פגיעה בעמוד השדרה כתוצאה מנפילה מגובה

חוות דעתו של המומחה מיום 3.4.2023 (הוגשה ב- 17.5), קבעה, כמצוטט: א. על סמך בדיקת CT עמוד שידרה מותני, שדיווחיה בביקור רופא בתאריך 16.9.19, הליקוי בגבו של התובע הנו: "אוסטופורוזיס כללי ושברי דחיסה אוסטאופורוטיים בחוליות 2,3,4,5L עם אובדן גובה מינימאלי". ובבדיקת MRI עמוד שידרה גבי שבוצעה בתאריך 4.2.20: "תמט (שברי דחיסה) של חוליות 6,7T, יתכן עקב אוסטופורוזיס קשה". לתובע נימצאו שברי דחיסה (תמט) של מספר חוליות בעמוד השדרה הגבי והמותני, ואוסטאופורוזיס (ירידה בצפיפות וחוזק העצם).

סביר מאוד להניח שכאבי התובע משנת 2018 ואילך קשורים לשברים שתוארו כליקוי: 5.7.18 – "כאב גב לאחר הרמת משא backache". 30.1.19 – "תקופה ארוכה כאבי גב תחתון on, off עבודה פיזית, מזה מספר ימים החמרה פתאומית של כאבי הגב ללא הקרנה...". 2.6.19 – "נפילה מסולם בעבודה. ניחבל קלות בראשו, גב ועצם הזנב". 15.9.19 - "עובד פיזית, כאבי גב תחתון, התפטר מעבודתו". מסקנתי כי הליקוי נגרם בעיקר במנגנון של נזק מיצטבר, ויתכן שהושפע גם מנפילה מסולם בעבודה בתאריך 2.6.19.

ביום 29.7.23 ניתנה החלטה בבקשה ובהתאם לכך נשלחו למומחה השאלות כמפורט: לפי הספרות הרפואית, ספק רב אם לעבודה תרומה לגרימת נזקים ספונדילוטיים בעמ"ש או גם אם כן הדבר, כיצד תסביר העידר שינויים נווניים שמקורם לכאורה באותה עבודה? בחוות דעתך רשמת כי האוסטאופורוזיס אינו תוצאה של תנאי עבודתו של התובע.

עם זאת הסביר כי קיום אוסטופורוזיס יוצר נקודת תורפה וסיכון מוגבר משמעותית לפגיעה בחוליות עמוד השדרה, כתוצאה מחשיפה לתנאי עבודה המלווים בעומס פיזי על עמוד השדרה, כפי שתוארו בעובדות המוסכמות.

...

על רקע האמור, מתבקש המומחה הרפואי להשיב לשאלות כמפורט להלן: מהו הליקוי ממנו סובל התובע? האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

התובע טען בסיכומיו כי יש לקבל את תביעתו בהתאם לחוות דעתו הברורה של המומחה, לרבות בהתאם לתשובותיו לשאלות ההבהרה.

המומחה בחן את נתוניו הרפואיים של התובע, כפי שהם עולים מהמסמכים הרפואיים שהועברו לעיונו והגיע למסקנה כי יש קשר סיבתי בסבירות העולה על 50% בין עבודת התובע לליקוי או להחמרתו.

מדובר בקביעה רפואית שבית הדין אינו נוהג להתערב בה. סוף דבר לאור האמור לעיל, ובהתאם לחוות דעתו של ד"ר ריבלין, התביעה מתקבלת.

עניינינו בתביעה השניה, בנזקי גוף שארעו לתובע, כאשר ביום 2.1.19, במסגרת עבודתו אצל הנתבעת 1, חברה שעיסוקה תיקון ותחזוקת אוניות , עלה על סולם של ספינה, החליק ונפל מגובה רב. כתוצאה מהתאונה נפגע בחזה ובעמוד שדרה מותני.

...

המסקנה מבדיקה זו היא , שמבחינה מהותית יהיה זה נכון לאחד את התיקים, בשל המכנה המשותף הקיים בין שניהם, ומאחר וקביעות עובדתיות או משפטיות בתיק אחד יכולות להשליך על התיק השני.

לאור הטעמים האמורים לעיל, הבקשה מתקבלת.

אני מורה על איחוד התביעות (ת.א. 33552-12-19 ו- ת.א. 45338-08-19).

לטענתו, ביום 23.11.2017 נפל מסולם בגובה 2-3 מטרים, וכתוצאה מנפילה זו סבל מחבלת ראש, גימגום וכאבים שונים בעמוד השידרה, במפרק יד ימין ובאגן.

בהחלטת ועדה רפואית לעררים מיום 25.10.2018, שעם חבריה נימנו אורתופד, פנימאי ונוירולוג, נקבע כי למערער 10% נכות בגין פגיעה בעמוד שדרה מותני ו"אין נכות נוירולוגית".

...

דין טענות אלה להידחות.

לסיכום - לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המוסד כי בתקופה הרלוונטית לתביעה המערער לא הוכיח זכאות לגמלת הבטחת הכנסה נוכח מצב בריאותו.

סוף דבר - הערעור נדחה.

התובע עבד כנהג משאית בחברת טעמן וביום 16.2.21 עת שפרק סחורה במסגרת עבודתו נפל התובע מגובה על גבו ועגלת העמסה כבדה.

נפלה עליו כתוצאה ניחבל איבד הכרה פונה באמבולנס לבית חולים אסותא אשדוד.

מפרטת את האירועים בחדר המיון ומציינת כי נבדק על ידי צוות רב תחומי כולל נורולוג "בבדיקה הנוירולוגית היה בהכרה מלאה, שיתף פעולה, מתוארת חולשה ברמה 4/5 מפושטת בשתי הידיים, חולשה ברמה 2/5 באזורים הפרוקסינלים של הרגלים ושל 0/5 בחלקי כפות הידיים. התחושה היתה ירודה בארבע הגפיים עם דגש על רגל שמאל... לאור ממצאים אלה, המחשידים על פגיעה בחוט השידרה, עבר בדיקת MRI של עמוד השידרה לכל אורכו שהיתה תקינה. כמו כן עבר CT מוח שהיה תקין". דהיינו המומחית מציינת כי הפגימות בגפיים הם אופייניות לפגיעה בעמוד השידרה לא לפגיעת ראש.

דהיינו התובע עצמו לא עשה דבר עם ממצא זה וגם הרופא שבדק אותו לא חשב שעליו לעשות משהו עם ממצא זה. נוכח סקירת הרקע במסמכים הרפואיים כותבת המומחית "מסקנות: מר חטיב נפגע בתאונת עבודה בעת נפילה על גבו ולאחר מכן על ידי נפילת חפץ כבד על בטנו ורגליו. אין שום עדות לכך שניפגע בראשו – לא היו סימני חבלה חיצונית בראש, CT מח בחדר מיון היה תקין, לא התלונן תלונות אופייניות לחבלת ראש בסמוך לארוע (כאבי ראש, הקאות)

...

נוכח האמור, דין התביעה להידחות.

לאור האמור, כל התביעה נדחית גם לעניין הפגימה בראש וגם בגפיים.

לאחר ששקלנו, לפנים משורת הדין כל צד יישא בהוצאותיו.

התובע אובחן כמי שסובל מנכות של 30% נכות אורתופדית בגין הפגיעה בעמוד השידרה המתני ועוד 5% בגין הפגיעה בעצב הפמורלי, וכן 5% נכות פסיכיאטרית בגין תיסמונת בתר חבלתית (PTSD).

התובע פנה אל הנתבעים ובקש כי יזרקו אליו את מעילו שהותיר על הגג אך הם סרבו, לכן הוא עלה בעצמו לגג, הנתבעים החלו לקלל אותו ולתקוף אותו, ובלית ביררה התובע התגונן במכת אגרוף ודחף את הנתבע 2 (להלן: אחמד), בתגובה אחמד תפס מכשיר בשם "פיבר" ואיים על התובע שיחתוך אותו וייפגע בו ואף נופף במכשיר באיום, התובע נימלט מן המקום כשהוא רץ על הגג ותוך כדי מנוסתו, נישבר חלק מן הגג עליו רץ והוא נפל מגובה של כששה מטרים ונפצע.

עומר לאפי הצהיר כי ערך בירור זמן קצר לאחר הארוע, והוברר לו במפורש כי כתוצאה מהריב התובע ברח מהנתבעים עד שהגג עליו רץ קרס והוא נפל ונפגע.

...

איני מקבלת תשובה זו, התובע מתייחס לאירוע שנמשך באופן ברור מספר דקות, פחות מעשר, אם היה מדובר באירוע של דקה, היה משיב כך; התובע לא ידע לומר מיהו הבחור השלישי שהוא גם עובד של הנתבעת 1 שהיה על הגג שתיאר התובע בהודעתו במשטרה.

לא האמנתי לתובע כי עלה לגג רק על מנת לקחת את המעיל, על רקע המילים הגסות וחילופי הדברים בין אחמד לבינו, איני מקבלת את הגרסה שחסן, אותו כינה "קטנצ'יק", אחז בתובע שהוא איש גבוה וחסון מאוד, והגיוני יותר שחסן ניסה להפריד בין התובע לבין אחמד (מה שגם עלה מתשובתו כי רק אלוהים יודע מה היה באמת), עד עכשיו לא ברור לי האם היתה סולחה, מי היה נוכח בסולחה, מי יזם את הסולחה והאם בכלל מדובר בביקור נימוסין להרגעת הרוחות, "ביקור חולים" או ניסיון של הנתבעים ל"הוריד" מעליהם גורמים עברייניים שטענו כי איימו עליהם.

במצב דברים שכזה אני מורה על דחיית התביעה ובנסיבות העניין, מקום שהתובע נפגע בצורה משמעותית בתאונה – איני עושה צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.