התובע צירף לתזכיר התביעה המסמכים שלהלן: צו קיום צוואת המנוח אנדראוס בשארה ג'ריס- אביה של המנוחה עפיפה, הצוואה שקוימה על פי הצוו, לפיה הוא מצוה הנכס מושא התביעה לבתו המנוחה עפיפה, הסכם מכר הזכויות בנכס מיום 30.11.2012 (להלן: "הסכם המכר"), אישור המועצה המקומית כפר יאסיף לגבי מיקום הנכס, תשריט המתאר את מיקום הנכס, הצהרה על מכירת זכויות בדירת מגורים שהוגשה למיסוי מקרקעין ביום 5.12.2012 , הצהרה חתומה על ידי המנוחה עפיפה לצורך בקשה לפטור ממס שבח מקרקעין ואישורי מסוי מקרקעין המוכיחים כי שולמו המסים בגין הסכם המכר הנ"ל.
אציין, כי בהתאם להסכם המכר בין המנוחה עפיפה לבין התובע, מוכרת המנוחה עפיפה את הזכויות בנכס (דירת מגורים בשטח 54 מ"ר בשטח בנוי של כפר יאסיף בגוש 73002 חלקה 141" (ראו המבוא להסכם) , לתובע, בתמורה לתשלום 100,000 ₪ (סעיף 4 להסכם המכר), כאשר המנוחה עפיפה הצהירה, כי היא קיבלה את התמורה עוד לפני חתימת ההסכם (סעיף 5 להסכם המכר).
הכרעה בטענות הצדדים לגופן- המחלוקת:
ואלה המחלוקות כפי שהן עולות מתזכיר התביעה שהגיש התובע מתזכיר תביעה שהגיש הנתבע, ומתצהירי עדות ראשית שהגישו הצדדים ומסיכומיהם:
א) האם הוכיח הנתבע כי קיבל זכויותיו בנכס עפ"י הסכם המתנה? לצורך הכרעה בשאלה זו נידרש לשתיים מטענות התובע: טענתו לגבי זיוף חתימתה של המנוחה עפיפה וטענתו לגבי תוקף ייפוי הכוח הכללי מכוחו פעל אביו המנוח של הנתבע בעת קבלת המתנה.
...
מסקנה:
אין מחלוקת בין הצדדים כי הסכם המתנה התייחס לבית בקומת הקרקע על כך ניתן ללמוד מעדותו של עו"ד מטאנס, וכן מן המש"ח (הצהרה לרשויות מיסוי מקרקעין) ממנה עולה כי הבית מורכב משתי קומות וכי מושא המתנה היא קומת הקרקע.
אני מקבל תביעת הנתבע ונותן בזאת פסק דין הצהרתי לפיו הנתבע קיבל את מלוא הזכויות בקומת הקרקע ללא יוצא מן הכלל (כולל שטח האדמה שמסביב לקומת הקרקע) עפ"י הסכם המתנה וכי זכויות אלה תרשמנה בלשכת רישום המקרקעין על שם הנתבע ועל שמו בלבד.
התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ .