פטור מהחזר הלוואה לאחר פטירת הלווה

כאשר נמשך הפגור בהחזר ההלוואה גם לאחר פטירת המנוחה, חידש הבנק את הליכי ההוצאה לפועל למימוש הדירה.

לנוכח כל האמור לעיל סברו המבקשים כי יש לפטור אותם מתשלום יתרת ההלוואה ולהורות על החזרת הכספים ששולמו על ידיהם לבנק "תחת מחאה". הבנק מצדו טען כי כל פרטי ההלוואה הוסברו לשלושה במועד החתימה על מיסמכי ההלוואה ובתוך כך הוסבר להם, הן בכתב והן בעל פה, כי המנוחה – שהיתה בשעתו בת 69 שנים ובמצב בריאותי בלתי תקין – אינה בת ביטוח.

...

אדרבא; בית המשפט המחוזי נסמך על עובדות אלה אך בחר להסיק מהן מסקנה משפטית אחרת, וברי כי אין בכך כל קושי.

בנסיבות אלה ברורה המסקנה אליה הגיע בית המשפט המחוזי.

סיכומו של דבר: בנסיבות האמורות, הבקשה נדחית.

עם זאת, במסגרת ההסכמים של חברות האשראי ניתן בפועל ליורשי הלווה מעין "כסוי בטוחי" בדמות פטור מהחזר יתרת ההלוואה במקרה שבו נפטר הלווה בטרם ניפרעה ההלוואה.

בחקירתו הנגדית, בנה של סידרנסקי הבהיר שלאחר הגשת כתבי האישום נגד ישראל פרי והארגון הוא נפגש עם עובדי האירגון, ושוכנע על ידם כי אין בידו עילת תביעה: "[נימסר לי כי – י' א'] זה לא הלוואה, זה ערבות, ביטוח, וקיבלתי את זה. לא תבענו והמשכנו לשלם את ההחזרים. אז לא עשיתי כלום עם התשובה הזו. רציתי לדבר עם המנהל של האירגון והם סרבו. אז קבלתי את ההסבר שלהם והלכתי. המשכנו את העסקה. לא הרגשתי שאני יכול לתבוע סתם כשאני לא צודק. [...]היה לי סרטן. האמנתי בתומי ולכן לא עשינו כלום. לא הייתה לי קודם עילת תביעה." (פרוטוקול הדיון בעיניין סידרנסקי, בעמ' 21-19; ההדגשות הוספו – י' א').

...

בתגובה טענו המשיבים כי יש לדחות את התביעה שכן כלל הטענות שבה התיישנו.

לאחר שעיינתי בחוות דעתו של חברי, השופט י' אלרון, מצאתי להעיר הערות קצרות.

סבורני כי אין מקום לומר שאדם סביר היה מתקשר בחוזה שביצועו מחייב את הצד השני לעבור עבירת עיסוק בביטוח.

אולם אין מדובר בשווי השוק של שירות ביטוחי רגיל, אלא של השירות הנחות והבלתי חוקי שסיפקו המשיבים בסופו של דבר.

טענות הצדדים: התובעת, ניצולת שואה בת כ-80, פנתה אל הנתבעת ביום 20/5/19 בעקבות פירסום בעתון בשפה הרוסית במטרה לקבל סיוע בקבלת פטור מהמשך החזר הלוואת משכנתא, לאחר פטירת בעלה.

...

לטענת הנתבעת, התובעת סיכלה את הטיפול בבקשתה ונותרה חייבת לנתבעת סך נוסף של 600 ₪ בהתאם לסיכום בעל פה במועד תחילת הטיפול.

כמו כן, הנני מקבלת את גרסת התובעת המתיישבת עם האמור בכתב ההגנה שלאחר משלוח המכתב לבנק למשכנתאות, היא נדרשה על ידי הנתבעת להוסיף ולשלם סך נוסף של 600 ₪.

מכל מקום, לא עלה בידי הנתבעת להוכיח את זיקתה לקבלת המשקפיים ועל כן דין טענותיה בעניין זה להידחות.

סוף דבר, הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 600 ₪.

לטענת הנתבע, לאחר פטירת הלווה התברר כי פוליסת ביטוח החיים בוטלה על ידי חברת הביטוח בשל אי תשלום דמי הביטוח.

לעניין חובתו של הבנק להתנות מתן הלוואת דיור לזכאים, מכספי התקציב, בעריכת פוליסת ביטוח חיים ראו: ה.פ (ת"א) 176534/00 שפיצר דוד נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ שם אבחן כב' השופט ורדי את פס"ד רוזנברג, וקבע כי לאחר הוצאת הנחיות משרד האוצר בנידון, ונוהלי המפקח על הבנקים, קמה חובה לבטח כל זכאי בביטוח חיים בגין החזרי הלוואה, ולפיכך אם לא יידע הבנק את הלווה באפשרות זו, הפר חובה חוזית ונזיקית החלה עליו כלפי הלווה וכלפי הלווה הנוסף.

ראו גם: תא"מ (ת"א) 58280/05 עיזבון רבייב מלך נ' בנק לאומי למשכנתאות (16.10.11) שם התקבלה תביעת יורשיו של לווה לפטור אותם מהחזר ההלוואה, מאחר שלא הובהר להם כי אין למנוח ביטוח חיים.

...

ההודעה לצד שלישי נדחית אף היא.

התובע ישלם לנתבע שכר טרחת עו"ד בסך 9,000 ₪.

הנתבע ישלם לצד השלישי שכר טרחת עו"ד בסך 6,000 ₪.

שעניינה השבת כספי הלוואה, שהתובעת ובעלה (להלן: "המנוח") נטלו לצורך רכישת דירה, בשנת 1998, מהנתבע 1 (להלן: "הבנק"), ובהתאם רכשו פוליסת ביטוח חיים מחברת "מגדל". כתנאי לקבלת ההלוואה, התובעים 2-3 היו ערבים להחזר ההלוואה.

לאחר תקופה העבירו הלווים את פוליסת הביטוח לנתבעת 2 (להלן: "מנורה" )בחלוף מס' שנים נפטר בעלה של התובעת.

ב.8 לחוזה ההלוואה: "הלווה ו/או הערבים פוטרים בזה את הבנק מראש מכל אחריות למקרה שבו חברת הביטוח לא תשלם על פי הפוליסה, מכל סיבה שהיא...". יובהר שסעיף זה רלוואנטי, בודאי בנסיבות דנן, שבהן התובעת בחרה להיתקשר עם חברת ביטוח שלא דרך הבנק, והדבר מנתק את מעורבותו של הבנק בנוגע לפוליסה.

...

משכך אין בסיס לתביעתם , הטענה שיידוע מפורש היה מאפשר בירור ותיקון העניין בזמן אמת, אינה יכולה להתקבל, שכן כפי שנקבע, הפוליסה בוטלה מכוח הודעה בעניין של המנוח, שמחייבת גם את התובעת, ומשכך, ונוכח כל האמור, בהקשר זה לעיל, אין קשר בין הטענה להעדר יידוע בעניין, ולאפשרות תיקון העניין, על ידי המנוח והתובעת, שנקבע שהם שחדלו בעניין.

סוף דבר התביעה נדחית.

אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות דיון ושכ"ט ב"כ בסך 8,000 ₪, צמוד ונשוא ריבית כחוק , החל מהיום ועד לתשלום בפועל.