המערערת טענה בערר שהוגש לועדת הערר, שלנוכח הפעילות המתקיימת בנכס המשמש כמרכז קהילתי, שעיקרה לימוד והדרכה לנשים, ולנוכח זהות המחזיקה בנכס שפועלת ללא כוונת רווח, ומשאין לפעילות מאפיינים עיסקיים להפקת רווחים, הרי הסווג הנכון שיש לסווג בו הנכס הנו הסווג המיועד לכיתות לימוד, היינו סיווג 371 המצוי בסעיף 13(א) לצוו הארנונה של עריית באר שבע.
בעיניין זה טוענת המערערת כי המשיב, במכתב שדחה בקשתה לפטור למוסד מיתנדב, ציין כי מבדיקתו עולה כי העמותה מקבלת תמיכה ממשלתית הגבוהה ב-50% מהתקציב וכי במכתב התשובה של הממונה על המחוז, לערעור שהגישה המערערת על דחיית בקשתה לפטור מארנונה צויין כי:
"פעילותו העיקרית של המוסד היא בהפעלה של מעונות יום, וכעולה מהדוח הכספי, עיקר הכנסות המוסד היא ממעונות אלה.
...
כללי:
בפני ערעור על החלטת ועדת הערר לארנונה כללית שליד עיריית באר שבע (להלן: "ועדת הערר") שלפיה נדחה הערר שהגישה המערערת על תשובת המשיב להשגה שהגישה על שומות הארנונה החל משנת 2019, בגין הנכס היודע כמרכז קהילתי של המערערת ברח' מונטפיורי 3 בבאר שבע (להלן: "הנכס").
נוכח העובדה שהנכס הינו מרכז קהילתי שמתקיימת בו פעילות תרבות, הדרכה והכשרה ולנוכח העובדה שאין לפעילות מאפיינים עסקיים ולעובדה שמדובר בגוף המתקיים במידה רבה על תמיכות מתקציבים ציבוריים, המסקנה היא שאין לחייב את הנכס על פי הסיווג היקר המיועד לגופים עסקיים רווחיים.
המערערת לא הרימה את נטל ההוכחה, לא הראתה כי במקום אחר היא מסווגת באופן מופחת בנכס דומה, ולא סתרה את חזקת התקינות הניצבת לעירייה, ועל כן, יש לדחות את הערעור.
אילו הייתה בצו הארנונה הגדרה שיורית של "נכסים אחרים" כפי שהייתה בעיריית תל אביב בעניין הבימה, היה מקום לשייך את נכס המערערת אליה, ואולם, בנסיבות המתוארות לעיל ונוכח כל האמור לעיל, מצאתי לקבל את הערעור באופן שנכס המערערת יסווג לפי סעיף 13.
