פטור מהיטל עובדים זרים בחברה בינלאומית

כן נקבע כי אין להסיק ממדיניות אי אכיפת האיסור הפלילי על העסקתם של מסתננים, עליה הצהירה המדינה במסגרת בג"ץ 6312/10 קו לעובד נ' הממשלה (16.1.2011) (להלן: עניין קו לעובד), המהוה החלטה מינהלית לפנים משורת הדין, כי קיימת כוונה לפטור מעסיקים כאמור מתשלומו של היטל "שמטרתו לאזן את השלכותיה הכלכליות השליליות של העסקת עובדים אשר אינם אזרחי ישראל או תושביה" (פסקה מ"ו לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין).

לבסוף נטען, כי החלתה הרטרואקטיבית של ההלכה שנקבעה בפסק הדין היא קשה במיוחד, שכן היא עלולה לגרום לחברות רבות במשק הישראלי להגיע למצב של חידלות פרעון, הואיל והעסיקו עובדים מסתננים תחת ההנחה שלא מוטלת עליהן החובה לשלם ההיטל.

ממילא לא היה כל צורך בנסיבות המקרה דנן להדרש לחזקה הפרשנית לטובת הדין הבנלאומי, שעה שלשון החוק ותכליתו הובילו למסקנה חד משמעית לפיה עובד מסתנן נכלל בהגדרת "עובד זר" (ראו והשוו: האמור בהקשר זה בעיניין בוכריס, פסקה 15; עע"מ 4204/13 מדינת ישראל נ' סולו, פסקה 5 לפסק דינו של השופט נ' הנדל (27.7.2014)).

כפי שציין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין בפיסקה מ"ט לפסק דינו, "המדובר לדידי בפגיעה הולמת שאף משרתת היטב את תכליתו [של ההיטל] – קרי, השתת העלויות החיצוניות הכרוכות בהעסקתם של עובדים זרים על הנהנה מפעולה זו". תמיכה למסקנה זו יש למצוא בעיקרון הכללי בדבר החובה לשלם מס אמת המוטלת על המעסיק (ראו פסקה נ"ד לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין).

...

לכך אוסיף, כי המבקשות לא תמכו את טענתן בדבר החשש לקריסת בתי עסק רבים בתשתית עובדתית מתאימה (למעט הערכות חלקיות אשר נכללו בבקשת ההצטרפות מטעם איגוד המסעדות בישראל), ואף מטעם זה דין הבקשות להידחות.

זאת ועוד, מתגובת המדינה לבקשות נמצאנו למדים כי לנוכח הערות בית המשפט בדבר הצורך להתחשב בחוסר הבהירות ששרר בכל הנוגע לחיוב המעסיקים בקנסות וריבית (ראו: פסקה נ"ד לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין; פסקה 4 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) ח' מלצר), פרסמה רשות המיסים את הנוהל, אשר הפחית או ביטל, בהתקיים תנאים מסויימים, את הקנסות והריביות שנצברו בשל חוב המס, ואף איפשר פריסת תשלום החוב לתקופה של עד שלוש שנים.

סיכומם של דברים – הבקשות לקיום דיון נוסף וכן בקשות ההצטרפות, נדחות.

כמו כן, במסגרת דיון שהתקיים בבג"צ 10843/04 מוקד סיוע לעובדים זרים נ' ממשלת ישראל, פ''ד סב(3) 117 (2007), שעסק בהחלטת הממשלה האמורה בעיניין היתר ההעסקה, טען בא-כוח המדינה כי המבקשת, אשר הייתה צד להליך, פטורה מהיטל עובדים זרים.

החלטות מסוג זה נתונות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וערכאת העירעור לא תתערב בהן אלא במקרים נדירים בהם נפלה טעות של ממש (ראו למשל: רע"א 1027/16 גלובל מותגים בנלאומיים בע"מ נ' ‏Life Style Licensing B.V, פסקה 4 (81.2.2016); רע"א 5386/09 הרמן נ' אריאל (מ.ד.ע.) טכנולוגיות ייעוץ עסקי ופיננסי בע"מ, פסקה 23 (11.1.2010[)]).

משלא היתקיים איפוא התנאי להסכמת הצדדים לברר את ההליך בבוררות, צדק בית המשפט עת דחה את הבקשה לעיכוב ההליך (וראו: רע"א 3331/14 ‏Siemens AG‏ (חברה זרה) נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסקה 21 (13.8.2014)).

...

מסקנה אחרת, לפיה השאלה האם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 6 נתונה להכרעתו של הבורר, תיצור מצב אבסורדי, לפיו כאשר אין הסכמה בין הצדדים על קיומו של הסכם בוררות, בית המשפט יצטרך להפנות את הצדדים לבורר, לפני שיפעיל את סמכותו לעכב הליכים, על מנת שיכריע בשאלה.

משכך, דין טענה זו להידחות גם כן. בשולי הדברים אעיר כי בקשת המבקשת לעיכוב הליכים הוגשה בשלב מאוד מאוחר בהליך.

נוכח כל האמור, דין הבקשה להידחות.

ההיטל "מעניק תמריץ שלילי להעסקת עובדים זרים, וזו אף תכליתו", ונדחתה הטענה כי ההיטל סותר איסור הפליה בין עובדים, איסור הקבוע באמנות בינלאומיות שישראל היא צד להן (בג"ץ 2587/04 יצחק בוכריס נ' פקיד שומה חדרה (23.6.2005).

ככל שאנו פוטרים את המעסיק מתשלום היטל עבור העובד המסתנן מאריתריאה וסודאן, עשויה להיות לכך השפעה בשני מישורים: האחד – מתן תמריץ להעסיק את העובד המסתנן על פני עובד ישראלי; השני – מתן תמריץ להעסיק את העובד המסתנן על פני עובד זר חוקי, שקבל היתר עבודה על פי חוק עובדים זרים.

כך, הוראה 7.12.9 לתקנון כספים ומשק בנוגע ל"עדוד העסקת עובדים ישראלים במסגרת התקשרויות הממשלה", מטילה איסור היתקשרות של משרדי הממשלה ורשויות מקומיות עם חברות קבלן המעסיקות עובדים זרים, כולל עובדים זרים מסתננים (עע"מ 9001/16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' החשבת הכללית משרד האוצר (13.9.2017) (להלן: עניין שיא משאבים)).

...

עם זאת, אני סבור כי להחלטת הממשלה 183 עשויה להיות השלכה לעתיד, בכל הנוגע להיטל על העסקתם של עובדים מסתננים בענף הסיעוד המוסדי, אם וכאשר ייקבע ההיטל שיחול על הבאת עובדים זרים לענף זה. לא אכחד כי בלב כבד הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערעורים הנוגעים להיטל על העסקתם של העובדים המסתננים במוסדות הסיעודיים.

סיכום וסוף דבר הלכת סעד השוותה דינם של עובדים מסתננים לעובדים זרים חוקיים בכל הקשור לחיוב מעסיקיהם בתשלום היטל מכוח חוק הבראת הכלכלה.

לא מצאנו כי יש מקום לסטות מהלכת סעד, אך כפי שהראינו לעיל, קיימים מספר טעמים בגינם יש להשוות עניינם של עובדים מסתננים לעובדים זרים חוקיים גם לצורך קביעת היטל מופחת בענפים המועדפים, אך גם לצורך תחולת ההיטל בענף הסיעוד המוסדי, שם לא חל הפטור על עובד זר. אשר על כן, למעט הערעור בעניין אר.טו.אם (ע"א 7916/19) ובעניין בית אבות שלמה המלך שנדחים בזה ללא צו להוצאות, הערעורים האחרים (ע"א 6901/19; ע"א 7616/19; ע"א 799/20) מתקבלים במובן זה שיחול היטל מופחת לגבי העסקת עובדים מסתננים בענפים המועדפים כפי שהוגדרו לעיל (ולכן ע"א 7295/19 מתקבל אך באופן חלקי לגבי ענפים מועדפים אלה להבדיל מענף הסיעוד).

בראשית הדברים אציין כי, המערערת 1, "קפלן את לוי" הנה חברת בת של המערערת 2, "י.ב שיא משאבים בע"מ". המערערות הן חברות העוסקות בשרותי טאוט רחובות, אשר על פי האמור בכתב התביעה בעת הרלוואנטית סיפקו את שירותיהן למשיבות 2-8.

בכתב התביעה נטען כי, על המשיבות 2-8 לשלם במקומן את שומות המס בהן חויבו על-ידי רשות המיסים, בסכום התביעה, בגין אי תשלום היטל להעסקת עובדים זרים מכוח פרק י' לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תקוני חקיקה להשגת התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות 2003 ו-2004) התשס"ג-2003.

(ראו: עמ' 8 להחלטת הרשמת מיום 22.02.2022) ככלל, הרשמים הנם המומחים לעינייני פטור מאגרות, לפיכך, לעיתים רחוקות תתערב ערכאת העירעור בהחלטותיהם (ער"א 6675/21 פלוני נ' פלונית, פורסם בנבו ביום 13.10.2021 (להלן: "עניין פלוני") " שיקול הדעת המסור לרשם בית המשפט בעינייני אגרה וערובה הוא רחב, וערכאת העירעור לא תתערב בו אלא במקרים חריגים (ראו למשל לאחרונה: ער"א 6571/21 סיומון נ' הבנק הבנלאומי הראשון בע"מ, פס' 7 (11.10.2021). " (ראו: פס' 4 בעיניין פלוני) תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי, פטור מתשלום אגרה, יוענק רק אם מתקיימים שני תנאים מצטברים בעיניינו של בעל הדין המבקש, ולשונה; " הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד; ואולם לעניין בקשה לפטור מתשלום אגרה בעד בקשה בכתב בהליך אזרחי בית המשפט לא יידרש לשאלה האם הבקשה בכתב מגלה עילה." אשר למצבן הכלכלי של המערערות, צדקה כב' הרשמת בהחלטתה לפיה, המערערות לא עמדו בנטל ההוכחה הנידרש שכן, לאחר עיון במסמכים שצורפו לכתב העירעור נראה כי, המערערות מטעמים השמורים עמן בחרו לצרף מסמכים חלקיים והמסמכים אשר צורפו על-ידן לא היו עדכניים.

...

מקובלת עליי קביעת כב' הרשמת כי, על פניו סיכויי התביעה אינם גבוהים במיוחד וזאת לנוכח נסיבות המקרה כפי שפורטו בהחלטה.

לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

המערערות ישלמו את האגרה על-פי התקנות עד לתאריך 22.06.2022 בנוסף, המערערות ישלמו הוצאות לאוצר המדינה בסך 3,000 ₪.

רביעית, בית המשפט קבע כי קבלת טענת המערערות תוביל לתוצאה אבסורדית לפיה דוקא מעסיק שהפר את החוק וגלגל את ההיטל לעובדים הזרים בנגוד להוראת סעיף 45(ב) לחוק ההבראה, יהיה פטור מתשלום ההיטל בהסתמך על סעיפי אי-ההפליה שבאמנות המס.

אשר לחברה הרביעית שנזכרה בטיעוני המערערות, נמצא כי העקרון עליו התבסס הסכם הפשרה עימה – לפיו נגרעו מבסיס ההכנסה ששמשה לצורך קביעת גובה ההיטל רק הכנסה ששולמה לעובדים זרים ששכרם עמד על פעמיים השכר הממוצע במשק או יותר – אכן משקף את הדין (בהיותו תואם את הוראת סעיף 44(א)(5) לחוק ההבראה, המחריגה מהגדרת "עובד זר" עובד שמשולמת לו משכורת חודשית בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע בשוק או למעלה מזה).

לגישתם, מסקנה זו עולה בקנה אחד הן עם לשון הסעיף המקביל באמנת המודל (סעיף 24.1 לאמנת המודל), והן עם הפרשנות הבינלאומית שניתנה לסעיף זה. בנוסף, לטענת המשיבים צדק בית המשפט בקובעו כי בעצם העובדה שהמערערות לא שילמו את ההיטל בפועל יש כדי להצדיק את דחיית ערעוריהן.

...

ואולם, משפרטיה של הסכמה זו לא הובהרו די הצורך, ומשלו-באן לא הציגה כל ראיה המבססת קיומה של הסכמה כאמור, אין מנוס מדחיית הטענה.

כן יובהר כי לא מצאנו הצדקה למתן הסעד החלופי שביקשו דקל וצ.ג.י, לפיו יבוטלו הקנסות שהוטלו עליהן ותופחת מחצית משיעור הריבית.

סוף דבר: הערעורים נדחים.