לטענת התובעת, מאחר ומדובר בנזק שניגרם בשל רשלנותה של הנתבעת, שהנה הרשות המקומית האחראית לבטיחות הכבישים המצויים בתחום שיפוטה, כאשר על פי הנטען קריסת העץ נבעה מתחזוקה לקויה של העצים ע''י הנתבעת, הרי שהיא אחראית לקרות הנזק, ומכאן זכאותה של התובעת להפרע ממנה בגין הפיצויים שהיא שילמה למבוטחה מתוקף פוליסת הביטוח שהיא הנפיקה לרכבו.
המבוטח, כאמור, נישאל על מיקום הנזקים ברכבו, אך כפי שהוא ציין, הוא היתייחס לדברים כפי שהוא הבין אותם בעניים לא מקצועיות, ועניין זה רלוואנטי לשאלה אם גם בצד השמאלי של הרכב נגרם נזק, כאשר על פי חוות דעת השמאי מטעם התובעת אותרו נזקים הן בצד הימני, והן בצד השמאלי של הרכב.
לפי עדותה של גב' בלומנפלד, ישנם מפקחים מטעם העיריה , אשר כולם הנדסאי אדריכלות נוף ואגרונומים, וכל אחד מהם אחראי על איזור, יש יומן גיזום של כל עץ לפי הסוג והנחיות משרד החקלאות.
...
השאלה העומדת לדיון היא האם נפל דופי בהתנהלות הנתבעת, כרשות מקומית, בתחזוקת העצים, לרבות העץ נשוא הדיון, ומכאן תיגזר המסקנה אם היא אחראית לקרות אירוע הנזק, ומכאן שיפוי התובעת על הכספים שהיא שילמה למבוטחה.
לטעמי, במקרה דנן, ניתן לקבוע כי במקרה דנן, מתקיימים התנאים לקבוע כי מדובר במצב בו הדבר מעיד על עצמו, כאשר הוראות סעיף 41 של פקודת הנזיקין קובעות את הדברים הבאים:
"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה - על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה".
במקרה בו חל הכלל של הדבר מעיד על עצמו, ועת ניתן להיווכח כי שלושת התנאים הקבועים באותו סעיף, מתקיימים, הרי שנטל השכנוע עובר לשכמי הנתבע, ובמקרה דנן, הרשות המקומית, להראות כי במקרה דנן לא הייתה כל התרשלות מצידה בגינה היא תחוייב באחריות לנזק, ובהתאם לפיצוי הניזוק על נזקיו.
התנאי השלישי דורש כי אירוע הנזק יתיישב עם המסקנה שהנתבעת התרשלה יותר מאשר עם המסקנה שנקטה זהירות סבירה, קרי, שהרשלנות של הרשות המקומית, היא המסקנה המתבקשת בנסיבות של המקרה הספציפי, כפי העובדות המובאות לפתחו של בית המשפט.
לאחר שהתובעת ביססה את טיעוניה, לרבות קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 41 לפקודת הנזיקין, ועת הנתבעת לא הביאה ראיות להרמת הנטל המוטל עליה להראות כי נקטה אמצעים סבירים לתחזוקת העץ, הרי שדין התביעה נגדה להתקבל.
