פטורים לפי סעיף 9 לחוק מס הכנסה

אילו היתה מתקבלת עמדת המערער על ידי המשיבה, היה המערער זכאי לפטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה, המצוטט להלן, מאחר שהשיעור המשוקלל של נכותו באיברים השונים עולה על רף המינימום של 90% המזכה בפטור ממס.

עם זאת, אף לטענת המשיבה לפיה יש לפרש את התקנות בכפוף לחוק המסמיך, כך שהמונח "אחוז נכותו לא נקבע" המופיע בתקנה עניינו באחוז נכות המזכה בפטור, יש עגון בלשון תקנות מס הכנסה.

...

לעניין זה, לא מצאנו כל סיבה מבוררת להבחין בין מי שזכאי לפטור מכח דרגת הנכות שנקבעה לפי חוק רלוונטי לבין מי ששיעור נכותו בגין ליקוי מסוים, אשר נקבע כדין על ידי ועדה הפועלת מכח חוק רלוונטי, נמוך משיעור הפטור.

פרשנותנו אף עולה, לטעמנו, בקנה אחד עם השכל הישר ועם התנהלות תקינה של הרשות הציבורית.

סוף דבר – ערעור המערער מתקבל.

] עמדת המדינה המדינה טענה אין ליישם את הנפסק בעניו קנטורוביץ על ההליכים המתנהלים לפי סעיף 9(5)לפקודה: ראשית, מהטעם שבעניין קנטורוביץ לא נדונו הטבות לפי סעיף 9(5) לפקודה; שנית, מכיוון שבשונה מהטעם שהוביל לנפסק בעיניין קנטורוביץ - העדר אפשרות של נכה להוכיח את שיעור נכותו בפני הגופים האחרים המעניקים הטבות או הנחות לבעלי נכות רפואית בשיעור 100% - מבקש פטור ממס הכנסה שלא נקבעה לו נכות מזכה לפי אחד החוקים המנויים בסעיף זה רשאי לעמוד לפני הועדה הרפואית מס הכנסה לצורך קביעת נכותו.

...

אכן לפי התדריך במקרה של "ליקוי הנוצר במהלך 15 החודשים בתכוף לפני הגשת התביעה - יש לקבוע את התאריך המדויק שבו נוצר (יום חודש ושנה)", ואילו במקרה של ליקוי שנוצר יותר מ- 15 חודשים בתכוף לפני הגשת התביעה יש לנהוג כך: "כאשר ישנם נתונים המאפשרים קביעה מדויקת - יש לקבוע את התאריך המדויק שבו נוצר הליקוי. אם לא ניתן לקבוע תאריך מדויק - ניתן לקבוע שהליקוי נוצר לפני יותר מ – 15 חודש, מבלי לקבוע תאריך מדויק". [18: תדריך בנכות כללית מחודש יוני 2013:https://www.btl.gov.il/About/Vaadot/Chozrim/NA/Documents/תדריך%20לרופא%20נכות%20כללית.pdf ] מבלי שנדרש להנחיה זו שתוקפה לא הועמד לבחינתנו, אין בידינו לקבל את טענות המשיב בהסתמך על התדריך, וזאת מכל אחד משני הטעמים הבאים: האחד, אין בכוחו של התדריך לגבור על הוראות תקנה 5 לתקנות הביטוח; השני, ממילא אין בכוחו של המוסד להורות לוועדה, שאינה כפופה אליו בהיותה גוף חיצוני ועצמאי, כיצד לנהוג[footnoteRef:19].

] לסיכום הסוגיה, לפי הדין ובכפוף להתייחסותנו לטענות הנוגעות ליישום הלכת קנטורוביץ על נסיבותיו של המקרה – לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הדרג הראשון עת קבע לגבי נכויות שמועדן עולה על 15 חודשים כי אלה החלו לפני למעלה מ- 15 חודשים לפני הגשת התביעה.

סוף דבר ערעור המוסד מתקבל.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולחומר שלפני, נחה דעתי כי דין התביעה להדחות לגבי רכיב זה. סעיף 13.1.2 להסכם קובע כי "סכום השקעה מאושר", לעניין אותו סעיף ועמידת הנתבעת בבצוע השקעות במושכר, שיזכו אותה בפטור מתשלום דמי שכירות בששת החודשים הראשונים, הינו "כל סכום שהשקיע השוכר בבצוע עבודות השוכר ו/או עבור רכישת אביזרים, במסגרת עבודות השוכר, ושניתן לתבוע פחת בגינם לפי סעיף 21 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א 1961 וסעיף 3 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלאציה), תשמ"ה-1985 במסגרת טופס יא'". אין חולק כי הנתבעת צרפה טופסי יא' לשנים שהסתיימו ביום 31.12.13 וביום 31.12.14.

...

219,953 ₪ - הפחתה עקב הממצאים שלי בפרק חיובי החשמל 1,380 ₪ - הפחתה עקב ממצאים שלי בפרק אגרת טלוויזיה 5,478 ₪ - הפחת עקב ממצאים שלי בפרק אחזקה שופטת חודשים 6 – 10 שנת 2013 82,995 ₪ + הפרשי חיוב מים עקב תעריף סופי גבוה יותר לשנת 2013 53,856 ₪ + הפרשי חיוב מים עקב תעריף סופי גבוה יותר לשנת 2014 1,752,351 ₪ - זיכויים לנתבעת בשל סכומים ששילמה ושונות כמפורט בטבלה בעמ' 8 לסיכומי התובעת 1,381,146 ₪ סה"כ החוב הנומינלי ל-31.12.14 33,937 ₪ + הפרשי הצמדה לפי חישוב יחסי בין קרן החוב שנתבע לבין קרן החוב שאימצתי לעיל היינו הכפלת 42,990 ₪ ב- 78.94% נוכח היחס שבין 1,381,146 ש"ל ל-1,749,557 ש"ח 91,043 ₪ + ריבית לפי חישוב יחסי בין קרן החוב שנתבע, לבין קרן החוב שאימצתי לעיל היינו הכפלת 115,332 ₪ ב- 78.94% נוכח היחס שבין 1,381,146 ש"ל ל-1,749,557 ש"ח 1,506,126 ₪ חוב הנתבעת לתובעת נכון ליום הגשת התביעה סוף דבר בהינתן חוב הנתבעת לתובעת כמפורט לעיל ובהינתן כי ערבות הנתבעים הוגבלה למיליון ₪ והנה ביחד ולחוד, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובעת 1,000,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בנוסף לכך, ישלמו הנתבעים לתובעת ביחד ולחוד 53% מסכומי האגרות ששילמה התובעת לבית המשפט, כיחס שבין הסכום שחויבו לסכום התביעה.

כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובעת ביחד ולחוד שכ"ט עו"ד בסך של 120,000 ₪ וזאת בהינתן כלל הנסיבות ולרבות התוצאה, סכום התביעה, היקף המסמכים שהוגשו לתיק, היקף הליכי הביניים והליכי התביעה ומשך ההתדיינות.

טענות רשות המיסים – לטענת רשות המיסים, החבות במס שבח באיגודי מקרקעין מבוססת, כפי הקבוע בסעיף 9 לחוק מסוי מקרקעין, על עקרון "הרמת המסך", דהיינו זהוי עסקת מכירת המניות עם עסקת מכירת המקרקעין, כך שיש לראות את בסיס השווי כשווי המקרקעין ולא כשווי המניות.

אך כאשר עלה הנושא בדיון בועדת הכספים של הכנסת לקראת אישור הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, נישאל נציב מס הכנסה מדוע שלא ייקבע פטור מלא ממס רכישה במסגרת "חוק המיזוגים", והוא השיב: "במסגרת חוק המיזוגים, יש לזה פטור, והפטור הוא למעשה קביעה של חצי אחוז מס רכישה, כי כל פטור היום ממס רכישה זה חצי אחוז וזה קיים היום. זה חידוש לעומת המצב שקיים היום, שאותו תיארת. דהיינו, החוק הזה יפטור ממס רכישה קרי יקבע תשלום של חצי אחוז מס רכישה במקום 5%" (עמוד 43 לפרוטוקול הדיון).

...

ראשית, אני סבור, כמפורט לעיל, כי כללי הפרשנות מובילים במקרה דנן למסקנה ברורה.

ברם, הניסוח אולי לא מוצלח אך המסקנה ברורה.

אשר על כן מסקנתנו היא כי חישוב מס הרכישה לפי ההוראות שבחלק ה'2 לפקודת מס הכנסה ייעשה לפי שווי המקרקעין ולא לפי שווי המניות, ובהתאם לכך יש לקבל את ערעור מנהל מיסוי מקרקעין בע"א 1210/16, ולדחות את הערעורים בע"א 4718/18 ובע"א 1512/17.

המשיב דחה את טענת המערערת כי הכנסותיה מדמי השכירות פטורות ממס בשל סיווגה כ"מוסד צבורי" לפי סעיף 9(2) לפקודה.

בעבר עמד בית משפט זה על התכליות השונות של חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה כדלקמן: "ראשית דבר, חשוב לציין כי התכלית המשותפת לכל חקיקת מס היא הבטחת הכנסה לאוצר המדינה. אלא שהמס הוא גם מכשיר חברתי, וחוקי המס נועדו להגשים ערכים ואינטרסים נוספים (פרשנות דיני המסים, בעמ' 434). מס הכנסה, כמס ישיר, מוטל ישירות על פעילותו של הנישום, ככל שהיא יוצרת תוצאה עסקית (חיובית). עם תכליותיה של הפקודה נמנים גם קידום מטרות סוציאליות והשגת יעדים חברתיים באמצעים פיסקאליים. ביטויים ל'רגישותו' של מס ההכנסה למצבם של הנישומים (מההיבט האישי, הבריאותי, הכלכלי, הזוגי וכיוצא בזאת) ניתן למצוא, בין היתר, בקביעת מדרגות מס פרוגרסיביות ומיסוי המכביד את הנטל על השכבות החזקות, דוגמאת מסוי הון ומוצרי מותרות (רפאל, בעמוד 2); ברשימת נקודות זכוי המוענקות לנישומים; וכן בפטורים שהוענקו במסגרת הפקודה (סעיף 9) ... לעומת מס ההכנסה, מס ערך מוסף (ובכלל זה מס ריווח) הוא מס עקיף שמוטל על הערך המוסף שמופק בפעילויות כלכליות שמבוצעות במשק, ללא תלות בתוצאה העסקית שנוצרה בסוף התקופה (נמדר, בעמ' 34). ביסוד הנהגת מס ערך מוסף טמון הרצון להרחיב את בסיס המס העקיף שמוטל בישראל". נוכח תכליות שונות אלה ובפרט הרצון להרחיב את בסיס המס העקיף שמוטל בישראל שעומד בבסיס חוק מע"מ, ברור מדוע תתכן פרשנות שונה למושגים דומים ואף זהים בשני דברי החקיקה.

...

גם דין טענותיה של המערערת ביחס לגובה השומה שנקבעה להידחות.

בהמשך טענה כי קיבלה את התשלום על בסיס מזומן בסכומים שהשתנו בין שנה לשנה ונעו בין מאות אלפי ש"ח ועד מעל מיליון ש"ח. פערי גרסאות אלה, להם לא נתנה המערערת כל הסבר מניח את הדעת, אף הם תומכים במסקנה כי את שומת המערערת יש לחשב על פי הסכומים שנקבעו בהסכם השכירות, כפי שקבע המשיב.

סוף דבר: אציע לחבריי לדחות את הערעור על כל חלקיו ולחייב את המערערת בהוצאות המשיב בסך של 30,000 ש"ח. השופט י' עמית: אני מסכים.