אף בית המשפט המחוזי, בעיניין דומה בו ציין תובע בטופס הבקשה לבצוע שטר את הנתבעים כחייבים ולא כערבים, וזאת חרף קיומו של מקום המיועד לכך בטופס, קבע כך: "העילה הנה עילה שטרית בכל מקרה, ולכן לא מדובר במקרה של העידר עילה אלא בעילה שטרית שיש להבהירה או לתקנה (ואז לא מדובר בעילה חדשה שכן מדובר בעילה שטרית) כאשר במסגרת העילה השטרית מדובר במשיבים כערבים ולא בחייבים עקריים, כעולה מהשטר שצורף. אוסיף, כי קביעתו של כבוד הנשיא שמגר (כתוארו אז) בפס"ד גמליאל, לפיה משלא מולא טופס הבקשה כראוי אין כתב התביעה מגלה עילה, לא חלה בעניינינו היות ופס"ד גמליאל עסק במקרה בו לא צורף השטר לתביעה, אלא רק העתק צלומי של צדו האחד, והיו פגמים רבים בשטר עצמו, בין היתר, בכך שהיו חסרים בו פרטים מהותיים כגון מועד הפרעון, התמורה ומועד התשלום, והיו פגמים רבים נוספים, במילוי הבקשה. זאת, בשונה מענייננו, בו צורף השטר כשהוא מלא. הבקשה מולאה כראוי, למעט העובדה שלא הובהר אם עילת התביעה כנגד המשיבים היא מכח ערבות או הסבה, חסר שניתן כאמור להשלים משטר החוב עצמו, שצורף לבקשה כחלק בלתי נפרד מהבקשה. זאת ועוד, גם הנשיא שמגר מציין שניתן לתקן פגם זה. מבלי לפגוע באמור, ניתן אף לקבוע כי מעת שמדובר בעילה שטרית חבים המשיבים כחייבים מכח העילה השטרית. אכן בעת שעסקינן בתביעה בגין ערבות שאינה שטרית, הרי החיוב הנו בגדר ערבות בלבד אך בשונה מהעילה השטרית וכשבענייננו צויין בטופס היות המשיבים חייבים" [ע"א (ת"א) 2193-06 אהוד נ' יצחק (2006)].
"עוד טוענים המערערים כי בבקשת ביצוע השטר לא נטענה טענה לפיה מימוש ההמחאה מתבקש בשל חתימתו של המערער בתוקף הרשאה, אלא כל שנטען הוא שההמחאה נחתמה על ידי שני המערערים באופן אישי, ולפיכך בית המשפט המחוזי לא היה מוסמך לידון בטענת חתימה בתוקף הרשאה, מה גם שהטענה לא נטענה על ידי המשיבה עד שלב הסיכומים, ומשהועלתה בשלב הסיכומים לצד הטענה כי שני המערערים חתומים על ההמחאה, הרי שמדובר בטענה עובדתית חלופית אסורה.
...
"לענין זה יאמר על ידי כי אינני מוצא כל פסול בהעלאת טענה זו בשלב זה שכן זהו השלב בו ניתנת האפשרות להרחיב ולהסביר את הדברים מעבר למה שצויין בתמצית בבקשה לביצוע שטר. למעלה מן האמור, עיון בדיון בהתנגדות לביצוע שטר שהתקיים ביום 27.4.06 מעלה כי כבר אז הוצגו לגב' נחום הסכמים שונים עליהם חתם מר רפאל ואף אם לא הועלתה הטענה במפורש, מבין השאלות שנשאלה הגב' נחום בחקירתה הנגדית ניתן להבין כי ב"כ התובעת התייחס בשאלותיו לרכישת אוטובוסים באמצעות מר רפאל ולחתימות של מר רפאל על הסכמים שונים לרכישת אוטובוסים מן התובעת במשך השנים וממילא התייחס בעקיפין לטענת ההרשאה. אשר על כן, אני דוחה את טענת הנתבעת לפיה יש בהעלאת טענת ההרשאה משום הרחבת חזית."
[ת"א (פ"ת) 3272-06 תיווך הצומת בע"מ נ' מרסל טורס בע"מ (2008)].
הלכה למעשה - בנסיבות המפורטות בהחלטה זו אין מקום להעניש מי מהצדדים על הימוריהם - הימורה של המבקשת, בהתעלמה מהמלצת כבוד השופט א' כהן, והימורו של המשיב, בהתעלמו מהמפורט בסעיף 36 לעיל – ומכך נגזרות שלוש מסקנות מעשיות, מייעלות ומאזנות:
המסקנה האחת – טופס הבקשה לביצוע שטר מתוקן על אתר כך שתיכלל בו גם טענה חלופית של חתימה בהרשאה.
המסקנה השנייה – כמבוקש לחלופין בסעיף 13 לתגובתו האחרונה, המשיב יהא רשאי להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 45 ימים, ולצרף לו את אותה חוות דעת מומחה הנזכרת שם.
המסקנה השלישית – נוכח אשר כבר פורט בסעיפים 10-18 לתצהיר ההתנגדות אשקול את עניין הוצאות המשפט בגין הדיון בבקשה רק לאחר עיון בכתב ההגנה המתוקן, ככל שיוגש.
משכך דין חלק זה של הבקשה להידחות.
