זו התקופה שנבחנה על ידי המוסד וכך גם על ידינו, אף כי בתצהירו היתייחס התובע לתקופה נוספת של שנה מתוכה חצי שנה עבד, לטענתו, כסדרן במרכול "יינות ביתן" וחצי שנה נוספת במרכול "שופרסל דיל".
במסגרת התביעות שהגיש למוסד (צורפו כנספח לכתב ההגנה) טען התובע כי: "עקב ביצוע תנועות חוזרות ונישנות הכרוכות בהרמת הידיים מעל גובה השכמות לצורך ביצוע עבודתו כסדרן נגרמה פגיעה בכתפיים על פי תורת המקרוטראומה" וכי "עקב הרמת משאות כבדים ובצוע תנועות של כיפוף ויישור של הגב באופן חוזר ונשנה וכן הטיית הצואר לצדדים ומעלה ומטה באופן חוזר ונשנה, נגרמו פגיעות חוזרות ונישנות אשר גרמו במצטבר לפגיעה בגב ובצואר".
כאשר נישאל בחקירתו במוסד (צורפה כנספח לכתב ההגנה) איזה תנועה חוזרת ונשנית ביצע אנספור פעמים עם הצואר, השיב: "להרים ארגזים וקרטונים וכל היום לסדר על המדפים.. הייתי לוקח את הסחורה מהמחסן לתוך החנות, לוקח מהמחסן שם בתוך העגלה, סוחב את העגלה לתוך החנות ושם מסדר את המדפים... כל פעם הייתי מתכופף ולוקח סחורה מהעגלה או מהמחסן והראש שלי היה למטה ואחר כך הייתי צריך לסדר את הסחורה על המדף אז הייתי צריך להרים את הראש.. אני מוציא ביום עבודה לפחות 15-20 עגלות שבכל עגלה ישנם לפחות 10-15 ארגזים תלוי במוצר ובגודל של המוצר. הייתי מפריד את המוצר ושם אחד אחד על המדף (ר' עמ' 2 לחקירת התובע במוסד, שורות 4-18).
במסגרת עב"ל 16094-05-14, נדג'ידה דוידוב נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 12.12.2016 נדון עניינה של סדרנית סחורה בסופר, שם נקבע במסגרת פסק דינה של כבוד השופטת רוזנפלד (כתוארה אז) שדחה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי שקבע כי לא הוכחה תשתית עובדתית למקרוטראומה לפגיעה בגבה, כי:
" ..המערערת אינה חולקת על כך שפעולת ההתכופפות וההרמה של מוצרים בוצעה לצרכים שונים, לגבהים שונים ובמשקלים שונים. לטענתה, ניתן לבודד את פעולות הכיפוף, היישור וההרמה אותן ביצעה מפעולות אחרות. אלא שעיון בתשתית העובדתית כפי שהובררה בבית הדין האזורי מעלה כי המערערת ביצעה מספר רב של פעולות לאורכו של יום העבודה: פריקת משטחי סחורה שהגיעה במספר משתנה של ארגזים במשקלים שונים והעברתם לעגלה, נסיעה עם העגלה למחסן שם סודרו הארגזים על גבי מדפים בגבהים שונים, טיפוס על סולם לצורך סידור הארגזים על גבי המדפים הגבוהים, העברת סחורה בארגזים מן המחסן למדפי הסופר, פתיחת הארגזים, קידוד המחיר וסידור הסחורה שבארגז, שמשקלה משתנה על גבי המדפים, מיון סחורה קודמת, סידור סחורה בתוך מקררים עומק שונה. פעולות אלה כללו גם התכופפות והרמת משאות במשקלים שונים לגבהים שונים, אלא שפעולות אלה לא נערכו ברצף קבוע ובסדר מסוים, אלא בהתאם לצורך שהתעורר בעבודת המערערת. מן האמור עולה כי הפעולות שביצעה המערערת במהלך יום עבודתה הנן פעולות מגוונות, השונות במהותן מבחינת המאמץ שהופעל, התדירות בה הן בוצעו ורציפותן. זאת, להבדיל מתנועות חוזרות ונישנות הזהות במהותן המבוצעות ברצף, הנדרשות לקיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המקרוטראומה. לאור האמור, ומשנעדרות תנועות אלה אלמנט של רציפות, אין די, כטענת המערערת, בהצבעה על כך שהיא התכופפה והרימה משאות מספר רב של פעמים ביום, אשר גרמו למאמץ מוגדר בגבה."
כך גם בעניינינו.
...
הנתבע סבור כי יש לדחות את התביעה.
לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת כלל העדויות והראיות שבהליך, נחה דעתנו כי לא הונחה תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה ביחס לפגימותיו הנטענות של התובע בגב, בכתפיים או בצוואר ולפיכך יש להורות על דחיית התביעה כבר בשלב זה.
התובע עבד כסדרן סחורה במרכול "יוחננוף" החל מיום 22.9.2016 עד ליום 17.11.2018.
סוף דבר
שעה שלא הונחה בפנינו תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטארומה, כאשר התובע לא הצביע על פריט הליקוי המתאים למחלת מקצוע נטענת כך שלא הוכחה בפנינו אפשרות לכאורית כי התובע עומד בתנאי הפריט, יש להורות על דחיית התביעה כבר בשלב זה.
כמקובל בהליכים סוציאליים מעין אלו, על אף דחית התביעה איננו עושים צו להוצאות.
