המערערת טוענת כי אין המדובר במקרה חריג ויוצא דופן, שבו קיים פגם מהותי בשקול דעת הרשות המוסמכת כגון מטרה זרה, חוסר סבירות, אפליה, או העידר מידתיות, ומשלא מיתקיים פגם מהותי, אין מקום לביטול הצוו שמטרתו אכיפה מהירה ויעילה של דיני התיכנון והבניה, ומיגור הבניה הבלתי חוקית.
עוד נטען על-ידי המשיב, כי בתחום מרחב תיכנון מקומי יש סמכות, הן לועדה המקומית לפעול, והן ליחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבניה, אולם דרך המלך הנה כי פעולות האכיפה יינקטו על-ידי הועדה המקומית, וכאשר זו אינה פועלת, נכנסת לפעולה היחידה הארצית, אשר על כן אחד הקריטריונים בהפעלת שיקול הדעת של היחידה הארצית, הנו בחינה מה הן פעולות האכיפה שנעשו, אם בכלל, על-ידי הועדה המקומית.
...
לפניי ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום בעכו (כב' השופטת דנה עופר) ב-בצה"מ 12634-06-20, מ-4/1/21, ועל-פיו נפל פגם חמור בצו ההריסה המנהלי שהוצא על-ידי מנהל מחוז הצפון ביחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובניה ב-25/5/20, ביחס לעבודות אסורות בחלקה 28 בגוש 19741 (להלן: "המקרקעין"), ועל-כן נעתר בית-המשפט לבקשה לביטול צו ההריסה.
יחד עם זאת, הגיע בית-המשפט למסקנה כי עמדת הוועדה המקומית והאמצעים בהם בכוונתה לנקוט הינם בבחינת נתון רלוונטי, לפי מסמכי המדיניות של המערערת, והעדר נתון זה הינו פגם מהותי.
בעניין עאידה אף נקבע כי מסקנה על-פיה מידע שלא הועבר ליועץ המשפטי, אין בו כדי להשפיע על חוות-דעתו או על החלטה סופית של נותן הצו, מרוקנת מתוכן את חובת ההתייעצות, שכן משמעותה שאין חשיבות לנתונים ולמידע שמקבל היועץ המשפטי, בטרם הוא נותן את חוות-דעתו, ובנסיבות העניין מצא שם בית-המשפט כי ההקפדה על ההליכים הנדרשים להוצאת צו ההריסה המנהלי, חשובה לא פחות, מפעולות האכיפה למיגור תופעת הבניה הבלתי-חוקית.
לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.
