פטור משירות לפציפיסטים האם זה אפשרי בישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5587/09 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר העותר: ראובן שבילי נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. אל"מ גדי אגמון, מפקד מיט"ב, צבא ההגנה לישראל 3. הועדה המייעצת לעינייני פטור משירות ביטחון מטעמי מצפון עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד מיכאל ספרד, עו"ד נטע פטריק בשם המשיבים: עו"ד הילה גורני ][]פסק-דין

אכן, נוכח האסכולות והתפישות השונות הקיימות בעולם לגבי פציפיזם אין להוציא מכלל אפשרות כי הסרבנות הכללית המקימה עילה לפטור מן השרות הצבאי, תהא סרבנות שאינה מונעת בהכרח על-ידי פציפיזם הממוקם בקצה הסקאלה של מופעי הסרבנות.

...

מטעמים אלה אני סבורה, כחברתי, כי דין העתירה להידחות.

ת השופט י' דנציגר: אף אני מצטרף לדעתה של חברתי, השופטת א' פרוקצ'יה, כי דין העתירה להידחות.

לפיכך, העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון דנג"ץ 5977/10 - א' בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין העותר: ראובן שבילי נ ג ד המשיבים: 1. שר הבטחון 2. אל"מ גדי אגמון - מפקד מיט"ב - צבא הגנה לישראל 3. הוועדה המייעצת לעינייני פטור משירות הבטחון מטעמי עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק מיום 28.7.10 ב-בג"ץ 5587/09 שניתן על ידי כבוד השופטים: א' פרוקצ'יה, א' חיות, י' דנציגר בשם העותר: עו"ד מיכאל ספרד; עו"ד עידו תמרי ][]החלטה

מעבר לידרוש, ציינה השופטת חיות כי אמנם בנסיבות המקרה שלפנינו תפיסתו של העותר אינה מצדיקה מתן פטור, אך "נוכח האסכולות והתפישות השונות הקיימות בעולם לגבי פציפיזם אין להוציא מכלל אפשרות כי הסרבנות הכללית המקימה עילה לפטור מן השרות הצבאי, תהא סרבנות שאינה מונעת בהכרח על-ידי פציפיזם הממוקם בקצה הסקאלה של מופעי הסרבנות". השופט דנציגר, הצטרף אף הוא לעמדתן של השופטות פרוקצ'יה וחיות וקבע כי אין מקום להתערב בהכרעתה של ועדת הפטור, וכן ציין השופט דנציגר כי ייתכנו מקרים בהם "סרבנות כללית של פלוני מטעמי מצפון שהנה בגדר פציפיזם מותנה, תחייב איזון שונה בין הזכות לחופש המצפון לבין השיקולים הפועלים כנגד שיחרור משירות ביטחון". לאור כל זאת, כאמור, נדחתה העתירה, קרי: לא ניתן לעותר פטור משירות ביטחון.

...

ואולם, על אף שוני זה באה השופטת חיות לכלל מסקנה כי סרבנותו של העותר אכן עולה כדי סרבנות סלקטיבית.

דין העתירה להידחות.

לאור כל זאת, העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1026/02 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת א' חיות העותר: אמיר מלנקי נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. מנהל הגיוס בצבא ההגנה לישראל 3. הועדה למתן פטור משירות ביטחון מטעמי מצפון עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ח' באב התשס"ד (26.7.04) בשם העותר: עו"ד אורי קידר; עו"ד זיוון טובי-אלימי בשם המשיבים: עו"ד ענר הלמן ][]פסק-דין

אכן, לעתים אפשר שהגבול בין פציפיזם המצדיק פטור משירות סדיר לבין "חוסר יכולת להיסתגל למערכות" (כניסוח הועדה) יכול שיהיה גבול דק. ואולם בעניינינו לא נוכל לומר כי הועדה שגתה בהחלטתה כפי שהחליטה וכי ראויה היא החלטתה שנבטלנה.

...

במקרה דנן, נכתב בתצהיר התשובה, כי "בעניין הקונקרטי, הוועדה הגיעה למסקנה, כי מלבד טעמי הסרבנות הסלקטיבית קיימים לעותר גם טעמים מצפוניים אחרים, ברמה מסויימת...". כלומר, אף כי קיימת הכרה בקשיים המצפוניים העומדים בפני העותר לנוכח ייעודו לשירות ביטחון – קשיים שהם מעבר לסרבנות סלקטיבית גרידא – לא עלה בידי העותר לשכנע את הגורמים המוסמכים, כי אין בידו לשרת ולוּ שירות חלופי כפי שהוצע לו. פעמיים זומן העותר בפני הוועדה, ובשתי הפעמים סברו כל חבריה, לרבות הנציג האזרחי, כי יש לבוא לקראת העותר ולהתחשב בקול מצפונו, אך בד-בבד, להימנע משחרורו המוחלט משירות.

מכל מקום, סבורני כי במקרה זה, הפגיעה בעותר מותנה במידה המביאה אותה אל גדרי הסבירות והמידתיות, ואין, לפיכך, עילה להתערבותנו בהחלטת הגורמים המוסמכים.

התוצאה היא כי דין העתירה להידחות.

ב]בית המשפט העליון[בשבתו כבית משפט][גבוה לצדק בג"ץ 1380/02 בפני: [כבוד השופט ת' אור כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט א' גרוניס ][העותר]: [יונתן בן ארצי המשיבים]: [1. שר הבטחון 2. ראש מנהל הגיוס בצבא הגנה לישראל 3. הועדה למתן פטור משירות ביטחון מטעמי מצפון תאריך הישיבה:][י"ח בסיון התשס"ב] ([29.05.02]) בשם [העותר]: [עו"ד]אורי קידר עו"ד זיוון טובי-עלימי בשם [המשיבים]: [עו"ד ענר הלמן פסק-דין

אכן, לעתים אפשר שהגבול בין פציפיזם המצדיק פטור משירות סדיר לבין "חוסר יכולת להיסתגל למערכות" (כניסוח הועדה) יכול שיהיה גבול דק. ואולם בעניינינו לא נוכל לומר כי הועדה שגתה בהחלטתה כפי שהחליטה וכי ראויה היא החלטתה שנבטלנה.

...

שקלנו את טיעוני העותר - טיעונים שבכתב וטיעונים שהשמיענו בא-כוחו על פה - ולא שוכנענו כי החלטת הוועדה החלטה מוטעית היא כדי כך שנהפכנה על פיה.

לא נוכל להיעתר לטענה זו, לא אך משום ששאלת פעילותה הכוללת של הוועדה אינה עומדת לפנינו לדיון אלא - ובעיקר - משום שבענייננו-שלנו לא נמצא לנו כי הוועדה פעלה שלא כהלכה.

טענה זו אינה מקובלת עלינו.

בבוחננו את נסיבות העניין בכללן, לא נמצא לנו כי נפל פגם בהחלטת הוועדה בעניינו של העותר ועל כן מחליטים אנו לדחות את העתירה.

בסופם החליטה הועדה כי אין לקבל את בקשתו של העותר לפטור מטעמי מצפון, תוך שקבעה כי "העומד בבסיס טענותיו של יונתן [העותר] אינו פציפיזם המצדיק הענקת פטור משירות בטחון או הקלה בשירות כי אם חוסר יכולת להיסתגל למערכות חברתיות כמו גם סמכותיות". כנגד החלטה זו של הועדה הגיש העותר עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 1380/02 בן ארצי נ' שר הבטחון (טרם פורסם)).

הטעמים לכך הנם בעקרם העובדה כי המדובר בשאלה אזרחית ולא צבאית במהותה, שטרם נדונה ולובנה לעומקה במשפט הישראלי ומחייבת מבט שמחוץ למערכת הצבאית על בתי הדין שלה; המומחיות העדיפה של ערכאה אזרחית בהכרעה ערכית ורבת משמעות מסוג זה; ומראית פני הצדק ממנה נגזר כי אין זה ראוי כי הערכאה הצבאית תכריע בשאלה מי יכול להיות פטור משירות צבאי.

מה גם שמשתי המערכות הללו גם יחד יש אפשרות של ערעור – אם בזכות ואם ברשות – לבית המשפט העליון.

...

לאחר שעיינו בחומר שבפנינו ובטענות הצדדים, נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות.

זאת שכן סבורים אנו כי גם אם קיימת בנסיבות המקרה סמכות מקבילה לערכאה אזרחית, הרי שלא נמצא מקום להתערבותנו בהחלטת המשיבים 1 ו–2 לקיים הדיון בפני בית דין צבאי.

על רקע זה הגענו למסקנה כי אין מקום להתערב בשיקול דעתם המקצועי של היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי, אשר הגיע למסקנה כי הדיון יתקיים במערכת בתי הדין הצבאיים.

העתירה נדחית.