל שייכים לעובד גם אם הוא התפטר; לפי צו ההרחבה הבסיס לחישוב השכר לעניין הפרשת כל דמי הגמולים יהיה בשיעור 150% מהשכר המשולם לעובד.
...
כפועל יוצא מקביעות אלה הגיע בית הדין למסקנה כי הובלת בטון במערבלי בטון היא בתחום ההובלה וחל על הצדדים צו ההרחבה בענף ההובלה.
בנסיבות אלה, ובהתחשב בשאלה המשפטית העומד בבסיס הערעור בדבר תחולת צו ההרחבה, יש הצדקה להיעתר לבקשה ולעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.
לטענת המשיב גם לגופם של דברים יש לדחות את הבקשה.
לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות המבקשת, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה בחלקה.
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה כאמור בסיפת סעיף 12 להחלטה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התשתית העובדתית השתלשלות העניינים וכן התשתית העובדתית שאינה שנויה במחלוקת היא מועטה יחסית, ותפורט להלן: במסגרת עסקו, התובע מחזיק מספר משאיות שנושאות מערבלי טיח ובטון, שבאמצעותם מובילים הנהגים אשר מועסקים בעסק, בטון וטיח מהמפעלים רדימיקס ורדיטיט לאתרים שונים.
מנגד, התובע טוען, וכפי שצוין בתביעה העיקרית, כי הוא כלל לא פיטר את הנתבע, אלא הנתבע נתפס כאשר הוא מכר טיח באופן פרטי ובלתי חוקי, באמצעות המשאית של התובע שעליה הנתבע נהג.
...
לסיכום לסיכום כלל האמור לעיל, אנו קובעים בזאת כדלקמן – אשר לתביעה העיקרית – על הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כדלקמן: פיצוי בגין נזק ממוני בסך של 194,586 ₪; פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 50,000 ₪; פיצוי בגין הנזק שנגרם כתוצאה מעזיבתו הפתאומית של הנתבע את מקום העבודה בסך של 27,000 ₪; סך של 2,230 ₪ בגין החזר הלוואה.
אשר ליתר רכיבי התביעה העיקרית – החזר בגין השתתפות עצמית ששילם התובע בשל תאונה שביצע הנתבע; החזר כספים ששולמו על ידי התובע בגין ביטוח הרכב של הנתבע, הרי שדינם להידחות.
אשר ליתר רכיבי התביעה שכנגד – פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובגין פיטורים ללא קיום שימוע, פיצוי בגין אי-מתן הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, דמי נסיעה, תוספת מקצועית, דמי אש"ל ופיצוי בגין אי-מתן הודעה לעובד, הרי שדינם להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאור העובדה שהן עבודתו בתחום הבניין (כפועל ביניין וכקבלן שיפוצים) והן כנהג משאית/מערבל בטון כרוכות במאמצים המתוארים, הנני סבור כי מר גירת לא היה מסוגל להמשיך בעבודתו ממועד התאונה ולא יהא מסוגל לחזור לעבודתו בעתיד הנראה לעין.
מעדותו עלה כי גם אם נזקק התובע לייצוג משפטי הרי שהיה מעורה בכל הליך והליך ואף ידע לפטר עורכי דין שייצגו אותו כאשר סבר שאינו מקבל ייצוג הולם.
...
דיון לאחר שעברתי על טענות הצדדים בעניין זה אני סבורה כי הוכח בהתאם לקבלות שצירף התובע שבתחילה נדרש התובע לשלם השתתפות בטיפולים הרפואיים שקיבל למשל מד"ר יעל אלעזר ומפרופ' מירובסקי במסגרת הקופה.
איני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעת כי אין להביא בחשבון את האשפוזים הפסיכיאטריים כקשורים לתאונה שכן עובר לתאונה לא נדרש התובע מעולם לטיפול באשפוז ואף לא לטיפול נפשי קבוע.
סוף דבר מכל האמור לעיל דין התביעה להידחות באשר היא נבלעת בתגמולי המל"ל, וכך אני מורה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם חל צו ההרחבה בענף ההובלה על נהג משאית מערבל בטון – זוהי אחת הסוגיות העומדות להכרעתנו.
על פי צו ההרחבה בענף ההובלה (ס' 9 לצוו)– "הבסיס לחישוב השכר לענין הפרשת כל דמי הגמולים המפורטים בצו זה וכן בעבור ביטוח ימי מחלה ואובדן כושר מקצועי יהיה בשיעור 150% מהשכר המשולב של העובד,..." לפיכך משהיה על הנתבעת להפריש בעבור התובע כספים לפצויי פיטורים, על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 15,552 ₪ בגין אי הפרשה לפצויי פיטורים (6% על בסיס שכר של 150% מהשכר המשולם) (8,500 X 1.5 X 20.33 חודשים X 6%).
...
הודעה על תנאי העסקה: לא מצאנו מקום לפסוק פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה על פי חוק הודעה לעובד התשס"ב – 2002 (תנאי עבודה), מאחר שהנתבעת היא זו שניזוקה מאי מתן הודעה כאמור וחויבה בפסק דין זה בסכומים לא מבוטלים, כיוון שלא הרימה את הנטל לעניין שכרו הקובע של התובע.
סוף דבר: על הנתבעת לשלם את הסכומים הבאים לתובע: (1) גמול שעות נוספות, בסך של 69,679 ₪.
נוסף על כך, הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ והוצאות משפט בסך 2,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו