למערערת מאפייה, וכן עוסקת המערערת בסוכנות של ציוד למאפיות, המיוצר על-ידי מפעלים בחוץ-לארץ, בתכנון, ייעוץ והרכבה של מאפיות ובשירות לציוד שהיא מספקת.
מיפעל תעשייתי הוגדר בתקופה הרלוונטית בסעיף 1 לחוק כדלהלן (בינתיים שונה החוק):
",מיפעל תעשייתי'-מיפעל תעשייתי שבבעלותה של חברה תעשייתית, אשר בשנת מס סך כל הסכום שהיא משלמת בו כהכנסת עבודה עבור פעולה לא-ייצורית כמפורש בתוספת, בצירוף סכום הפחת, בשל הנכסים המשמשים לפעילות כאמור, אינו עולה על 25% מסך כל הכנסת העבודה שהיא משלמת במפעל בצרוף סכום הפחת בשל נכסי המפעל; לענין זה פחת-מכסת הפחת לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941".
מהגדרות החברה התעשייתית והמפעל התעשייתי ברור, כי יכולה חברה כנ"ל שיהיו לה הכנסות ממפעל תעשייתי והכנסות ממקורות אחרים שאינם ממפעל תעשייתי.
...
בית המשפט מצא, שאילו שילם אחד השותפים פרמיה לביטוח חיי שותפו (ובהנחה שיש לו עניין בביטוח כזה לשם שמירה על מקור הכנסתו), מן הדין היה להתיר את הפרמיה כהוצאה שיצאה בייצור הכנסתו.
הילכך דין הערעור הנגדי להתקבל.
סוף דבר, הייתי מקבל את הערעור בחלקו ואת הערעור הנגדי, ומורה למשיב להוציא שומה חדשה, בה יכלול את הכנסות המערערת מהשותפות בין ההכנסות, שמיסוין הוא לפי סעיף 19 לחוק, ולא יכיר כהוצאה לצורך הכנסה בסכום הריבית על כספים לצורך הלוואה למנהלים כנ"ל. המשיב יאפשר למערערת להגיש תוך 45 ימים פירוט של הוצאות, אשר הוצאו לצורך ההכנסות האמורות במיסוי רגיל.
