מסכת האירועים שקדמו להזמנת התובע לשימוע וכן האירועים שהתרחשו אחריה, תוארה במסגרת החלטת בית הדין בבקשה לסעדים זמניים ומהוה בעיקרה גם חלק מהתשתית העובדתית לפסק הדין בתביעה זו, ועל כן מובאים עיקריה להלן:
ביום 13.6.13 ניתן פסק בוררות בעיניינו של התובע אשר עסק בהפרות משמעת שנטענו כלפיו, ולפיהן סרב לבצע עבודות יזומות במהלך תורנות, סרב לטפל בהיתרי בטיחות, סרב להוציא מכשיר טלויזיה מחדרו ולא ציית להוראות הממונים עליו.
לדברי הנתבעת, על אף שהתובע קודם לתפקיד ניהולי בשנים 2002-2003, בתמיכת מועצת העובדים אשר ביקשה "לשקמו" ותוך שתוף פעולה של ההנהלה, הדרדר תיפקודו והתנהלותו לא השתנתה - הוא מיעט להגיע למקום העבודה מבלי לעדכן על כך, נהג לנצל ימי מחלה וחופשה רבים עד כדי כך שלמעשה לא הגיע לעבודה באחד מכל שני ימי עבודה, פעל לכך שישובץ רק בתורנויות מסוימות שהתמורה בגינן גבוהה וניצל פעמים רבות את האפשרות לסיים יום עבודה מוקדם על אף שהדבר שמור למקרים חריגים, ובימים שבהם נכח בעבודה הסתגר במשרדו ונמנע רוב הזמן מעשייה ומביצוע תפקידו שכלל הדרכה והנחייה של עובדיו.
פיצוי בגין עגמת נפש
לטענת התובע, היתנהלות הנתבעת נועדה אך כדי להשפיל ולבזותו באופן המהוה היתנכלות תעסוקתית של ממש, כאשר הזיזה אותו מתפקידו כמנהל עבודה ראשי והשמתו ב"המתנה" עד לסיום הבירור המשמעתי שערכה לו, היתעלמה ממנו ולא נתנה לו לבצע כל עבודה אחרת בתחומי המפעל, ובהמשך אף נימנעה מלהציע לו כל הסדר פרישה תוך היתעקשות על פיטורים רגילים, על מנת למנוע ממנו תנאים מיטיבים.
לאחר שמצאנו לדחות את התביעה, ולאחר ששקלנו את היתנהלות התובע, את העובדה שבקשתו לסעד זמני נדחתה מבלי שחויב בהוצאות תוך שנקבע כי אלו יילקחו בחשבון במסגרת התביעה לסעד עקרי, ואת העובדה שהתובע בחר להגיש תביעה לתשלום זכויות ופצוי בגין עוגמת נפש בסכום כולל העולה על 2,000,000 ₪ אשר כאמור לא מצאנו לה כל יסוד, אנו מורים שהתובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 30,000 ₪ אשר יישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
...
באשר לתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש - התובע העמיד תביעתו ברכיב זה על הסך של 500,000 ₪ - לאור המסקנה שאליה הגענו באשר להתנהלות התובע, לא מצאנו כל יסוד לתביעתו ברכיב זה ודינה - להידחות.
אחרית דבר
לאור כל האמור, התביעה נדחית.
לאחר שמצאנו לדחות את התביעה, ולאחר ששקלנו את התנהלות התובע, את העובדה שבקשתו לסעד זמני נדחתה מבלי שחויב בהוצאות תוך שנקבע כי אלו יילקחו בחשבון במסגרת התביעה לסעד עיקרי, ואת העובדה שהתובע בחר להגיש תביעה לתשלום זכויות ופיצוי בגין עוגמת נפש בסכום כולל העולה על 2,000,000 ₪ אשר כאמור לא מצאנו לה כל יסוד, אנו מורים שהתובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 30,000 ₪ אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
