פטור ממס על דיבידנד מחברה במסלול מענקים

כפי שציין בית משפט קמא בפסק דינו, בהצהרת המערער-לפיה הפסדים שיקוזזו בכל שנה במסלול החלופי לא ימוסו במס חברות בעת חלוקת דיבידנד על מנת שלא ייוצר כפל מס-יש משום הכרה מצידו כי קזוז הפסדים רגילים כנגד ההכנסות הפטורות ממס, מעקר למעשה את הפטור ממס ומקדים את מועד החיוב במס למועד קזוז ההפסדים.

בכך נפגע התמריץ ליזמים לבחור במסלול החלופי של פטור ממס תמורת ויתור מצידם על מענק ההשקעה, (ראו נירית זרעים לעיל), ובכך נפגעת התכלית שבבסיס החוק.

...

על רקע תכלית החוק, מקובלת עליי קביעת בית משפט קמא כי את המונח "ריווח הון בעסק" יש לפרש מתוך הקשר רחב של המונח "עסק". המדובר בחברה אם ובחברה בת המהוות יחידה כלכלית אחת כמפעלים תעשייתיים בני קו ייצור אחד.

כפי שציין בית משפט קמא בפסק דינו, תפיסה זו מעוררת שאלות למכביר בהיבט הפיסקאלי בהקשר של קיזוז הפסדים, שאין צורך להכריע בהן בשלב זה. סופו של דבר, שאמליץ לחבריי לדחות את הערעור על כל חלקיו ולחייב המערער בשכ"ט עו"ד המשיבה בסך 25,000 ש"ח. ש ו פ ט השופט י' דנציגר: אני מסכים לפסק דינו של חברי השופט י' עמית.

ש ו פ ט השופטת א' חיות: אני מסכימה עם חברי השופט י' עמית בכל הנוגע לסוגיה הראשונה שהועמדה לדיון בערעור זה וכמוהו אף אני סבורה כי צדק בית משפט קמא בקובעו שאין לחייב את המשיבה לקזז הפסד רגיל כנגד הכנסה מועדפת.

על פי המסלול הראשון מוטל על הדיבידנד מס בשיעור 25% והחברה תהיה זכאית לזיכוי בגובה מס החברות בו חויבה החברה מחלקת הדיבידנד, בהתאם לקבוע בסעיף 126 (ג) ו - (ד) לפקודה.

המשיב הולך אחר שיטת המס הזרה במובן זה שהוא מכיר בהחזר כהחזר מס בגין שנות המס נשואות ההחזר בנגוד לעמדת המערערת המבקשת לראות בהחזר מענק שהיתקבל בשנות מס מאוחרות יותר וראו הדיון לעיל בעיניין זה. עוד אוסיף, כי העובדה שעל פי הדין בארה"ב ניתן לקזז הפסדים לאחור משמיעה לנו שככל שמדובר בזיכוי העקיף המתייחס למס זר ששולם בפועל, אין לראות בשומה לשנת מס מסוימת של חברה נישומה בארה"ב שומה סופית ומוחלטת משום שקיימת אפשרות שלאותה שנת מס ייוחסו הפסדים שנוצרו לחברה בארה"ב בשנים מאוחרות יותר, וכפי שפורט לעיל, לצורך הזיכוי העקיף יש להיתחשב בהחזר מס הנובע מקיזוז הפסדים שנוצרו בשנים מאוחרות.

המס על הדיבידנד שקבלה המערערת מאלון ארה"ב עולה על 20%, כאמור בסעיפים 126 (ג) או 126 (א) לפקודה, ועל כן, אין להחיל עליו את הוראות סעיף 28 (ג) לפקודה.

סעיף 126 (ג) לפקודה, עוסק בהכנסה החייבת "מדיבידנד שמקורו בהכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל". השמוש שעושה המחוקק במונח "הכנסה חייבת" המוגדר בסעיף 1 לפקודה, ולא במונח "הכנסה" המוגדר אף הוא בסעיף 1 לפקודה, מלמד שבסעיף 126 (ג) לפקודה, מתייחס המחוקק להכנסה מדיבידנד שמקורו בהכנסה שנצמחה מחוץ לישראל לאחר הנכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה על פי כל דין.

...

אוסיף, כי נוכח מסקנתי לפיה אין המערערת זכאית לזיכוי בגין החזר המס שקיבלה אלון ארה"ב במסגרת הסדר ה - Carry Back, אפשר שהטעם להתנגדות המערערת לקיזוז ההפסד בשנת המס 2006 אינו קיים עוד.

סוף דבר בכפוף לאמור בסעיף 12 שלעיל, הערעור נדחה.

בהתחשב במספר הדיונים שהתקיימו במסגרת ההליך כאן ובהתנהלות הצדדים תשלם המערערת למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪.

סעיף 47(ב)(2)(א) לחוק לעידוד השקעות הון (בניסוחו ערב תיקון 60) קובע כי אדם שקבל דיבידנד מהכנסתה החייבת של חברה בעלת מיפעל "מאושר", שנבעה מהכנסתה במסלול מענקים, יחויב במס הכנסה על הדיבידנד, בשיעור 15%: המס על הכנסה ממפעל מאושר בתקופת ההטבות (א) חברה שהיא בעלת מיפעל מאושר תהא חייבת על הכנסתה החייבת, שהושגה מאותו מיפעל, במס חברות – .

די בכך כדי לדחות את טענת המערערות בנקודה זו, אך לשם הזהירות ולמעלה מן הצורך, אמשיך ואתייחס לטענה זו. טענת המערערות היא כי הרווח החשבונאי ניתן לחלוקה כדיבידנד על פי חוק החברות, התשנ"ט-1999, אך אין לו קשר להכנסות המפעל המאושר, כך שאין לייחס אותו למפעל המאושר של צאג ולכן חל עליו הפטור על פי סעיף 126(ב) לפקודה.

...

סיכומו של דבר, שהמחוקק לא נתכוון להיטיב עם חברות המגישות דוח מאוחד במובן של מתן פטור כולל ממס בגין דיבידנד, אלא למנוע את קיפוחן בהיבט המיסויי.

לסיכום, חלוקת דיבידנד מרווחיה החשבונאיים של "חברה תעשייתית" הנובעים מהכנסותיה ממפעל מאושר על פי חוק עידוד השקעות הון, מהווה אירוע מס, גם אם הוגש דוח מאוחד לפי חוק עידוד התעשייה.

סוף דבר הערעור נדחה והמערערות תמוסנה בהתאם לאמור בפסק דינו של בית משפט קמא מיום 17.7.2014, כפי שהושלם ביום 9.12.2014.

בהודעה המפרשת את נימוקי השומה לשנת המס 2004 ביחס לצאג (ע"מ 5296-11-10) דחה המשיב את טענת צאג בעיניין תחולת סעיף 126 (ב) לפקודה, על הדיבידנד, וקבע כי 15% מהרווח (3,184,098 ₪) שחילקה צאג לטיאס נבע מהכנסותיה ממפעל תעשייתי בגינו חויבה צאג במס חברות מלא ולגביו יש להחיל את הוראות סעיף 126 (ב) לפקודה, ואילו 85% מהרווחים בסך 18,367,902 ₪ נבע מהכנסות ממסלול מענקים, ובהתאם להוראות סעיף 47 (ב) (2) (א) לחוק עדוד השקעות, יש לחייבו במס בשיעור 15%.

אין למצוא בסעיף 26 שלעיל היתייחסות לחיוב או לפטור ממס בגין דיבידנד המחולק בין חברות שהגישו דו"ח מאוחד, ובהיעדר הוראת חוק הפוטרת חלוקת דיבידנד בין חברות שהגישו דו"ח מאוחד ממס, אין הדיבידנד האמור פטור ממס, למרות שעל פי הוראות 24 לחוק בסופו של דבר יראו את ההכנסה החייבת או ההפסד המתואם של כל אחת מהחברות, כהכנסתה החייבת או כהפסדה המתואם של חברת האם.

...

על כן, נראה לי כי מקום שאין להתחשב ברווחים חשבונאיים לעניין החבות במס (כבענייננו) אין להתחשב באותם רווחים חשבונאיים לעניין פטור ממס.

על כן ולנוכח האמור לעיל בעניין הוצאת 3 שומות בעניין הדיבידנד, יש לקבל את הערעורים ביחס לשומת הניכויים של צאג לשנת המס 2004 (ע"מ 52960-11-10) ואת הערעור ביחס לשומת צאג לשנת המס 2004 ככל שמדובר בדיבידנד (למשיבים טענות נוספות ביחס לשומה זו, בהן אדון מיד בהמשך) (ע"מ 34680-02-11).

סוף דבר כל הערעורים ביחס לשומות לשנת המס 2002 (ע"מ 1097/09, ע"מ 1098/09 וע"מ 1099/09), מתקבלים.