פגיעת אוטובוס בהולך רגל בתל אביב

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 29617-09-14 בוקאעי נ' בית חולים המשפחה הקדושה ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת שושנה שטמר – אב"ד כבוד השופטת ברכה בר-זיו כבוד השופטת תמר נאות פרי המערערת סועאד בוקאעי ע"י עו"ד מופיד בדיר מרח' סולטאני ת.ד 412 כפר קאסם המשיבים 1.בית חולים המשפחה הקדושה 2.קאסם האשם 3.סעיד חליחל ע"י עו"ד א. אלרום ושות. 4.מרכז רפואי בני ציון 5.רואי הד סורין 6.אוריאל דרייפוס ע"י עו"ד שושנה גלס ושות'. רח' מונטפיורי 18 תל-אביב ערעור מיום 1/11/2014 על פסק דין מיום 16/7/14 שניתן על בבית משפט השלום בחיפה (כב' השופט כנעאן אחסאן) בתיק אז' 40971-12-13.

המערערת טענה כי נפגעה על ידי אוטובוס בהיותה הולכת רגל.

...

אמנם המערערת ציינה בכתב התביעה כי היא נפגעה ב"תאונת דרכים", אך לא נאמר כי מדובר בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד , כאשר חוק הפלת"ד שולל פיצוי מנפגע שיש לו "עילה" על פי החוק ובענייננו – נוכח פסק הדין בתביעה הראשונה ברור כי למערערת אין "עילה" על פי חוק הפלת"ד. אני סבורה כי יפה בענייננו פסק דינו של כבוד השופט א. רובינשטיין בע"א 4430/12 ‏ ‏ הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' סלימאן אלעסווי (1.7.14) בו נאמר כי: "כמות שציינה חברתי (פסקה 40 לחוות דעתה), השורה התחתונה של תיק זה מעוררת חוסר נוחות. הקושי נובע מכך שהמערערת אינה יכולה – נוכח הוראת סעיף 8(א)לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 – לחזור אל הגורם האחראי לתאונה. ואולם, אין זה מתקבל על דעת האדם מן היישוב, כי הגורם העיקרי לנזק יֵצא כשהוא פטור בלא כלום. הדעת, כמו גם שורת הצדק, מתקשה להלום תוצאה לפיה משיב 1,מעסיקתו (משיבה 6), החברה דרכה הועסק (משיבים 9-8) וקרנית (משיבה 2) – לא יחויבו בפיצויָם של משיבים 5-3, הגם שמשיב 1 – שנהג באוטובוס ללא רישיון, באופן רשלני עד כדי גרימת מוות – הוא הגורם העיקרי, האשם העיקרי, להשתלשלות העניינים הטרגית המתוארת בחוות דעתה של חברתי.

לגבי דידי גישה זו ממלאת – מזה – אחר התכלית שביסוד משטר האחריות המוחלטת שבחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים,קרי, שלא יעמוד הניזוק בפני שוקת שבורה, ומזה – מאפשרת להגיע לתוצאות צודקות(לעמדה שונה ראו א' ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים (מהדורה רביעית, 2012) 267-264; להלן ריבלין); המשנה לנשיאה ריבלין הוא שדחה בקשה לדיון נוסף בתיק (דנ"א9634/06 חברת זלמן בראשי נ'אליהו [פורסם בנבו] (2007)), תוך שהעיר, בין השאר, כך "כשלעצמי סבורני, כי שקילת שיקולים של אשם (ואולי גם של סולבנטיות) בקביעת סיווגו של אירוע כ'תאונת דרכים' עלולה להביא לתוצאות בעייתיות.היא עלולה לחתור תחת תכלית היעילות של החוק. היא עלולה להחזיר 'בדלת האחורית'שיקולים שהחוק ביקש להוציא. היא עלולה להחזירנו אל 'קן הצרעות' של ההתדיינות בשאלת האחריות" (פסקה 9).

ער אני לביקורת זו, וגם לגישה המרכזת הכל בסל של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים; אך סבורני שהתרופה לביקורת היא כי את הניזוק עצמו תפצה חברת הביטוח, ועל כן אין חשש פן ייצא וידיו על ראשו, אך במקומות המתאימים תיפתח בפני חברת הביטוח הדלת לחזור על מעוולים אחרים, בגדרי צדק".

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 14484-01-21 15 יוני 2021 לפני: כב' השופטת קארין ליבר-לוין המערער יגאל פורטנוי ע"י ב"כ: עו"ד אלישר פיינגרש המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד איילת ברעם פסק דין

תמצית העובדות המערער נפגע ביום 15.12.05 עת פגע האוטובוס בו נהג בהולכת רגל שהתפרצה לכביש.

...

אין בידי לקבל כי היה על הוועדה לערוך חשבון עובר ושב.

לסיכום, שוכנעתי כי הוועדה שמעה את תלונות המערער התייחסה אליהן, בחנה את מסמכיו הרפואיים ונימקה את מסקנותיה באופן ברור המאפשר להתחקות אחר הלך מחשבתה.

משלא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה, כל שכן כזו היורדת לשורש קביעתה, הערעור נדחה.

בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו בפ"מ 6556-05-16 דרויש נ' פרקליטות מחוז תל אביב פלילי תיק חצוני: 377575/2015 בפני כבוד השופט דן סעדון מבקשים מאיר דרויש ע"י עו"ד מנצור אבי משיבים מדינת ישראל פרקליטות מחוז תל אביב פלילי (ע"י עו"ד מודריק) החלטה

המבקש פנה ימינה בצומת בחסות אור ירוק בכיוון נסיעתו ואגב כך פגע על פי הנטען עם האוטובוס בהולכת רגל שחצתה את הכביש.

...

ב"כ המבקש טוען עוד כי הולכת הרגל "הפתיעה אותו ( את המבקש –ד.ס.) בשטח המת שאין בו שדה ראייה". רביעית, נטען כי גם שחזור התאונה הביא למסקנה כי התאונה הייתה בלתי נמנעת בנסיבות והדבר משליך על סיכויי ההרשעה.

למעלה מן הדרוש אתייחס בקצרה לסוגיות הראייתיות אותן עורר ב"כ המבקש בטיעונו תוך שאציין כי לא מצאתי כי יש בהן כדי לשנות מן המסקנה לפיה גם לגופו של עניין אין מקום לקבוע כי פסילת רישיונו של המבקש מוצתה או כי יש לקוצבה כך שלא תוסיף עוד להיות.

נוכח כל האמור מצאתי לקבוע כי אינני מוסמך לדון בבקשה מכוח סעיף 50 (ב) לפקודה וכי לא היה מקום להגיש בקשה זו בשים לב להסכמה הדיונית שבין הצדדים בדבר פסילת רישיון המבקש כפוף ליכולתו להעלות טענות בעניין הראיות.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

תיק ת"ד 6694-04-11 מ"י נ' קרש, בתיק זה נדון, נהג אוטובוס אשר פגע בהולך רגל במעבר החציה.

רף רשלנות הנאשם: רשלנות נסיבות התאונה, כפי שהן מתוארות בכתב האישום ובהן הודה הנאשם, מלמדות כי הנאשם פגע בהולך הרגל במעבר החצייה, בטבורה של העיר תל אביב, שדרות רוטשילד, רחוב הומה אדם בשעת צהריים וכי הולך הרגל הועף על מכונית הנאשם ומעוצמת הפגיעה הזכוכית היתנפצה.

...

לאחר שעיינתי בנטען בכתב האישום, ולאור דיני הראיות והוראות החוק המחייבים, ובהיעדר נתונים אובייקטיביים בדבר ימי האשפוז ומהות הניתוח, אין לי אלא לפסוק על פי מה שהונח בפניי ולקבוע כי מדובר בחבלות ברף הבינוני.

לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, הנני קובעת כי מתחם הענישה הינו פסילה בפועל בין 7-11 חודשים.

נתתי דעתי גם לעקרון ההדרגתיות בענישה, ראה לעניין זה האמור בתיק 89-11-20 מ"י נ' ניסים אבוחסירה אשר ניתן על ידי מותב זה (נבו 24.2.21 ) ולפסיקה המאוזכרת שם. באשר לעתירת המאשימה לפיצוי לנפגע המעורב, על אף שיש להניח כי זה יפוצה בהליך האזרחי, ועל אף שאולי לא יהיה בכך לעולם כדי לפצות על סבלו של המעורב, מצאתי לנכון לגזור על הנאשם גם פיצוי כספי למעורב בבחינת "צדק מאחה". אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 1,500 ש"ח הקנס ישולם ב-5 תשלומים, חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.3.2023 ואילך.

בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים) ת"ד 4993-10-21 מדינת ישראל נ' ויסוקי בפני כבוד השופטת שני שטרן בעיניין: המאשימה מדינת ישראל, תביעות תעבורה תל אביב יפו ע"י ב"כ עוה"ד הנאשם בוריס ויסוקי ע"י ב"כ עוה"ד ערד גזר דין

יחד עם זאת, עיון בכתב האישום ופסק הדין מגלה כי הנאשם בתיק זה נהג אוטובוס, פגע בהולך רגל (שיוחסה לו רשלנות תורמת) ועברו היה מכביד יותר.

...

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך 700 ₪.