מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פגיעה בפרטיות באמצעות פרסום תמונות באינטרנט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משנודע לתובע על פירסום התמונות הוא פעל בניסיון למנוע את הפגיעה בו. עוד ביום הפירסום פנה התובע לנתבעים באמצעות באי כוחו בדרישה מידית להסיר את התמונות מכל מדיה שבה פורסמו תוך 24 שעות.
בסעיף 7א. (ג) נקבע כי אם הוכח שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום הנ"ל. בסיכומי התובע נטען כי הוא זכאי לכפל הפצוי המירבי ללא הוכחת נזק הקבוע בחוק הגנת הפרטיות בגין צלום התמונות בכוונה לפגוע וכן לכפל הפצוי המירבי הנ"ל בגין פירסום התמונות באתרי האנטרנט וברשתות החברתיות בכוונה לפגוע.
...
בגין רשלנותה של נתבעת 1 שעודדה פרסום תגוביות פוגעניות על התובע ועל המראה החיצוני שלו ולא הסירה תגוביות אלה מידית, ועל יסוד עדותו של התובע לגבי עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מכך – אני מחייב את נתבעת 1 לשלם לתובע סך נוסף של 30,000 ₪.
התביעה מתקבלת אפוא בחלקה.
כמו-כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 6,000 ₪ בגין הוצאות משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל וסך של 15,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשולי הכרעת הדין נקבע עוד כי: "מצטיירת לפנינו תמונה של מעקב והתחקות בלתי נסבלת אחר עובד ציבור, ממניעים אישיים, תוך חדירה פלילית לפרטיותו – אגב גניבת מכתבים אישיים שלו...בכדי לבוא עימו חשבון" – ע' 26.
דיון והכרעה הנאשמת כאמור הורשעה, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של פגיעה בפרטיות, עת פירסמה בעצמה או באמצעות אחר, באתר האנטרנט שלה צלום דפי חשבון ותוכן מכתב הנוגע לדוחות חנייה של המתלונן.
...
מכלל הטעמים דלעיל לא מצאתי להיעתר לבקשת ההגנה לביטול ההרשעה.
סבורני, כי לאור השתלשלות ההליך, העובדה כי הנאשמת הורשעה בפגיעה בפרטיות, כעבירה בודדת, זוכתה מרוב העבירות שיוחסו לה מלכתחילה, ניתן להסתפק בתיק דנן, ובשים לב לנסיבות ביצוע העבירה, הערך שנפגע ומדיניות הענישה הנוהגת, אליבא דֶפסיקה שהגישו לי הצדדים, במאסר מותנה הולם ומרתיע לצד פיצוי למתלונן.
מכלל הטעמים דלעיל, לאחר שבחנתי נסיבות ביצוע העבירה, הערך המוגן שבבסיסה, העובדה כי הנאשמת זוכתה מרוב העבירות שיוחסו לה מלכתחילה והורשעה בפגיעה בפרטיות של עובד ציבור כמפורט מעלה, מדיניות הענישה הנוהגת ובחובה פסיקה שהציגו הצדדים הכוללת בחובה מאסרים מותנים בלבד ובתוך המתחם נסיבותיה של הנאשמת, הרשעתה הקודמת, נסיבות החיפוש והאיזוק המיותר, מצאתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא תעבור הנאשמת עבירה של פגיעה בפרטיות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בהקשר זה הפניתה הנתבעת לסעיף בטופס ההזמנה עליו חתמה התובעת, הקובע כך: "אני מתחייבת בזה להצטלם ע"י הצוות המטפל של החברה, כולל תוי פנים, לפני הטיפול ולאחריו. אני מסכים/ה כי כל הזכויות בתמונות אלו שייכות לחברה וכי לחברה נתונה הרשות לעשות בתמונות אלו כרצונה – ובכלל זה לפרסם תמונות אלו באתר האנטרנט של החברה ובכל אמצעי מדיה אחר. לקוח/ה אשר אינו/ה חפץ/ה בפירסום תמונה הכוללת תוי פנים, תציין זאת והחברה תיענה לבקשתה". לטענת הנתבעת, התובעת הסתירה את ההסכם מבית המשפט שעה שלא התייחסה אליו בכתב התביעה ולא צרפה אותו לתביעתה.
המסקנה המתחייבת היא כי פירסום תמונת התובעת על ידי הנתבעת במסגרת פירסומת מסחרית של הנתבעת, עולה כדי פגיעה בפרטיותה של התובעת בהתאם לסעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות.
...
המסקנה המתחייבת היא כי פרסום תמונת התובעת על ידי הנתבעת במסגרת פרסומת מסחרית של הנתבעת, עולה כדי פגיעה בפרטיותה של התובעת בהתאם לסעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות.
אשר לפיצוי הראוי, הגם שמקובלת עליי טענת התובעת כי הפרסום גרם לה עוגמת נפש, ואין לקבל את טענת הנתבעת כי מדובר בזוטי דברים, הרי שלא הובאו ראיות לנזק של ממש, והתביעה היא לפיצוי ללא הוכחת נזק.
לפיכך, מצאתי לפסוק את הפיצוי על הצד הנמוך, ולהעמיד אותו על סכום של 5,000 ש"ח. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 5,000 ש"ח, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ש"ח. בקביעת סכום ההוצאות הבאתי בחשבון את הסכום שנפסק ואת היקף הדיון בתיק.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

פגיעה בשמו הטוב על ידי העלאת פרסומים למרחב האינטרנטי טומנת בחובה פגיעה משמעותית וקשה עוד יותר נוכח הקף החשיפה ומשכה.
הפסיקה שנסקרה על ידי בית המשפט קמא, עסקה בפגיעה בפרטיות שנעשתה באמצעות פירסום תמונות או סרטים בעלי תוכן מיני מובהק של המתלוננות.
...
סוף דבר בית המשפט קמא נתן דעתו לכל השיקולים הרלוונטיים וקבע מתחם ענישה ראוי לעבירות המיוחסות למערער.
אנו סבורים כי בשל כל השיקולים שמנינו לעיל היה מקום לקבוע את עונשו של המערער בשליש העליון של המתחם, ואולם תוך שאנו שמים לנגד עיננו את הכלל שערכאת הערעור שהחליטה להחמיר בעונשו של מערער אינה ממצה עמו את הדין, אנו מקבלים את ערעורה של המשיבה ומטילים על המערער עונש מאסר לתקופה של 15 חודשים, בניכוי ימי מעצרו.
ממילא אנו דוחים את ערעורו של המערער על חומרת עונשו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבחן שאומץ ע"י הפסיקה "מבחן התועלת" קובע כי "עניין צבורי" המצדיק פגיעה בפרטיות אדם ע"י פירסום הינו עניין שיש לציבור תועלת בידיעתו, אם לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואם לשיפור אורחות חייו.
מדובר בפירסום של עמוד החדשות של אתר האינטרנט – בעתון מקוון.
(2) לסיכומו של עניין: פירסום התמונה אינו פוגע בפרטיותה של התובעת עפ"י חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ואין לקבל את התביעה בגין עילה זו. 11.
...
לסיכום: לאור האמור לעיל, אין מקום לקבל את תביעת התובעת בגין עילת לשון הרע.
(4) באשר לסעיף 2 (6) לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א – 1981: הסעיף קובע, כי יש איסור לעשות "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח". מקובלת עלי בעיניין זה טענת ב"כ הנתבעים ולפיה התובעת כלל לא הוכיחה, כי נעשה שימוש בתמונתה לשם רווח, ומקובלים עלי דברי כב' השופטת מארק הורנצ'יק בת.א. (ת"א) 50324/05 יגאל אמיתי נ' YNET ידיעות אחרונות (פורסם בנבו מתוך עמ' 14 לפסה"ד): "..
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו