כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פטור מהיטל השבחה לבר רשות בנחלה חקלאית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

לעניין תשלום היטל ההשבחה, ציין התובע במסגרת טיעוניו את פסק דינו של בית המשפט העליון, ב - רע"א 725/05 הוועדה המקומית לתיכנון ובניה השומרון נ' עוזי ושפרה בלוך (להלן: "עניין בלוך"), שניתן ביום 3.09.14, ואשר קבע כי יש לראות בברי רשות בנחלות בישובים החקלאיים כחוכרים לדורות, לצורך חיובם בתשלום היטל השבחה, בעוד שעובר למתן פסק הדין היו שפרשו את הוראות החוק הרלוואנטית, ככזו המחייבת בעלי מקרקעין וחוכרים לדורות בלבד.
עוד נטען, כי מרגע שפנה התובע בשם הנתבעים ויצר את הדרישה לתשלום היטל השבחה, הרי שעליו בעצמו לפטור את המכשול לרישום זכויותיו במקרקעין ולשלמו.
...
כן הוצהר, כי עם קבלת הדרישה לתשלום דמי הסכמה, סברו הנתבעים כי ניתן יהיה להפחית את הסכום ולכן בתיאום עם הקונה הוזמן שמאי והוגשה השגה, אשר סופו של דבר גם התקבלה והובילה לדרישה מופחתת.
סוף דבר: לסיכומו של דבר, לאור מסקנותיי כמקובץ לעיל, הרי שהתביעה מתקבלת במלואה.
אשר על כן, אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת צו עשה, לפיו על הנתבעים לשלם את היטל ההשבחה, כפי שהוטל ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה "שורקות" על המקרקעין הידועים 3521 חלקה 5 תיק מנהל מס' 52214946א. בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע את הפיצוי המוסכם, ע"ס 350,000 ₪, בהתאם לסעיף 7 להסכם המכר.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הנתבע טוען להגנתו כי הוא בנו של "הרוג מלכות" אשר נחטף ונרצח בהיותו של הנתבע בגיל 10 ולכן הוא זכאי לפטור מדמי הסכמה במכירת הנחלה.
אך גם מבחינה מהותית, החיבור המלאכותי שמבקש הנתבע ליצור בין שני החיובים אינו מתיישב עם החבות השונה המוטלת על המוכר בגין כל אחד מהחיובים ולא בכדי בחרו עורכי המסמך לייחד סעיף נפרד לתשלום בגין הפל"ח. הנתבע משיג על עמדה זו ולפי טענתו החבות בתשלום היטל ההשבחה הוחרגה אף היא ע"י הצדדים וכדינה כדין תשלום הפל"ח, על רקע הנוהג ששרר במועד החתימה שלא לגבות היטל השבחה מבעלי הנחלות שהוכרו כברי רשות במקרקעין.
בדנ"א 6264/14 עוזי ושפרה בלוך נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה שומרון (ניתן ביום 9.12.14) הוגשה עתירה לדיון נוסף ובמרכזו עמדה שאלת חיובם של בני רשות בנחלות חקלאיות בתשלום היטל השבחה.
...
לאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת.
אני מורה לנתבע לשלם לתובעים את סכום התביעה בסך של 470,900.94 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לפירעון המלא בפועל.
בנוסף אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

קושי דומה מתעורר שעה שברי רשות ימצאו זכאים לפצוי על-פי סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה בגין "תוכנית פוגעת", אולם מנגד יהיו פטורים מתשלום היטל בגין תכנית משביחה, זאת, כאשר בשני המקרים עומד בבסיס הוראות החוק רעיון של צדק חלוקתי.
תשובת המינהל, שכאמור היא על דעתו של היועץ, גורסת כי הכרעה בשאלה האם ברי רשות בנחלות חקלאיות במקרקעי ישראל הם חוכרים לדורות כמשמעות המושג בתוספת, ועל-כן חייבים בהיטל השבחה, רלוואנטית לאלפי ברי רשות בנחלות חקלאיות, ועל-כן אינה מצומצמת לעובדות עניינם של המשיבים.
...
מסקנתי היא אפוא כי הפרשנות שיש לאמץ למונח חוכר לדורות הנזכר בסעיף 2(א) לתוספת השלישית לחוק היא פרשנות מהותית, המביאה להגשמת התכליות המונחות ביסוד היטל ההשבחה ולאיזון בין האינטרסים המצויים בבסיסו, ולפיה יש לראות במשיבים, ברי רשות במקרקעי המינהל מכוח חוזה המשבצת, כחוכרים לדורות לצורך החיוב בהיטל.
ראשית, חשוב להבהיר בהקשר זה כי מסקנתנו לפיה יש לראות במשיבים כחוכרים לדורות לצורך החיוב בהיטל, אין בה משום קביעה בדבר מעמדם הקנייני של המשיבים במקרקעין או באשר לאופן שיש לסווג את זכותם לקטגוריות המוכרות בדיני הקניין.
סוף דבר מן הטעמים המפורטים לעיל הייתי מציעה לקבל את הערעור ולחייב את המשיבים לשלם למבקשת את דרישת תשלום היטל ההשבחה מטעם המבקשת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

פ'.ק' ז"ל הלך לבית עולמו ביום 24.06.04 ואמם, נ'.ק' ז"ל, הלכה לבית עולמה ביום 15.10.06 הוריהם המנוחים של הצדדים היו בעלי זכויות של בר רשות במשק מס' ****בכפר ****** המצוי במשבצת קרקע המושכרת לאגודה מרמ"י, בהתאם לחוזה משבצת תלת צדדי, ולא השלימו בחייהם את רשומו של התובע כבן הממשיך (אם כי הביעו רצונם בעיניין זה בהזדמנויות שונות, לרבות באמצעות תצהירים והליכים מול האגודה השיתופית - ר' נספחים ה-ז לכתב התביעה).
לפי חוות הדעת המשלימה, במקרה של מכירת הנחלה לצד ג' יחולו ההוצאות/מסים/היטלים הבאים: 25 ₪ 350,000 – ( דמי רכישה לרמ"י לחלקת המגורים (בהתאם להחלטה 26 ₪ 55,000 – ( דמי הסכמה לרמ"י לשטחים החקלאיים (בהתאם להחלטה 27 .
₪ אומדן היטל השבחה – 200,000 אומדן מס שבח (ללא פטורים וניכוי הוצאות) – 417,000 ₪ ואומדן ללא פטורים 29 .
...
היא הכינה כתב תביעה שלא מצא חן בעיני, בגלל מחלוקות בינינו החלטתי לעזוב אותה ולעבור לעו"ד מוזס.
ממכלול הראיות שהוגשו בתיק עולה כי התובע היה זה אשר הציל את המשק מהליך כינוס נכסים שהחל בעקבות חובות ההורים, לאורך השנים היה זה התובע מבין עשרת האחים, שנלחם להציל את המשק ממכירתו בכינוס הנכסים, הזרים מהונו על חשבון משפחתו וילדיו על מנת לשלם את חובותיהם של ההורים המנוחים, ללא תמורה.
לסיכום אשר על כל האמור לעיל שוכנעתי כי התוצאה הצודקת והראויה, תהא הענקת פיצוי לנתבע, על בסיס הנתונים הבאים: .
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

עוד נקבעה חלוקת האחריות בין הצדדים להסכם אשר נוסחה באופן הבא: מס שבח – מוכר, מס רכישה – קונה, דמי הסכמה – מוכר, היתחשבנות – מוכר, והוראות נוספות ביחס למע"מ והיטל השבחה שלא מהוות פלוגתא בהליך זה. לאחר מיסמך העקרונות נערך הסכם מחייב בין הצדדים בו התחייבה המוכרת בסעיף 3.6 כי תשלם את כל תשלומי המס החלים על המוכר על פי דין, לרבות היטל השבחה, דמי הסכמה ומס שבח שיחול בגין העסקה.
הודגש כי תשלום דמי רכישה מקנה את מלוא הזכויות למגורים באופן שבעלי הנחלה יהיו פטורים מתשלום לרשות בגין כל בנייה נוספת למגורים בחלקת המגורים וכי תשלום דמי הרכישה מקנה פטור מתשלום דמי ההסכמה בגין חלקת המגורים.
הקונה מפנה להחלטות הרשות ולרקע המשפטי של אופן העברת זכויות מתיישב בנחלה חקלאית מהם עולה כי על בעל הזכויות לשלם לרמ"י דמי הסכמה עבור עליית ערך הקרקע במשק ובמשך השנים התקבלו החלטות נוספות אשר אפשרו לבעל המשק לעגן את זכויותיו בחלקת המגורים ולהפוך מבר רשות לחוכר.
...
על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם את דמי ההסכמה ולשאת בהפרש בין דמי הרכישה במועד הוצאת השוברים לבין הסכום שייקבע בעת השלמת העסקה ותשלום דמי הרכישה בפועל.
בגין הפרת ההסכם תשלם הנתבעת לתובעת את הפיצוי המוסכם בסך של 500,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום חתימת ההסכם, 18.7.17, ועד למועד הגשת התביעה.
במידה ולא תשלם הנתבעת את דמי ההסכמה לרמ"י בגין כל המשק ולא רק החלק החקלאי, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 1,350,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה, וזאת כדי לאפשר לתובעת להשלים את העברת הזכויות בתשלום דמי רכישה שתגבה רמ"י. כמפורט לעיל, הנתבעת מעכבת את העברת הזכויות במשק בטענות סרק במשך מספר שנים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו