מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פטור מערבות לחובות חברה לאחר מכירת מניותיה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

המשיבה 1 טענה, כי אכן הייתה בעבר בעלת מניות בחברה, יחד עם המשיב 2 ובמסגרת זו חתמו על ערבות לחובות החברה, אלא שביום 18.2.14 נחתם הסכם מכירת מניות, מכוחו העבירו המשיבים 1 ו- 2 את כל מניותיהם לצדדים שלישיים ליעקב גולדיץ ולדימיטרי סוקול (שהיה כבר חתום בעבר על ערבות לחובות החברה) ויידעו את כל נושי החברה בהתאם.
המערערת טוענת, שלא ידעה שהמשיבים חתמו עם צדדים שלישים על הסכם להעברת המניות בחברה וגם אם אכן חתמו אין בכך בכדי לפטור אותם מערבותם או מתוקפו של שטר החוב, כל עוד לא שוחררו מערבותם ע"י המערערת.
בנוסף בתעודת משלוח מיום 19.4.15 (נספח א' למוצגי המשיבה 3) מחקה המערערת את שמה של המשיבה 1 ושינתה זאת לדימה, משמע ידעה גם ידעה על השינויים שחלו בחברה, קיבלה זאת והמשיכה לספק סחורה גם במהלך שנת 2015, לאחר מכירת מניות החברה, כשהיא פועלת מול בעלי המניות החדשים.
...
ואולם, כלל ידוע, שאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה המבררת, הנהנית מיתרון לאור התרשמותה הישירה באופן בלתי אמצעי מהעדים שהופיעו בפניה וממכלול הראיות, שהובאו לפיתחה (עא 6624/15 גילה אבן פז נ' קנדקו בע"מ (פורסם בנבו)).
סוף דבר הערעור נדחה.
המערערת תשלם הוצאות המשיבים 1 ו-2 בסכום של 6,000 ש"ח לשניהם ושל המשיבה 3 בסכום של 6,000 ש"ח וזאת להיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפיכך, טוען הנתבע כי הוא פטור מערבותו לשטר החוב על פי סעיף 15(א) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן "חוק הערבות").
כן העיד כי נכח לצד הנתבע בעת שהנתבע יידע את התובעת בשיחת טלפון כי מכוח הסכם הפרוק הוא אינו מחזיק עוד במניות החברה וערבותו לחברה בטלה: "הוא אמר לה שהוא יוצא מהחברה ומכר את החלק שלו. והוא מבטל את ערבותו לשטר החוב". בנוסף, העיד כי שוחח בעצמו עם הגב' גלית חדד ועם מר שאול ברזני מטעם התובעת, והזהיר אותם "שקובי יצא מהעסק" (עמ' 14, שורות 31-31, שם; עמ' 15, שורות 1-14, 24-25 שם).
הגשת התביעה למימוש חובות החברה אשר נצברו לאחר עזיבת הנתבע את החברה ולאחר הודעתו על פירוק השותפות, ומבלי שעודכן הנתבע על שינויים בערבותו- נגועה בחוסר תום לב. סוף דבר בנסיבות העניין ובשים לב לאמור לעיל, מורה על דחיית התובענה.
...
כן העיד הגרפולוג מטעם התובעת: "התכוונתי שגב' קדוש לקחה רק את החתימות שנוחות לה, לא את החתימות שי לנו פה. היא התמקדה רק על החתימות שכביכול לא מתאימות לחתימות האוטנטיות... היא סימנה את כל החתימות שדי דומות ומיד שמה אותה בצד, ולעומת זאת החתימות האותנטיות לא מופיעות אצלה בכלל. המסקנה שלה מדויקת לאינטרס שלה, לא לניתוח הגרפולוגי... היא לקחה מה שנוח לה והתעלמה משאר החתימות". (עמ' 19, שורות 14-25 לפרוטוקול).
הגשת התביעה למימוש חובות החברה אשר נצברו לאחר עזיבת הנתבע את החברה ולאחר הודעתו על פירוק השותפות, ומבלי שעודכן הנתבע על שינויים בערבותו- נגועה בחוסר תום לב. סוף דבר בנסיבות העניין ובשים לב לאמור לעיל, מורה על דחיית התובענה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

ביחס לתביעות העיקריות, מכירת המניות ויציאתו של הנתבע מחברת דקל ערובה מעלות את השאלה האם הנתבע נותר ערב לחיובי דקל ערובה כלפי התובעת בגין הסכם השכירות (הנוסף), גם לאחר שיצא מהחברה.
מבחינה פורמאלית, ייתכן וערבותו של הנתבע לחובות דקל ערובה בגין דמי שכירות, תקפה גם לאחר מועד יציאתו מחברת דקל ערובה.
שאלה תיאורטית זו אינה נידרשת להכרעה, שכאמור עולה המסקנה כי ראוי לפטור הנתבע מערבותו האישית, ביחס לחיובים שצמחו לאחר מועד עזיבתו את החברה והעברת המניות לאחרים.
...
על רקע זה, טענתה של התובעת בדרישה כי הנתבע ישלם את חובות דקל ערובה עבור תקופת שכירות מאוחרת למועד בו עזב את החברה והעביר הבעלות בה לאחרים, אינה עולה בקנה אחד עם הטענה (שהתקבלה, כמפורט לעיל) לפיה הנתבע אינו רשאי לבוא בנעליה של דקל ערובה ולהעלות נגדה טענות בדבר נזקים שנגרמו לדקל ערובה.
שאלה תיאורטית זו אינה נדרשת להכרעה, שכאמור עולה המסקנה כי ראוי לפטור הנתבע מערבותו האישית, ביחס לחיובים שצמחו לאחר מועד עזיבתו את החברה והעברת המניות לאחרים.
לפיכך, בכפוף לכך שהתביעה שכנגד שהגיש הנתבע (התובע שכנגד), נדחתה, הרי שגם תביעות התובעת נגד הנתבע – נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הזרמת כספים לחברה: סך של 2,235,582 ₪ נוספים "הוזרמו לחברה בכדי לצמצם את הערבות דלעיל". הבנק זכה בפסק דין חלוט נגד הצדדים על סך 212,849 ₪ (יוער כי אין מחלוקת שפוליטי לא זכאי לרכיב זה, שלא שולם על ידו לבנק, וכי בסופו של דבר זלוטולוב שילם את סכום לאחר שהבנק זכה בו בתביעת החוב).
בהתאם להסכם, לאחר חתימת הצדדים עליו ובכפוף להשלמת מכירת מניות פוליטי לאברהים יהיה זלוטולוב בלבד אחראי לתשלום חוב החברה לחברת חד אסף מתכות בע"מ. זלוטולוב לא חלק על כך שהתנאי שנקבע בהסכם, קרי העברת מניות פוליטי לאברהים, היתקיים.
ההסכם שבו עסקינן, מיום 10.5.19 עניינו מערך היחסים הפנימי בין הצדדים בפניי, ובודאי שאין בהסכמותיהם כדי לפטור אותם במישור היחסים בינם לבין הצדדים השלישיים.
...
בסופו של דבר, במהלך כל עדותו של פוליטי הוא לא טען באופן פשוט שהוא הגיע עם זלוטולוב לסיכום שלפיו זלוטולוב יערוב באופן אישי להלוואות הבעלים שהעניק לחברה.
סוף דבר דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה, וזאת אך ורק ביחס לרכיב שלא היה שנוי במחלוקת בסך 290,973 ₪.
דין התביעה שכנגד להידחות בעיקרה, למעט לעניין רכיב ההסכם מיום 10.5.19 ביחס לחוב החברה כלפי חב' חד מתכת אסף בע"מ, אשר בעטיו נדחה רכיב התביעה בסוגיה זו בתביעה העיקרית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כך, הצדדים לא העלו על הכתב את ההסכמות שביניהם לגבי מכירת מניות המבקשת בחברה למר לוי ובנוגע לרכב; כך, כעולה מטענות הצדדים, קיימת אינדיקאציה לכך כי לאחר מכירת מניות המבקשת בחברה למר לוי שווי הרכב נרשם בכרטסות של תאגידים נוספים שבבעלות הצדדים ו/או מי מהם.
המבקשת טוענת כי בין השנים 2014 ועד 2022 החברה לא הגישה דוחות לרשם החברות, לא שילמה מלוא האגרות וצברה חובות אגרה לרשם החברות.
המשיבה טוענת כי יש לערוך איזון בין זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין של המשיבה, מחד, לבין זכותה הנטענת של המבקשת, מאידך, ומפנה לרע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 11.2.09) (להלן: "עניין ל.נ הנדסה"), שם, לטענתה, נקבע כי גם במקום בו לא הראתה החברה תשתית ראייתית בדבר מצבה הכלכלי הרי שעדיין יבדוק בית המשפט האם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב הפקדת ערובה.
לפיכך, אני מקבלת את הבקשה בעיניין הפקדת ערובה ומורה למשיבה-התובעת להפקיד ערובה בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית צמודת מדד, כתנאי להמשך ניהול הליך זה, בגובה הסך של 20,000 ₪.
...
לפיכך, אני מקבלת את הבקשה בעניין הפקדת ערובה ומורה למשיבה-התובעת להפקיד ערובה בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית צמודת מדד, כתנאי להמשך ניהול הליך זה, בגובה הסך של 20,000 ₪.
בנסיבות אלה, אינני מוצאת לנכון להיעתר לבקשה להורות לתובעת להמציא כתובת נוספת בישראל, בנוסף לכתובת בא כוחה.
סוף דבר אני מורה למשיבה-התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשת-הנתבעת בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית צמודת מדד, כתנאי להמשך ניהול הליך זה, בגובה הסך של 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו