מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פגם מהותי בשיקול הדעת של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה הלכה היא כי אין דרכו של בית המשפט של ערעור להתערב בשיעור ההוצאות שנפסקו על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים שבהם נפלה טעות משפטית או כאשר דבק פגם מהותי בשקול דעתה, ואף אין די בטענה לפיה הוצאות המשפט שנפסקו אינן משקפות את ההוצאות בפועל כדי להצדיק חריגה מכלל אי ההתערבות (ע"א 8775/18 סילביה נאור נ' עריית חולון (3.6.2020); ע"א 3354/18 פלונית נ' פלונית (23.3.2020); ע"א 4006/13 ברייר נ' מנהל מס שבח מקרקעין חדרה (1.8.2013); ע"א 1880/19, ע"א 1905/19 הליגה למניעת מחלות ריאה תל-אביב נ' שיר משכנות וותיקים בע"מ (25.10.2020)).
כפי שנפסק ב-ע"א 2617/00 מחצבות כינרת (שותפות מוגבלת) נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה נצרת עילית, פ"ד ס(1) 600 (פסקה 20): "יש לפסוק הוצאות משפט ריאליות בכפוף להיותן סבירות, הכרחיות ומידתיות" וכן (פסקה 25): "ההכרה בפסיקת הוצאות "ריאליות" כנקודת מוצא משמע כי הטוען להוצאות הוא שצריך להוכיח את שיעורן בפועל".
סיכומו של דבר לא מצאנו, כאמור, כל הצדקה לסטות מהכלל של אי היתערבות בשקול הדעת של הערכאה הדיונית ביחס לסכום ההוצאות שנפסק.
...
הוא דחה את הטענות ההדדיות של הצדדים ביחס לאופן ניהול המשפט, ציין את הסכמת המשיבים לדחיית התביעה (ולא מחיקתה בלבד) בשלב שלפני תחילת שמיעת הראיות והעדים, דחה את טענות המערערת ביחס לחלות דוקטרינת ה-ANTI-SLAPP וביחס לעקרון של "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו", משום ששניהם לא הוחלו על שיטת המשפט בישראל ובהיותם נוגדים את הפסיקה ביחס לפסיקת הוצאות ריאליות, ובסופו של דבר מצא כי ראוי להפחית מעט מהסכומים שנזכרו, באופן שסכום שכר הטרחה יעמוד על סך 55,000 ₪ (כולל מע"מ) וסכום הוצאות המשפט יעמוד על סך 15,000 ₪.
סיכומו של דבר לא מצאנו, כאמור, כל הצדקה לסטות מהכלל של אי התערבות בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית ביחס לסכום ההוצאות שנפסק.
למען הסר ספק, נוסיף, כי לא מצאנו כל הצדקה להתערב גם בשיקול הדעת של בית המשפט קמא ביחס לסכום שכר הטרחה שנפסק, מטעמיו.
לפיכך אנו מחליטים לדחות את הערעור.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ראו, בעיניין זה את רע"פ 2956/13 יעקב דמקני נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה תל-אביב-יפו (31.7.2013) שם אושרו שני צוי הריסה מינהליים, חרף כֶּשֶל שנימצא בניסוחם וכך נאמר: "כידוע, צו הריסה מינהלי, המוצא מכוח סעיף 238א לחוק, הנו אקט מינהלי, ולא אקט עונשי, ומשום כך עומדת למשיבה חזקת התקינות המנהלית, היינו, חזקה כי פעולתה המנהלית נעשתה כדין. המבקש לסתור חזקה זו, עליו הנטל להוכיח את הפגם שנפל, לטענתו, בהתנהלותה של הרשות המנהלית (רע"פ 2958/13 סבאח נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (8.5.2013); רע"פ 9174/08 פרץ נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה תל-אביב [פורסם בנבו] (16.11.2008))". [סעיף 238א הוא הסעיף הרבנטי שלפני תיקון 116, שהיה אז בתוקף - ת.ש.נ.].
בהתייחס לחומרת הפגם בצו, המצדיק את ביטולו, הודגש בפסיקה כי תיקון 116 לחוק, אימץ למעשה את ההלכה הפסוקה שהייתה קיימת לפני התיקון, לפיה צו הריסה מינהלי יבוטל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם ניתן הצוו בחוסר סמכות או נפלו פגמים מהותיים בשקול דעתה של הרשות המוסמכת כדוגמת שיקולים זרים, מטרה זרה, חוסר סבירות, והעדר מידתיות.
חובת ההיוועצות בטרם הוצאת צו הריסה על ידי מנהל היחידה הארצית, קבועה בסעיף 225(1) לחוק והיא מחייבת היתייעצות עם שני גורמים, כדלקמן: "עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפה ועם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצוו". בפסיקה נקבעו קווים מנחים לטיבה של ההתייעצות ומה עליה לכלול, נוכח מטרתה, שהיא הבטחה כי צו דראסטי שכזה יוּצא רק לאחר שיקול דעת ראוי ולאחר שמיעת דעתם של הגורמים התכנוניים והמשפטיים הרלבאנטיים.
...
לאחר שב"כ המערער הגיש, ביום 07.10.2020, בקשה לעיון חוזר ובה פירט נימוקים המצדיקים דיון בבקשה במעמד הצדדים, נעתר בית משפט קמא לבקשת העיון החוזר (החלטה מיום 11.10.2020) ואפשר למערער להגיש בקשה מתוקנת לביטול הצו.
הבקשה הוגשה ביום 23.9.20 ובסופו של דבר (לאחר העיכובים שתוארו לעיל) התקיים הדיון ביום 1.11.20.
בנסיבות שהובאו לעיל, בקשתו של ב"כ המערער לחקור בעניין זה את הגורמים המנהליים אצל המשיבה, מהווה לא יותר ממסע דייג שאין לאפשרו.
לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הערעור.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המערערת טוענת כי אין המדובר במקרה חריג ויוצא דופן, שבו קיים פגם מהותי בשקול דעת הרשות המוסמכת כגון מטרה זרה, חוסר סבירות, אפליה, או העידר מידתיות, ומשלא מיתקיים פגם מהותי, אין מקום לביטול הצוו שמטרתו אכיפה מהירה ויעילה של דיני התיכנון והבניה, ומיגור הבניה הבלתי חוקית.
עוד נטען על-ידי המשיב, כי בתחום מרחב תיכנון מקומי יש סמכות, הן לועדה המקומית לפעול, והן ליחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבניה, אולם דרך המלך הנה כי פעולות האכיפה יינקטו על-ידי הועדה המקומית, וכאשר זו אינה פועלת, נכנסת לפעולה היחידה הארצית, אשר על כן אחד הקריטריונים בהפעלת שיקול הדעת של היחידה הארצית, הנו בחינה מה הן פעולות האכיפה שנעשו, אם בכלל, על-ידי הועדה המקומית.
...
לפניי ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בעכו (כב' השופטת דנה עופר) ב-בצה"מ 12634-06-20, מ-4/1/21, ועל-פיו נפל פגם חמור בצו ההריסה המנהלי שהוצא על-ידי מנהל מחוז הצפון ביחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובניה ב-25/5/20, ביחס לעבודות אסורות בחלקה 28 בגוש 19741 (להלן: "המקרקעין"), ועל-כן נעתר בית-המשפט לבקשה לביטול צו ההריסה.
יחד עם זאת, הגיע בית-המשפט למסקנה כי עמדת הוועדה המקומית והאמצעים בהם בכוונתה לנקוט הינם בבחינת נתון רלוונטי, לפי מסמכי המדיניות של המערערת, והעדר נתון זה הינו פגם מהותי.
בעניין עאידה אף נקבע כי מסקנה על-פיה מידע שלא הועבר ליועץ המשפטי, אין בו כדי להשפיע על חוות-דעתו או על החלטה סופית של נותן הצו, מרוקנת מתוכן את חובת ההתייעצות, שכן משמעותה שאין חשיבות לנתונים ולמידע שמקבל היועץ המשפטי, בטרם הוא נותן את חוות-דעתו, ובנסיבות העניין מצא שם בית-המשפט כי ההקפדה על ההליכים הנדרשים להוצאת צו ההריסה המנהלי, חשובה לא פחות, מפעולות האכיפה למיגור תופעת הבניה הבלתי-חוקית.
לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פגם נוסף שנימצא היה אישור הקלות ללא פירסום מוקדם וללא דיון, ועוד פגמים מהותיים אשר פגמו בשקול הדעת של הוועדה המקומית שאישרה את הבקשה להיתר.
בהליך זה אמור בית המשפט לבחון אם נפל פגם בהליך או בשקול הדעת של מוסד התיכנון, באספקלריה של הדין המינהלי והציבורי, דהיינו, האם ההחלטה ניתנה בחריגה בסמכות, בנגוד עניינים, משיקולים זרים, שלא בתום לב, או תוך חריגה קיצונית ממיתחם הסבירות (בג"ץ 2920/94 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' המועצה הארצית לתיכנון ולבנייה, פ"ד נ(3) 441, 446 (1996); בג"צ 10242/03 מילובלובסקי נ' המועצה הארצית לתיכנון ולבנייה, פ"ד נח(6) 673, 679 (2004); עע"ם 9654/06 החברה להגנת הטבע נ' ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתיכנון ולבניה (נבו 5.5.08); עע"ם 317/10 שפר נ' סקאל (נבו 23.8.12).
...
על כן דין העתירה להידחות על הסף.
למעלה מן הצורך, דין העתירה היה להידחות גם לגופה, נוכח ההלכה הפסוקה לפיה בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות הנגזרות משיקולים תכנוניים.
על כן, אני דוחה את העתירה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר להחלטת המשיבות שלא לבקש את העברת התכניות לטפול הועדה המחוזית, הרי שמושכלת יסוד היא כי בית המשפט לעניינים מינהליים איננו יושב כועדה תכנונית עליונה ואין הוא מחליף את שיקול דעת מוסדות התיכנון בשקול דעתו הוא, במובן זה שלא יתערב בהחלטות מוסדות התיכנון אלא אם נפל בהן פגם מהותי, כגון חריגה מסמכות או חוסר תום לב, או כאשר שיקול הדעת של מוסדות התיכנון חרג באופן קצוני ממיתחם הסבירות (בג"צ 2920/94 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' המועצה הארצית לתיכנון ובניה, בפיסקה 3 (נבו 28.7.1996) (להלן: "אדם טבע ודין").
כידוע, האבחנה הנוהגת במשפט המינהלי לענין סמכותה של הרשות המנהלית לפעול הנה בין סמכות חובה, אשר בגדרה מחויבת הרשות לעשות את שהוסמכה מבלי שיהיה לה שיקול דעת בענין; לבין סמכות רשות, המקנה לרשות שיקול דעת בהחלטתה האם להפעיל את הסמכות שהוקנתה לה או להמנע מהפעלתה (ע"א 6407/14 הועדה המקומית לתיכנון ובניה כרמיאל נ' אחמד מסרי, בפיסקה 55 (נבו 24.5.2018); דפנה ברק-ארז משפט מנהלי כרך א 216 (2010)).
...
טענה נוספת של העותרים היא שסמכותן של המשיבות להעביר את ההליך התכנוני אל הוועדה המחוזית הינה סמכות שבחובה, להבדיל מסמכות רשות, אלא שגם טענה זו דינה להידחות.
אשר על כן, אין מקום לפרש את הזכות הנתונה למגיש התכנית לפי סעיף 109א(א)(2) לחוק כמעין "סמכות חובה", וממילא בנסיבות הענין המשיבות היו רשאיות להמנע ממימוש זכות זו. בשולי הדברים יצויין כי סעיף 109א(א)(2) לחוק מטיל אמנם חובה, אלא שחובה זו מוטלת אך ורק על מזכיר הוועדה המקומית במובן זה שאם מוגשת לו בקשה מאת מגיש התכנית להעבירה אל הוועדה המחוזית מפני שחלפה תקופה של 12 חודשים והתכנית טרם אושרה, אזי הוא חייב להעתר לבקשה.
סוף דבר מכל הטעמים שפורטו לעיל, העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו