פגיעה בעבודה: מיקרוטראומה מול מחלת מקצוע

המסגרת הנורמאטיבית בית הדין הארצי נידרש לאורך השנים לא פעם לסוגיית האפשרות להכיר בעובדים שלקו בתסמונת התעלה הקרפלית, לאחר שיעבדו לאורך שנים מול מחשב, כמי שנפגעו לעבודה.

החלטה על זהות המומחה שימונה, לצורך בחינת הקשר הסיבתי (מחלת מיקצוע ומקרוטראומה) תנתן בנפרד ותשלח לצדדים, להלן השאלות שיופנו אליו: במסלול המקרוטראומה מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת בכפות ידיה? האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת בידיה? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

במסלול מחלת המיקצוע האם המחלה ממנה סובלת התובעת בכפות ידיה נכללת בגדר פריט 13 לרשימת מחלות המיקצוע בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי [ביטוח מפי פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954, המתייחס ל"שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך"? ו/או בגדר פריט 26 לרשימה המתייחס ל-"דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק"? אם התשובה חיובית, האם סביר יותר לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין המחלה ממנה היא סובלת בכפות ידיה? כלומר, האם הנך יכול לקבוע בסבירות של מעל 50% שתנאי העבודה לא השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי וחומרתו? ניתנה היום, א' תמוז תשפ"ג, (20 יוני 2023), בהיעדר הצדדים.

...

אך כאמור לדעתנו צירוף המזכירה לצוות עובדי המחלקה היטה את כף המאזניים הראייתית לחובת התובעת; לבסוף אף שהתובעת הוכיחה כי חלק גדול מיום עבודה ממוצע הוקדש לצורך הקלדה, אין אני מקבל את הטענה כי הקלדה זו בוצעה במשך שבע שעות בכל יום כפי טענתה.

להבנתי, בניכוי הפסקות, ישיבות וביצוע מטלות אחרות, התובעת הקדישה כארבע שעות ביום בממוצע לצורך הקלדה, לאו דווקא בצורה רצופה, וכך אני קובע.

סוף דבר הגעתי למסקנה כי יש למנות מומחה לצורך המשך בירור תביעת התובעת, ובהתאם לפסיקה שלעיל יופנו אליו שאלות הן במסלול מחלת המקצוע והן במסלול המיקרוטראומה.

לפנינו תביעה להכרה בפגיעה בכפות הידיים (CTS) ובמרפקים (אפיקונדליטיס) כפגיעה בעבודה, מחלת מיקצוע כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], תשנ"ה -1995 (החוק) ולחלופין לפי הילכת המקרוטראומה.

אשר לפגיעה בכפות הידיים שנגרמה על רקע עבודה במחשב, נקבע כי יש להוכיח שהעבודה נמשכה על פני משכי זמן רצופים ומשמעותיים (עב"ל (ארצי) 28897-05-20 רג'אאי סלאמה - המוסד לביטוח לאומי (15.12.20) (עניין סלאמה)): "עובדים רבים עובדים בימינו בעבודה מול מחשב, אולם לא די בכך כדי להניח תשתית עובדתית למקרוטראומה, והטוען למקרוטראומה צריך להוכיח קיומה של עבודה הכרוכה בבצוע תנועות חוזרות ונישנות הנמשכת על פני משכי זמן רצופים ומשמעותיים על מנת לחסות בגדר פגיעה לפי תורת המקרוטראומה. עבודה מול מחשב כוללת מיגוון רחב של עבודות הדורשות פעולות שונות כאשר יש עובדים הנדרשים להקלדות ממושכות ומנגד עובדים אשר אינם מקלידים, או מקלידים לפרקי זמן קצרים בלבד. יש עובדים הנדרשים לעבודת הקלדה או תוך שימוש בעכבר המחשב חוזרת ונישנית ומתמשכת ומנגד עובדים שעבודתם מול המחשב מגוונת וכוללת פעולות ותנועות מסוגים שונים. כל מקרה צריך להבחן לגופו ולא די בהגדרת העבודה כ"עבודה מול מחשב" כדי לענות על עילת המקרוטראומה" בעיניין סלאמה נקבע כי עבודה על מחשב שאינה לפרקי זמן ארוכים והמשלבת מטלות שונות ואופן ביצוע שונה, אינה מהוה תשתית למקרוטראומה: "מעדות המערער ומתצהירו עולה תמונה של עבודה מגוונת ולא ניתן ללמוד כי פעולת ההקלדה או העבודה עם עכבר המחשב ארכה משך זמן משמעותי דיו. אכן המערער תיאר פעולות שונות אותן ביצע מול המחשב. אולם התמונה המצטיירת מעדותו היא של עבודה מגוונת מול תוכנות שונות – שהעבודה עימן היתה כרוכה במטלות שאופן ביצוען שונה, במהלך היום, כאשר לא עלה תאור של עבודה הכוללת הקלדה רציפה או שימוש ממושך וחד גוני בעכבר המחשב... עבודת ההקלדה התפרשה על פני יום העבודה ובכל מקרה לא הוכח רצף מספק. לאור האמור, ערעור המערער בכל הנוגע לעילת המקרוטראומה נדחה" דברים אלו, שנפסקו ביחס לפגיעה בכפות הידיים, יפים גם לטענה שהעבודה על המחשב גרמה גם לפגיעה במרפקים.

...

מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינו בטענות הצדדים וראיותיהם, הגענו לכלל מסקנה שדין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

[3: עב"ל (ארצי) 1428/04 ליליאן פרץ – המוסד לביטוח לאומי (6.3.2006) וההפניות שם וראו גם: עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.2014)] [4: עב"ל (ארצי) 53422-03-15 בכור - המוסד לביטוח לאומי (6.3.2016) בסעיף 18 לפסק הדין וההפניות שם] אשר לקיומה של תשתית עובדתית לעילת המקרוטראומה בעת עבודה מול מחשב קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי "עובדים רבים עובדים בימינו בעבודה מול מחשב, אולם לא די בכך כדי להניח תשתית עובדתית למקרוטראומה, והטוען למקרוטראומה צריך להוכיח קיומה של עבודה כרוכה בבצוע תנועות חוזרות ונישנות הנמשכת על פני משכי זמן רצופים ומשמעותיים על מנת לחסות בגדר פגיעה לפי תורת המקרוטראומה. עבודה מול מחשב כוללת מיגוון רחב של עבודות הדורשות פעולות שונות כאשר יש עובדים הנדרשים להקלדות ממושכות ומנגד עובדים אשר אינם מקלידים, או מקלידים לפרקי זמן קצרים בלבד. יש עובדים הנדרשים לעבודת הקלדה או תוך שימוש בעכבר המחשב חוזרת ונשנית ומתמשכת ומנגד עובדים שעבודתם מול המחשב מגוונת וכוללת פעולות ותנועות מסוגים שונים. כל מקרה צריך להבחן לגופו ולא די בהגדרת העבודה כ"עבודה מול מחשב" כדי לענות על עילת המקרוטראומה"[footnoteRef:5].

[6: עב"ל (ארצי) 17235-12-21 מרדכי ישעיהו - המוסד לביטוח לאומי (26.7.2022), בסעיף 3 לפסה"ד] עם זאת, ומאחר שהתובעת מיקדה את טיעוניה בעילת המקרוטראומה ואף לא ציינה לאיזו מחלת מיקצוע מבין המחלות המנויות בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (להלן: התקנות) היא מכוונת, נמקד את הכרעתנו להלן בעילת המקרוטראומה, ובהמשך נתייחס להוכחת התשתית לקיומה של מחלת מיקצוע.

...

כמו כן נציין, כי לאחר שבחנו את הטענות והעדויות שהובאו בפנינו השתכנענו כי אכן עלה בידי התובעת להוכיח, כי ביצעה תנועת הקלדת רציפה בתכיפות ועל פני פרקי זמן המצדיקים את העברת עניינה לבחינה על ידי מומחה רפואי מטעם בית הדין, מן הטעמים שיפורטו להלן.

אשר על כן מקבלים אנו את גרסת התובעת, כי הקדישה את מרבית יומה להקלדה רצופה, ואף כאשר נקטעה ההקלדה לפרקי זמן קצרים של בדיקה והרצת תוכנה, הרי שההקלדה בוצעה ברצפים שעלו על דקות ספורות וחזרו על עצמם באופן המגיע לכדי רצף זמן מספיק[footnoteRef:22].

מסקנה זו מצדיקה, בהתאם להלכה הפסוקה, להעביר את עניינה של התובעת לבחינת מומחה רפואי מטעם בית הדין לצורך בחינת הקשר שבין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי שממנו היא סובלת בכפות ידיה.

מונחת לפנינו תביעה להכיר ב-CTS דו"צ כפגיעה בעבודה על יסוד עילת מקרוטראומה/ מחלת מיקצוע.

ראו עב"ל (ארצי) 28897-05-20 רג'אאי סלאמה - המוסד לביטוח לאומי (15.12.2020)‏‏ - "עובדים רבים עובדים בימינו בעבודה מול מחשב, אולם לא די בכך כדי להניח תשתית עובדתית למקרוטראומה, והטוען למקרוטראומה צריך להוכיח קיומה של עבודה הכרוכה בבצוע תנועות חוזרות ונישנות הנמשכת על פני משכי זמן רצופים ומשמעותיים על מנת לחסות בגדר פגיעה לפי תורת המקרוטראומה. עבודה מול מחשב כוללת מיגוון רחב של עבודות הדורשות פעולות שונות כאשר יש עובדים הנדרשים להקלדות ממושכות ומנגד עובדים אשר אינם מקלידים, או מקלידים לפרקי זמן קצרים בלבד. יש עובדים הנדרשים לעבודת הקלדה או תוך שימוש בעכבר המחשב חוזרת ונישנית ומתמשכת ומנגד עובדים שעבודתם מול המחשב מגוונת וכוללת פעולות ותנועות מסוגים שונים. כל מקרה צריך להבחן לגופו ולא די בהגדרת העבודה כ"עבודה מול מחשב" כדי לענות על עילת המקרוטראומה.

...

פירוט זה נדרש, כמוסבר שם, לבחון אם החזרתיות בתנועות מספקת ואם הגיוון בתנועות שולל את עילת המיקרוטראומה, כשיש לתת את הדעת בעת ההכרעה על הגיוון, "משכו הכולל, עיתויו ובאיזו מידה הוא קוטע את רצף הפעילות המחזורית, וכיוצא באלה." בשים לב כי בעניין סלאמה נקבע כי, ככלל, תשתית למיקרוטראומה תתגבש בנסיבות של - "עבודה הכוללת הקלדה רציפה או שימוש ממושך וחד גוני בעכבר המחשב". (ההדגשה הוספה) לאחר בחינת מכלול הראיות, עדות התובעת וטענות הצדדים, אנו קובעות כי יש לדחות את התביעה, ונסביר: נקודת המוצא, כי יש להבחין בין מי שעוסק בהקלדה לבין מי שעבודתו כרוכה בשימוש במחשב.

כאמור –‏ "בעידן הדיגיטלי עובדים רבים נדרשים לעבוד זמן רב באמצעות המחשב, ואולם בכך לא די כדי להניח תשתית למיקרוטראומה. כאמור בענין סלאמה נדרשת "עבודה הכוללת הקלדה רציפה או שימוש ממושך וחד גוני בעכבר המחשב". משכך, לצורך גיבוש מסקנה בדבר קיום תשתית זו יש לתת את הדעת לגיוון בתנועות, משכו הכולל, עיתויו ובאיזו מידה הוא קוטע את רצף הפעילות המחזורית, וכיוצא באלה.

לסיכום, התובעת מבצעת בעיקר עבודה של הקלדת נתונים בטפסים מובנים, היינו, שרוב הפרטים נשאבים אוטומטית מהמערכת, ויש צורך לוודא כתובת, להוסיף חוב ותאריך.

על כן, התביעה נדחית בזאת.

בפנינו תביעת התובעת להכיר בפגיעה בשורשי כפות ידה ושורשי אגודליה כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה/מחלת מיקצוע בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

[1: למשל ב"ל (ת"א) 64750-11-16 אקטור חי אנקרי – המל"ל; ב"ל (ת"א) 38273-04-17 שלי גורמן – המל"ל; ב"ל (חי) 34875-10-21 ז'קלין שמיר – המל"ל] [2: למשל בב"ל (חי) 9026-10-20 רימונד עבליני – המל"ל; בל (ת"א) 48406-12-18 רוזינה לינדר – המל"ל] יצויין עוד בהקשר זה, כי בענין טייב[footnoteRef:3] נקבע על ידי בית הדין הארצי: [3: עב"ל 1397-12-20 קרן טייב – המל"ל] "עובדים רבים עובדים בימינו בעבודה מול מחשב, אולם לא די בכך כדי להניח תשתית עובדתית למקרוטראומה, והטוען למקרוטראומה צריך להוכיח קיומה של עבודה הכרוכה בבצוע תנועות חוזרות ונישנות הנמשכת על פני משכי זמן רצופים ומשמעותיים על מנת לחסות בגדר פגיעה לפי תורת המקרוטראומה. עבודה מול מחשב כוללת מיגוון רחב של עבודות הדורשות פעולות שונות כאשר יש עובדים הנדרשים להקלדות ממושכות ומנגד עובדים אשר אינם מקלידים, או מקלידים לפרקי זמן קצרים בלבד. יש עובדים הנדרשים לעבודת הקלדה או תוך שימוש בעכבר המחשב חוזרת ונישנית ומתמשכת ומנגד עובדים שעבודתם מול המחשב מגוונת וכוללת פעולות ותנועות מסוגים שונים. כל מקרה צריך להבחן לגופו ולא די בהגדרת העבודה כ"עבודה מול מחשב" כדי לענות על עילת המקרוטראומה".

...

[4: עב"ל 32417-01-12 דליה חסידי נ' המל"ל. ] מכל המפורט לעיל, היות ועסקינן בתיק העוסק בבטחון סוציאלי ועל אף שמקרה זה הוא מקרה גבולי בכל הקשור להקמת תשתית למיקרוטראומה, החלטנו לאור תקופת עבודתה הארוכה של התובעת להורות על מינוי מומחה שיבחן את הקשר הרפואי בין עבודת התובעת לבין פגימותיה בידיה.

מבלי לגרוע מהאמור נציין, כי אנו סבורים שעדותה של התובעת לגבי כמות הפעולות שהיא ביצעה במסגרת עבודתה היתה מוגזמת ולא סבירה, ועל כן, העובדות אשר יופנו למומחה יהיו כדלקמן: התובעת ילידת 1960.

סוף דבר: החלטה לעניין מינוי מומחה תפורסם בנט המשפט.