הרקע לתובענה 1.1 התובע ניהל את בית הספר התורני "סיני" שבעיר יבנה במשך כשבע עשרה שנים, עד אשר הושעה מתפקידו ביום 5.1.2004, לאחר מכן הוצא לשנת שבתון, שלאחריה פוטר (להלן: "המנהל").
...
בנסיבות אלה נאלץ המותב להפסיק את הדיון, ובסופו של דבר דחה את בקשת המנהל למתן צו ארעי וקבע כי יש להמשיך ולנהל את ההליך העקרי, בכפוף לכך שהמנהל ימשיך לקבל משכורת במהלך כל התקופה (בש"א 2194/04 עובדיה בן נון – מרכז החינוך העצמאי (לא פורסם, 31.3.2004).
לדעתי, מסתברת יותר גרסת המנהל, כי הרב שטיינמן וגורמים איחרו עשו כל שלאל ידם על מנת להשיב את המנהל למעמדו ולתפקידו הקודם, וכי היה זה המפקח בלוי אשר מנע מהם כל דרך ואפשרות לעשות כן, בעת שהתעקש שלא לאפשר למנהל לשוב לעבודה: (עמ' 19-20 לפר' מיום 24.5.2007): "כשהייתי אצל גבאים בבית של הרב שטיינמן אז סיפרתי להם ואמרתי להם שפניתי למשנה למנכ"ל, ואז הרב חזקיהו מישקובסקי הוא גביר בכיר בבית של הרב שטיינמן, והוא אמר לי תשמע, אני (הכוונה אליו) והרב שטיינמן יושבים יחד ומנסים למצוא פתרון יצירתי איך להחזיר אותך לחינוך העצמאי, ורק העקשנות של בלוי היא לא נותנת, וגם הרב סילמן הייתי אצלו, זה מי ששמע אותי לפני הרב שטיינמן, והוא אמר לי שיש לו קשרים עם כמה גורמים בחינוך העצמאי, ובאופן אישי הוא ינסה להפעיל את ההשפעה שלו שיחזירו אותי לחינוך העצמאי. אחרי פעמיים שהוא עשה שני ניסיונות בהפרש של שנה, הוא אמר לי שהוא מרים ידיים עם העקשנות הזאת שבה הוא ניתקל. אז ביקשתי ממנו שיאמר את זה לרב שטיינמן והוא ענה לי שהרב שטיינמן אחרי העקשנות הזאת הוא החליט לא להתערב יותר ולמשוך את ידו מהעניין".
לפיכך, שוכנעתי כי אין ממש בנימוק השני שהעלה החינוך העצמאי כנגד השבת המנהל לבית הספר, וסברתי כי אין בנימוק זה כל ממש.
6.5 סעד האכיפה בגין פיטורים ללא סיבה מוצדקת א. הסעד שראוי לתתו במקרים של פיטורים ללא סיבה מוצדקת, מסור לשיקול דעתו של בית הדין הדן במקרה, כאשר אבני הבוחן ששמשו לשקילת סעד האכיפה כסעד הראוי, תומצתו בפסיקת בית הדין הארצי בע"ע 1123/01 בית ספר תיכון ערוני כל ישראל חברים – יצחק צויזנר, פד"ע לו 438 (2001) כדלקמן:
"ככלל, סעד של אכיפה, הוא סעד שבשיקול דעת. משהגיע בית הדין למסקנה כי פיטוריו של עובד נעשו שלא כדין וכי בשל כך הופרה ההיתקשרות החוזית, יידרש לבחינתו של הסעד הראוי להנתן, תוך שהוא נותן דעתו להלכות הכלליות בדבר אכיפתם של יחסי עבודה בהם מדובר, בשים לב, בין היתר, להוראותיהם של סעיפים 3 (2) ו-3 (4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, לפי העניין. בית הדין ייתן דעתו לסעד הראוי להינתן הנידרש בשים לב לנסיבות המייחדות את המקרה הספציפי, תוך שתעשה מלאכת האיזון והמידתיות. בין היתר, אך לא רק, יידרש בית הדין לבחינת מהותו של הפגם שנפל בהליך הפיטורים וחומרתו; סוג המשרה שבה מדובר; השפעתו של הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי, על העובד, על ההקשר התעשייתי והתעסוקתי, תוך מתן משקל להיבטים החוקיים והחוקתיים, ככל שאף הם באים בגדר העניין; במקרה המתאים יבדוק בית דין האם נכון הוא לתקן עוול בעוול-ככל שהעוול עשוי להיגרם למי מהצדדים המעורבים בעניין והנוגעים לו." ב. בפסק הדין שניתן בעניינו של ד"ר שמואל פרידלנד, אשר גם הוא פוטר ללא סיבה מוצדקת ובלא שימוע לאחר עשר שנות עבודה, קבע בית הדין כי היתקיימו נסיבות המצדיקות את אכיפת יחסי העבודה והורה להשיב את ד"ר פרידלנד לעבודתו, וזאת בשל היצטברותם של הפגמים המהותיים שנפלו בהחלטה לפטרו: הנה-כי-כן, במקרה מיוחד ויוצא-דופן זה, מצדיקה הצטברותם של הפגמים המהותיים שנפלו בהחלטה מתן סעד של אכיפה, על-פי המבחנים עליהם עמד בית-דין זה בפסיקתו הנרחבת והנזכרים בפרשת צויזנר.
סוף דבר 7.1 התביעה מתקבלת במלואה, באופן שעל הנתבעת להשיב את המנהל לעבודה סדירה כמנהל בית הספר "סיני" שביבנה וזאת החל מיום 1.7.2008.
