בשולי הכרעת הדין נקבע עוד כי: "מצטיירת לפנינו תמונה של מעקב והתחקות בלתי נסבלת אחר עובד ציבור, ממניעים אישיים, תוך חדירה פלילית לפרטיותו – אגב גניבת מכתבים אישיים שלו...בכדי לבוא עימו חשבון" – ע' 26.
דיון והכרעה
הנאשמת כאמור הורשעה, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של פגיעה בפרטיות, עת פירסמה בעצמה או באמצעות אחר, באתר האנטרנט שלה צלום דפי חשבון ותוכן מכתב הנוגע לדוחות חנייה של המתלונן.
...
מכלל הטעמים דלעיל לא מצאתי להיעתר לבקשת ההגנה לביטול ההרשעה.
סבורני, כי לאור השתלשלות ההליך, העובדה כי הנאשמת הורשעה בפגיעה בפרטיות, כעבירה בודדת, זוכתה מרוב העבירות שיוחסו לה מלכתחילה, ניתן להסתפק בתיק דנן, ובשים לב לנסיבות ביצוע העבירה, הערך שנפגע ומדיניות הענישה הנוהגת, אליבא דֶפסיקה שהגישו לי הצדדים, במאסר מותנה הולם ומרתיע לצד פיצוי למתלונן.
מכלל הטעמים דלעיל, לאחר שבחנתי נסיבות ביצוע העבירה, הערך המוגן שבבסיסה, העובדה כי הנאשמת זוכתה מרוב העבירות שיוחסו לה מלכתחילה והורשעה בפגיעה בפרטיות של עובד ציבור כמפורט מעלה, מדיניות הענישה הנוהגת ובחובה פסיקה שהציגו הצדדים הכוללת בחובה מאסרים מותנים בלבד ובתוך המתחם נסיבותיה של הנאשמת, הרשעתה הקודמת, נסיבות החיפוש והאיזוק המיותר, מצאתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:
10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא תעבור הנאשמת עבירה של פגיעה בפרטיות.
