פטור מאגרת משפט בהליכי ערעור על החלטות רשמי הוצל"פ

השאלה לגביה נחלקו הצדדים היא, האם בקשות רשות העירעור שהוגשו לבית משפט השלום על החלטות רישמי ההוצאה לפועל, כמפורט לעיל, הם בגדר הליכים לפי פקודת הביזיון, שאו אז פטורים הם מתשלום אגרה, אם לאו.

...

שאלה זו הושארה לעת מצוא, ומשנדונה כעת בפניי מסקנתי היא, בנסיבות המקרה שלפניי, שאין לראות בהליך שהתקיים בפני רשמי ההוצאה לפועל, שעל החלטותיהם הוגשו בקשות רשות הערעור, הליך לפי פקודת הביזיון.

סיכום סיכומו של דבר – כפי שפורט לעיל בהרחבה, ההליך כולו לא התנהל, מתחילתו, כהליך על פי פקודת הביזיון.

אשר על כן, אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור שהגישה מפעלי מתכת ברע"א 15055-04-19 וקבלת הערעור שהגישה המדינה בע"א 34380-05-19, וקובעת כי לא יינתן פטור מאגרה.

העניין שבפני, בקשת המערער למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון בעירעור על החלטת הממונה על הליכי חידלות פרעון, בקשר עם קביעתה של תקופת צינון מאז הופסקו הליכי חידלות פרעון קודמים, אשר נוהלו על ידי המערער.

גם מנקודת המבט של פסיקת בתי המשפט החדשה במהלך תקופת המעבר שבין שתי הוראות הדין ולאחריה, מותירה על מכונה את תחולתה של הילכת אלקצאצי אשר קובעת כי על הממונה ועל רישמי ההוצל"פ לוודא לפי שיקול דעתם כי חלפו בין שנה לשנה וחצי (ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי) מעת ביטול ההליך הקודם ועד לפנייה החדשה לפתוח בהליך חידלות פרעון חדש (ראה גם : חדל"פ 64224-09-19 מנאר שייח יוסף נ' הממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב מיום 30.3.2020 ; עחדל"פ (באר שבע) 51984-01-20 שמעון ווקנין נ' הממונה על חידלות פרעון - מחוז באר שבע והדרום מיום 2.9.2020 ; פש"ר (מחוזי ת"א) 36106-05-17 ניר בן דוד נ' כונס הנכסים הרישמי מיום 1.1.2020 ) העובדה שהבקשה הראשונה הוגשה מכח פקודת פשיטת הרגל, וכי זמן קצר לאחר כניסתו לתוקף של חוק חידלות פרעון הוגשה מכוחו בקשה חדשה מטעם המערער, אינה מעלה או מורידה לענייננו בשל חשיבותה של חובת תום הלב המצופה מחייבים אשר מתנהלים בעיניינם הליכים משפטיים מכח שתי הוראות הדין הללו (ראה : ע"א 7375/18 יניב גל נ' עו"ד בן ארצי ואח' מיום 2.10.2019) .

לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון (כב' השופט סולברג) בעיניין רע"א 3396/20 קרול שאן מייקל נ' כונס הנכסים הרישמי ואח' מיום 30.6.2020 בכל הנוגע לחייב בהליך פש"ר אשר זנח את ענייניו בבית המשפט המחוזי וזאת למרות שבאותו מקרה החייב/מערער הגיש בקשה לעיון חוזר לביטול פסה"ד : " 5. לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, בהחלטה מושא הבקשה שלפנַי, ובבקשת רשות העירעור, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. כידוע, "הליך חידלות פרעון ככלל, והליך פשיטת רגל בפרט, הוא הליך אשר מטבעו הוא 'חסד המחוקק'" (ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 8 (18.12.2019)).

...

דיון והכרעה על פי האמור בהחלטת הממונה, המשמעות של הלכת אלקצאצי הינה מתן אפשרות בידי החייב לפתוח בהליך מחדש רק לאחר שחלף זמן סביר ממועד ביטול ההליך הקודם וכי עמדה זו אף עולה בקנה אחד עם פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין ע"א 7375/18 יניב גל נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם 2.10.2019), ולפיה בהיעדר הסבר מבוסס או בהיעדר שינוי נסיבות ממשי אין מקום לאפשר פתיחת הליך חדש לפי חוק חדלות פירעון זמן קצר מאוד לאחר סגירתו של הליך קודם משום שדרך התנהלות מעין זו מהווה חוסר תום לב. אני סבור כי בנסיבותיו של מקרה זה, סיכויו של הערעור להתקבל הינם אפסיים, ואבהיר - למרות שחוק חדלות פירעון (כמו גם פקודת פשיטת הרגל) "שותק" ביחס ל"תקופת הצינון" אשר לאחריה ניתן להגיש בקשה חדשה לחדלות פירעון בהתאם להוראות החוק, הרי שעתירה אשר הוגשה בעניין לבג"צ בתאריך 10.5.2020 בנוגע לתהליך החקיקה של חוק חדלות פירעון אשר לא נתן את דעתו בנוגע לחסר מהותי זה נדחתה על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (ראה: בג"ץ 2938/20 ליאור כספי חברת עורכי דין נ' הכנסת ואח' מיום 2.9.2020).

לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון (כב' השופט סולברג) בעניין רע"א 3396/20 קרול שאן מייקל נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' מיום 30.6.2020 בכל הנוגע לחייב בהליך פש"ר אשר זנח את ענייניו בבית המשפט המחוזי וזאת למרות שבאותו מקרה החייב/מערער הגיש בקשה לעיון חוזר לביטול פסה"ד : " 5. לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, בהחלטה מושא הבקשה שלפנַי, ובבקשת רשות הערעור, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, "הליך חדלות פירעון ככלל, והליך פשיטת רגל בפרט, הוא הליך אשר מטבעו הוא 'חסד המחוקק'" (ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 8 (18.12.2019)).

בהתאם אני מורה על דחיית הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה/עירבון, בשל סיכויי הערעור הנמוכים.

לטענת המבקשת, הליך זה הוא "הליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט", ולפיכך על פי תקנה 20(22) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), פטורה היא מתשלום אגרה בעד הליך זה. המדינה מיתנגדת למבוקש וטוענת כי החלטות הרשמים, עליהן הוגשו בקשות רשות ערעור בבית משפט השלום, ניתנו מכוח הסמכויות הנתונות לרשם ההוצאה לפועל בחוק ההוצאה לפועל ולא מכוח פקודת ביזיון בית המשפט, וממילא שההליך שלפנינו איננו בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, אלא בקשת רשות ערעור בגילגול שלישי על החלטת בית משפט השלום שניתנה אף היא במסגרת בקשות רשות ערעור שהגישה המבקשת.

משכך, השגה על החלטה זו היא בבחינת הליך לפי פקודת ביזיון בית משפט (וזאת מבלי שאני רואה צורך לנקוט עמדה בשאלה האם היה מקום לראות בהחלטות רישמי ההוצאה לפועל, עליהן הוגשו בקשות רשות העירעור לבית משפט השלום, משום הליכים לפי פקודת הביזיון).

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת ההליכים שהובילו להליך שלפניי, מצאתי כי יש מקום ליתן פטור מאגרה בהליך זה, כפי שיפורט להלן.

לסיכום, מכוח תקנה 20(22) לתקנות האגרות ניתן פטור מתשלום אגרה בהליך זה. ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ט, 07 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.

בשנת 2018 הורה רשם ההוצאה לפועל על פינוי המערער מהדירה (בה עשה שימוש בלעדי), והחלטתו בוצעה רק בשנת 2019 (לאחר שערעור על ההחלטה נדחה עוד ביום 4.11.18).

בין היתר קבע כבוד השופט אלבז - שרוב ההליכים בין הצדדים נדונו בפניו - בשנת 2018 כי: "יש לשים קץ לתירוציו ולטיעוניו של המערער שכל תכליתם להאריך בדיונים ולמנוע סיום פרשה ארוכה זו. מזה למעלה מ-6 שנים... מתנהלים הליכים עקרים בקשר לבצוע המכירה שכל תכליתם לדחות את הקץ. המערער התיש את המשיבה, את בית המשפט, ומסתבר שגם את רישמי ההוצל"פ, בתואנות שוא...". נקבע, כי היתנהלות המערער פוגעת "פגיעה אנושה בזכויותיה הדיוניות והקנייניות של המשיבה, ללא כל הצדקה ומחייבים היתערבות בית המשפט להמשך הסגא". כן נקבע, כי "פסק הדין לפירוק השתוף ניתן לפני כ-10 [שנים] ע"י בית המשפט המחוזי, והפך לחלוט לפני זמן רב. רק בשל העובדה שהמערער דבק במגוריו בדירה, ומונע מהמשיבה לקבל את חלקה, ניפתחו הליכי ההוצל"פ..." (פסק דין מיום 4.11.18 בתיק 32695-03-18).

גם אם בהודעת העירעור טוען המערער, כי אותה בקשה לפטור מאגרה אותה מזכיר הרשם הוגשה לפני מספר שנים, אין בכך כדי לסתור את הקביעה הברורה לפיה מדובר באדם שחייב מאות אלפי שקלים, אשר יוצג לאחרונה על ידי הסיוע המשפטי (בתביעה שהוכרעה ביום 21.1.21 בה חויב לשלם למשיבה כ-40,000 ש"ח נוספים), וגם כעת עותר לפטור מהפקדת ערובה, אשר מנגד טוען כי הוא יכול לגייס כ-600,000 ש"ח (תוך נטילת הלוואות על הדירה נשוא ההליך שגם ככה מוטלים עליה עיקולים).

דומני, כאמור, כי בכל קנה מידה אובייקטיבי, הצעת המערער אמנם גבוהה ב-10,000 ש"ח מהצעת המציע החצוני, ואולם היא "גרועה" ממנה בשורה של פרמטרים, ועצם יכולתו של המערער לעמוד בה - כשם שלא עמד גם בהחלטות שיפוטיות ולכאורה גם בהסכמים קודמים - מסופקת מאוד, וממילא גם בראיה הפשוטה ביותר של חובת כונסי נכסים, והליכי הוצאה לפועל, להשיא את התשואה, אין מקום להעדיפה גם במחיר של העברת הזכויות למציע שאין לו זכויות בנכס.

...

המערער הגיש הודעת ערעור מפורטת, ובהמשך גם בקשה לפטור מהפקדת ערובה (בקשה שלא היה מקום להיעתר לה לגופה), וכן בקשה לעיכוב ביצוע.

אינני סבור שהוצגה עילה להיעתר לערעור, ועוד יותר כך נוכח ההחלטה לאפשר למערער לצרף כונס נוסף מטעמו (דבר שכבר בוצע בפועל), ונוכח ההחלטה הנוכחית בדבר מכירת הדירה בהתאם להצעת הצד השלישי, שיש לקוות שתביא לסיום חלק משמעותי מהמחלוקות הטעונות.

את הטענה לפיה המשיב 2 "מנצל את תפקידו ככונס נכסים, כנגד המערער, על מנת שהלקוחה שלו (המשיבה 1) תרוויח בתיק אחר (תיק מזונות), שהיא מנהלת נגד המערער" למרות שעליו "לדאוג למערער בדיוק כמו לצד שכנגד" אין בידי לקבל.

סוף דבר דין הערעור להידחות.

התקנות הרלוואנטיות במסגרת הדיונית שלפני, הן תקנות בית משפט לעינייני מישפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: "תקנות סדרי הדין במשפחה") ותקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "תקנות ההוצל"פ") שהן תקנות ספציפיות להליכים המתנהלים בבימ"ש לעינייני מישפחה בעירעור על החלטות רישמי ההוצל"פ. באופן כללי, תקנות סדרי הדין הכלליות יחולו על הליכים בבימ"ש לעינייני מישפחה, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות סדרי הדין במשפחה (תקנה 1 בתקנות סדרי הדין במשפחה).

יש לאבחן את תוצאת פסק דינו המנחה של כב' השופט נ. שילה אשר צורף לבקשה מעניינינו בשניים: האחד - פסק דינו של כב' השופט נ. שילה דן בעירעור על החלטת בימ"ש לעינייני מישפחה בה חויב מערער בהפקדת ערבון בהליך ערעור על החלטת רשמת בימ"ש לעינייני מישפחה ולא על החלטת רשם הוצל"פ, כך שלא חלה תקנה 120(ז) לתקנות ההוצל"פ בנסיבות שם. השני – החלטת רשמת בימ"ש לעינייני מישפחה נשוא העירעור שם ניתנה בבקשה לפטור מתשלום אגרה.

...

לאחר שנדרשתי לבקשה והמצורף לה, ולהוראות התקנות הרלוונטיות, דין הבקשה להידחות.

אשר על כן, הבקשה לביטול חיוב המבקשות בהפקדת ערבון מטעמי הבקשה - נדחית.