עוד גורסת העותרת, כי לנוכח העובדה שהיא הוכרה כזכאית לפטור מארנונה כמוסד מיתנדב לשירות הציבור מזה שנים רבות, החל משנת 2003 ומדי שלוש שנים, הרי שאי-קבלת הבקשה עקב האיחור שחל במסירת העותק לממונה פוגעת בה כלכלית באופן משמעותי, בהיותה עמותה הפועלת לטובת הציבור, זאת בשעה שקיים רצף שקבע את זכאותה לפטור לאורך כל השנים, ואין הצדקה למנוע את הפטור רק עבור שנת מס אחת.
...
מקובלת עליי קביעתו הכללית של הממונה, שלפיה הארכת מועדים בבקשה לקבלת אישור כמוסד מתנדב לשירות הציבור תתאפשר רק במקרים חריגים, וכבר עמדה על-כך הפסיקה (עת"מ 563-01-17 בעניין אריאל מפעלי תורה (לעיל)); ואולם, הממונה לא התייחס בהחלטתו לסיטואציה הספציפית שבה הבקשה הוגשה במועד לעירייה, ואילו עותק הבקשה הוגש לממונה באיחור של ארבעה שבועות.
מסקנה זו מתחייבת, בראש ובראשונה לאור ההסתמכות בתום לב של העותרת, על התנהלותו של הממונה בשתי בקשותיה הקודמות, שהייתה התנהלות דומה לזו שנקט גם בעניינם של מוסדות נוספים, אשר ביססה אצלה הנחה סבירה כי הממונה מפרש את הנוסח בעניין המועד המחייב כחל רק על הגשת הבקשה לעירייה וכי את עותק הבקשה ניתן להמציא לממונה בפרק זמן סביר לאחר מכן.
התוצאה
על-סיוד האמור לעיל, העתירה מתקבלת, במובן זה שההחלטה לדחות את בקשת העותרת בשנת 2015 להכיר בה כמוסד מתנדב לשירות הציבור, מבוטלת; והיות שלא הייתה מחלוקת כי אלמלא האיחור הייתה העותרת מקבלת את האישור גם לשנה זו, כפי שקיבלה אישורים מאז שנת 2003 ועד היום – יינתן לה הפטור המבוקש לפי פקודת הפיטורין.
