פגם בהליך סיום העסקה של עובד ציבור

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים וראיותיהם מצאנו כי לא נפל פגם בהליך סיום העסקתה של התובעת.

אך עובדה זו אינה מביאה לכך שהיא תהיה מחויבת לכללים הקבועים בחוק החלטות והנמקות שכן היא אינה בגדר "רשות שהוענקה לה סמכות על פי דין" כאמור שם. גם אם חובות הדין המינהלי היו חלים בעניינינו, לא היה בכך לשנות דבר שכן ה"סנקציה" בגין העדר הנמקה מצד רשות היא בהעברת נטל ההוכחה בלבד - "החלטה או פעולה של עובד הציבור לא יהיו פסולות בשל כך בלבד שהוא לא מילא אחרי הוראות הסעיפים 2א, 2ב, 4 או 5; ואולם בכל הליך לפני ועדת ערר או ועדת ערעור או לפני בית המשפט, על עובד הציבור הראיה כי החלטה או פעולה שלא ניתנה לגביהן תשובה או הודעה כאמור, נעשו כדין...". כאמור, תשובת מבטחים לבא כוח התובעת, וטענתה במסגרת הליך זה כי התובעת "הודיעה לחברה על פרישתה מרצונה החופשה לאחר ששקלה את צעדיה וקיבלה הסבר מקיף מגורמי משאבי אנוש" הוכחה.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים וראיותיהם מצאנו כי לא נפל פגם בהליך סיום העסקתה של התובעת.

לאור התוצאה אליה הגענו, איננו מוצאים לנכון להיעתר לפסיקת איזה מהסעדים שהתובעת תבעה, לרבות סעדים לא ממוניים.

סוף דבר התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 24481-04-18 לפני: כב' השופטת קרן כהן נציג ציבור (עובדים) מר אברהם פרקש נציג ציבור (מעסיקים) מר ניסים קשי התובעת ביטון אירית ע"י ב"כ עו"ד ששון חורש מטעם הלישכה לסיוע משפטי הנתבעת 1. חברת איימן סחניני בע"מ ע"י ב"כ עו"ד טל עינת-בן אריה ועו"ד ענת גמליאל דדון 2. סופר-פארם (ישראל) בע"מ (התביעה נדחתה) פסק דין

] עם זאת, אף אם מדובר בבקורת שנערכה בחודש 11/2016 אין בה כדי לסייע לתובעת מכיוון שגב' עבדייב התייחסה בעדותה לתיפקוד הלקוי של התובעת וביצועיה במהלך השנים ולא רק סמוך למועד סיום העסקתה[footnoteRef:99].

קיומו של שימוע בלב פתוח ובנפש חפצה מוטל על כל מעסיק, בין אם מדובר במיגזר פרטי ובין אם מדובר במיגזר הצבורי.

אי לכך, לא נפל פגם בהליך סיום העסקת התובעת.

...

] בהקשר זה נציין כי אנו דוחים את טענת התובעת בעדותה[footnoteRef:11] שלפיה מנהל הנתבעת אישר שתיעדר מהעבודה ביום הלייף סטייל ולאחר מכן חזר בו, משלוש סיבות: האחת, גרסה התובעת שקיבלה אישור להיעדרות ממנהל הנתבעת הועלתה לראשונה בעדותה ולכן היא בגדר "גרסה כבושה". התובעת לא טענה זאת בתצהירה אלא הכחישה באופן סתמי את טענות הנתבעת בעניין זה[footnoteRef:12].

בנסיבות אלה, שוכנענו שלא הובטח לתובעת בונוס מנהלים לשנת 2016 בסכום של 3,500 ₪.

אי לכך, תביעת התובעת לתשלום הפרשים בגין בונוס מנהלים לשנת 2016 – נדחית.

סוף דבר התביעה נדחית.

המועצה גם עותרת לחייב את התובע להשיב לה שכר ביתר ששילמה לו וכן מבקשת כי בית הדין יצהיר שהתובע לא זכאי לזכויות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל – 1970 (להלן – חוק הגימלאות) בגין תקופת עבודתו במועצה.

עצם זמונו של התובע לשימוע ועצם העובדה שהמועצה שקלה לסיים את העסקתו – אינם מהוים ראיה לכך שדעתה של המועצה היתה נעולה.

מאחר ולא נפל כל פגם בהליך סיום העסקת התובע במועצה, יש לדחות את תביעתו לחייב את המועצה לשלם לו פיצוי בשל הליך פיטורים שלא כדין.

כך, למשל, התובע יכול לספק לציבור בשכונה שירותי דת – בין בבית הכנסת, בין במתן מענה לשאלות ובין בנוכחות בשמחות - במועדים גמישים לפני שעת תחילת העבודה שלו בבית החולים ואחרי שעת סיום העבודה שם. הוא יכול להתחיל לספק שירותים אלו בשעה מוקדמת מאוד מדי יום, ולהמשיך לספקם עד שעה מאוחרת מאוד מדי יום באופן שהעבודה בבית החולים לא תימנע זאת ממנו.

...

סיכום לאור האמור לעיל, התביעה והתביעה שכנגד – נדחות.

לאור זאת לא מצאנו לחייב את התובע בתשלום הוצאות ושכ"ט למועצה, ואף לא לחייב את המועצה בתשלום הוצאות ושכ"ט לתובע.

כן מצאנו לחייב את התובע לשלם למדינה הוצאות ההליך כאן בסך כולל של 2,500 ש"ח בתוספת שכ"ט באי כח המדינה בסך כולל של 10,000 ש"ח, אשר ישולמו לידי המדינה תוך 60 ימים מעת שיומצא פסק הדין לתובע.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 26222-04-19 30 אוגוסט 2022 לפני: כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק קוגמן התובע תומר גמליאל ע"י ב"כ: עו"ד שחר דור הנתבעות 1. בריטמן אלמגור זהר ושות' רואי חשבון 2. דלויט אנליטיקס ע"י ב"כ: עו"ד אייל ריבנר פסק דין

לאחר ששמענו את העדויות ועיינו בכלל הראיות שוכנענו כי חלו פגמים בהליך סיום העסקת התובע לרבות בהליך השימוע של התובע.

...

דיון והכרעה האם התובע זכאי לרכיב הבונוס לאחר ששמענו את כלל העדים ועיינו בכלל הראיות לא שוכנענו כי יש לקבל את טענת התובע לפיה סוכם עימו כי הוא זכאי לתשלום נוסף בשיעור של 2% מהכנסות הנתבעת 2, וזאת מהנימוקים שיפורטו: ראשית, עיון בתצהירו של מר רונן יפת מעלה כי נספח ב לתצהיר התובע, סיכום הפגישה מיום 25.8.15, כלל לא צורף לתצהירו וכן אין כל התייחסות ספציפית בנוגע לפגישה זו בתצהירו, למרות טענת התובע כי הסיכום בנדון היה מול מר רונן יפת.

כמו כן, מצאנו כי נפלו פגמים בזימון העובד לשיחת השימוע מבחינת משך ההתראה שניתנה לעובד, העדר פירוט נימוקי השימוע.

אולם, מנגד הנתבעת לא פירטה מספיק את הנדרש הימנה לגבי תלונות על אופן מקצועיותו של התובע וזאת מעבר לעובדה כי לא שוכנענו כי יש בטענות אלו ממש, שעה שלא הועלו בזמן אמת ושעה שמנגד הנתבעות הציעו לתובע להמשיך לעבוד וזאת ככל שיוותר על כספים להם טוען כי מגיעים לו. נוכח כל האמור שוכנענו כי על הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזק הלא ממוני אותו תבע בשל פגמים שנפלו בהליך הפיטורים בפיצוי על סך של 35,000 ₪.

סוף דבר בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין ישלמו הנתבעות לתובע ביחד ולחוד: הפרשי שכר בסך 78,750 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 20.2.18 (מחצית התקופה שמחודש נובמבר 2017 ועד לסיום העסקה) ועד יום התשלום בפועל.

בית דין איזורי לעבודה בבאר-שבע - בשבתו באילת סע"ש 8269-09-18 11 יוני 2023 לפני: כב' השופט עמיצור איתם נציג ציבור מעסיקים – מר איציק חי נציגת ציבור עובדים – גב' מלי פישמן התובע: חיים ואנונו ע"י ב"כ: עו"ד ליאור בונר הנתבע: מלון נופש מוריה אילת בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד מיכאל איילון פסק דין

אלא שהתייעצות, משא ומתן, הידברות כל אלו מוצדקים – זכות וטו אינה בכלל זה. מכל האמור עולה כי נפלו פגמים בהליך סיום העסקתו של התובע – הן בהיבט של תכלית קיום השימוע והמניע העומד בבסיסו; הן בהיבט של מתן זכות טיעון כשלעצמה; הן בהיבט של הנמקת השיקולם שבבסיס סיום ההעסקה; הן בהיבט של טענה שאינה נכונה להתפטרות מרצון ולבסוף בהיבט של פגיעה בכבודו של התובע שלא לצורך.

...

התביעה ברכיב זה נדחית אפוא.

סוף דבר: בגין פיטורים שלא כדין התובע זכאי לסך של 80,000 ₪.

בנוסף הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 20,000 ₪ השתתפות בשכר טרחה והוצאות משפט.