פגיעה בעבודה: קלדנית בית משפט

האם עבודה הכרוכה בהקלדה מרובה יכולה להיות מגודרת כפגיעות זעירות? אם כן, באלו עבודות מדובר מלבד בעבודת קלדניות? גם אם התובעת היתה מוגדרת כקלדנית של בית משפט והיתה עושה בפועל את עבודתה כקלדנית לפי כל הקריטריונים, מצבה הבריאותי, כפי שתואר בחוות דעתי, הגורם הראשון להתפתחות של תיסמונת תעלה קארפלית.

קביעת המומחה לפיה אין להכיר בפגיעה מסוג תיסמונת תעלה כפית במקרה של עבודת קלדנות מאומצת עומדת בנגוד לפסיקת רבת שנים של בתי הדין לעבודה, והיא אף אינה מתיישבת עם הוראות חוזר נפגעי עבודה 1412 מיום 3.2.05, בו נזכרת באופן מפורש עבודת קלדנות במשך שעות רבות ביום ככזו המאופיינת בתסמונת התעלה הכפית.

...

כל אלה מלמדים שחוות הדעת בוססה בנתוני המקרה ובידע הרפואי ומחזקים את המסקנה שיש לאמץ את האמור בחוות הדעת.

על יסוד האמור אנו קובעים כי לא קיימת עילה או הצדקה שלא להסתמך על חוות דעת המומחה הנוסף, חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה נותנים תמונה יסודית, מפורטת ומנומקת לשאלות שהוצגו.

לפיכך – התביעה נדחית.

הרקע העובדתי המערערת ילידת 1969, קלדנית בית משפט במקצועה.

לאחר הליך שנוהל בבית הדין האיזורי לעבודה הוכרה תיסמונת התעלה הקרפלית מימין כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להתקבל.

מקובלת עלי טענת המשיב, כי גם פרופ' שטהל לא ציין במכתבו שמצבה של המערערת זמני, אלא הפנה לבדיקת CT. אין לקבל את טענת המערערת, כי היות ופרופ' שטהל הפנה את המערערת לבדיקת CT המשמעות היא שמצבה עודנו זמני ומצריך המשך בירור.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור מתקבל.

המשיב ישלם למערערת שכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ש"ח, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

" שאלה ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)? תשובה: "לתובעת גורמי סיכון ללקות בתסמונת תעלה קרפלית כמו תת פעילות של בלוטת התריס ועישון ממושך ורב (30 שנות קופסא נרשמו בשנת 2002). תיסמונת זו קורית בעיקר בנשים ובגילה של התובעת. מדובר כאן בהקלדה מרובה אולם בפרוש לא הקלדה מקצועית (כמו למשל קלדנית בבית משפט שמקלידה באינטנסיביות הרבה יותר גדולה.

" שאלה: האם המחלה ממנה סובלת התובעת נכללת בגדר פריט 26 לרשימת מחלות המיקצוע בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) המתייחסת ל-"דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק" ו/או בגדר פריט 13 לרשימה המתייחס ל- "שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך"? תשובה: "מחלתה ותנאי עבודתה לא עונים על דרישות סעיף כלשהוא מרשימת מחלות המיקצוע." התובעת ביקשה להפנות שאלות הבהרה למומחה וביה"ד לא התיר את הפנייתן: "לאחר שעיינתי בבקשת התובעת להפנית שאלות הבהרה למומחה ובתגובה לה, אני קובעת כדלקמן:

...

הכרעה: לאחר שעיינו בחוות הדעת ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

מצאנו את חוות דעתו של המומחה השני מנומקת ואנו מאמצים אותה.

סוף דבר: התביעה נדחית.

העובדות התובעת עבדה כקלדנית בבתי המשפט משנת 1976 ועד יוני 2018.

באשר לשאלה בדבר הקשר הסיבתי מציין המומחה כי :"קיומו של קשר סיבתי בין הקלדה, עבודה עם מחשב ושימוש בעכבר המחשב להתפתחות תיסמונת התעלה הקארפלית הנו עניין השנוי במחלוקת בספרות המקצועית". יחד עם זאת מציין "ראוי לציין שתדריך לרופא בתחום נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי - ... הדן בקשר הסיבתי בין עבודת הקלדנות לבין תיסמונת התעלה הקארפלית מתוה ש-"לעניין קלדניות או פקידים העוסקים בהקלדה במשרה מלאה או כחלק דומינאנטי מאוד של עבודתם ולא נימצאו גורמי סיכון ידועים של המחלה... אנו מכירים בקשר סיבתי". אין חולק כי מיתקיים בתובעת משרה מלאה וחלק דומינאנטי עקרי בעבודתה.

...

טענת הנתבע כי ליקוי ספציפי זה לא נקבע, נדחית.

לפיכך גם טענה זו בדבר הרקע הרפואי נדחית.

לא מצאנו כל עילה לחרוג מהפסיקה המאפשרת לקבל חוו"ד המומחה ומסקנותיו שעה שלפני בית הדין מונחות חוות דעת מומחה מנומקות וראויות.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

התובעת עובדת כקלדנית בית משפט החל משנת 2001.

טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה לטענת התובעת בסיכומיה מיום 5.7.2022 – כל עוד לא יצא חוזר חדש, אזי הנתבע מחויב לפי חוזר נפגעי עבודה מס 1412 מ-2005 אשר קובע כי יש קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת.

...

] נדגיש, כי חוות דעתו של המומחה הינה מעמיקה ומפורטת ומפנה למחקרים העדכניים, ואנו סבורים כי יש לקבלה.

] בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, התביעה נדחית.