מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פחת בגין ציוד לפי תקנות מס הכנסה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

נספח "ד" – טופס 1342 (יא') לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941 – טופס יא' לשנה שנסתיימה ב-31/12/2007, ממנו עולה כי שווי המלאי לאחר הפחתת הפחת עבור שנה זו הוא 44,369 ₪.
גב' פיאטיגורסקי הצהירה כי במאי 2008 במסגרת הדו"ח למס הכנסה הוגש גם טופס 1342 (יא') עבור שנת 2007 בגין הפחת של הציוד אשר נרכש במהלך השנים עבור המוסך, והרשימה כללה ליפטים, כלי עבודה ועוד.
טופס 1342 (יא') הנו בהתאם לתקנות מס הכנסה (פחת) שכותרתו "פרטים על נכסים שניתן לתבוע עבורם פחת לפי סעיף 21" – צורף לתצהירה כנספח "א". על פי טופס 1342 (יא') ניכר כי מרבית הציוד נרכש בשנים 2003 ו-2004.
...
אני מקבלת את טענת התובע כי על הנתבעת לשאת בתשלום למכבי האש.
אני דוחה את התביעה בגין ראש הנזק של עגמת נפש.
לאור האמור התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעת תשלם לתובע סכומים כדלקמן: עבור התכולה סך של 44,369 ₪.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

טופס יא' – פחת המשיב בקביעותיו בהשגה נותן חשיבות לעניין טופס יא' של העמותה ולפיכך מצאתי לנכון להתייחס אף לנתון זה. טופס יא מוגש כחלק מהדוחו"ת הכספיים מכח תקנות מס הכנסה (פחת), 1941 (להלן – "טופס יא" ו- "תקנות מ"ה" בהתאמה).
עפ"י תקנות מ"ה, כל אימת שחייב במס תובע ניכוי עפ"י סעיף 11(1)(ט) של פקודת מ"ה בשל פחת בבניינים, ציוד, מכונות, המשמשים לצורך עסקו או מקצועו, עליו לצרף לו הודעה 1342 (טופס יא) המובא בתוספת א' לתקנות מ"ה. טופס יא כולל פרטים לגבי כל נכס, לרבות עלותו המקורית, מועד רכישתו, שיעור הפחת לפי התקנות או לפי השעור שהותר, סכום הפחת השנתי והמצטבר וקיים נוהג, כי מידי שנה רואי החשבון של החברה/העוסק מבצעים התאמה בין שווי הרכוש המופיע בספרי החברה לשווי הרכוש המופיע בטופס יא (להלן "טופס יא" או "טופס הפחת").
...
לפיכך אני קובע, כי מועד מתן פסק הבוררות, דהיינו 8.7.2017, הוא מועד ביצוע העסקה.
בענייננו, סבור אני, כי יש לראות את כלל הסכומים שנפסקו בפסק הבוררות כמהווים את התמורה בגין העברת הזכויות לעמותה, כחלק מקבלת מלוא הזכויות במקרקעין.
בהתאם אני קובע כי שווי העסקה הינו 4,600,000 ₪ נכון למועד העסקה 8.7.2017.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בתצהיר שהוגש ע"י מר לוי מטעם הנתבעת נערכה "היתחשבנות תיאורטית" עם שווי ההזמנה לעיל, במסגרתה 'הפחית' מר לוי משווי ההזמנה המקורית תקופה יחסית של אחריות שלכאורה נחסכה, העלה טענות כי אין ירידת ערך מהותית לציוד בחלוף שנה וחצי, ובקש לבסס את טענותיו על תקנות מס הכנסה לפיהן פחת ציוד אלקטרוני הנו 15% לשנה לטענתו.
...
בנסיבות אלו אין בידי לקבוע כי הנתבע הפר חובת זהירות כלפי התובע, ובוודאי אין קשר סיבתי בין פעולות הנתבע ובין אי פירעון חוב הנתבעת לתובע.
יתר על כן, כאשר לתובע ולנתבע לא היה כל קשר ישיר בקשר להסכם או בכלל - אין בידי לקבוע כי פעילות הנתבע בהתקשרות מושא התביעה חרגה מפעולתו השגרתית כמנהל וכמורשה חתימה בחברה, באופן שמטיל עליו חובת זהירות אישית כלפי התובע (ת"א (מחוזי מרכז) 7707-07-10 חד מוליכי תבל בע"מ נ' הארגז תעשיות בע"מ (נבו, 17.06.2013)‏.
לאור אופי טענות התובע ותפקידו המצומצם של הנתבע לא מצאתי להטיל על הנתבע אחריות אישית לחוב והתביעה נגדו נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 1982 בעליון נפסק כדקלמן:

למערערת מאפייה, וכן עוסקת המערערת בסוכנות של ציוד למאפיות, המיוצר על-ידי מפעלים בחוץ-לארץ, בתכנון, ייעוץ והרכבה של מאפיות ובשירות לציוד שהיא מספקת.
מיפעל תעשייתי הוגדר בתקופה הרלוונטית בסעיף 1 לחוק כדלהלן (בינתיים שונה החוק): ",מיפעל תעשייתי'-מיפעל תעשייתי שבבעלותה של חברה תעשייתית, אשר בשנת מס סך כל הסכום שהיא משלמת בו כהכנסת עבודה עבור פעולה לא-ייצורית כמפורש בתוספת, בצירוף סכום הפחת, בשל הנכסים המשמשים לפעילות כאמור, אינו עולה על 25% מסך כל הכנסת העבודה שהיא משלמת במפעל בצרוף סכום הפחת בשל נכסי המפעל; לענין זה פחת-מכסת הפחת לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941". מהגדרות החברה התעשייתית והמפעל התעשייתי ברור, כי יכולה חברה כנ"ל שיהיו לה הכנסות ממפעל תעשייתי והכנסות ממקורות אחרים שאינם ממפעל תעשייתי.
...
בית המשפט מצא, שאילו שילם אחד השותפים פרמיה לביטוח חיי שותפו (ובהנחה שיש לו עניין בביטוח כזה לשם שמירה על מקור הכנסתו), מן הדין היה להתיר את הפרמיה כהוצאה שיצאה בייצור הכנסתו.
הילכך דין הערעור הנגדי להתקבל.
סוף דבר, הייתי מקבל את הערעור בחלקו ואת הערעור הנגדי, ומורה למשיב להוציא שומה חדשה, בה יכלול את הכנסות המערערת מהשותפות בין ההכנסות, שמיסוין הוא לפי סעיף 19 לחוק, ולא יכיר כהוצאה לצורך הכנסה בסכום הריבית על כספים לצורך הלוואה למנהלים כנ"ל. המשיב יאפשר למערערת להגיש תוך 45 ימים פירוט של הוצאות, אשר הוצאו לצורך ההכנסות האמורות במיסוי רגיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

יש לחשב את הפחת עבור הציוד לפי תקנות מס הכנסה (פחת), ולא לפי הרשום בהסכם הזיכיון; · דיני השליחות – יש לראות את התובעת כשלוח של הנתבעת, ולאור הוראת סעיף 11 לחוק השליחות זכאית התובעת לשיפוי בגין הוצאות סבירות שהוציאה על התחייבות שהתחייבה עקב השליחות; · דיני המקרקעין - התובעת היא בגדר "בר רשות" במקרקעין, ועל כן זכאית להחזר השקעתה במקרקעין, מקום בו השקעתה השביחה את המקרקעין.
התובעת לא הגישה תביעה נגד המועצה, ועדות זו של מר כרמי מהוה הודאת בעל דין כי לא הייתה לתובעת מלכתחילה כל עילת תביעה נגד הנתבעת בגין הציוד שנותר בסניף.
...
הנתבעת כשלה מלהביא ראיות קוהרנטיות ביחס לכך, ומשכך אף דין התביעה שכנגד להידחות.
התביעה והתביעה שכנגד נדחות, לפיכך.
בנסיבות אלו נראה לי שיהיה זה ראוי ונכון כי כל צד יישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו