פגיעה בזכות הקניין בהקפאת הליכים

בשל מצבו הכלכלי של הצד השלישי ניתן צו הקפאת הליכים לגבי המשאית בפר"ק (מח' חי') 61013-08-16 (להלן תיק הפרוק); המבקשת רכשה מהצד השלישי את המשאית וציוד נוסף בהסכם שתאריכו 18.4.2017, כל זאת באישורו של בית-המשפט בתיק הפרוק.

לבדיקה אופי של עריכת איזון נורמאטיבי; נשקלים בגדרה טיבם ועוצמתם של הטעמים שלשמם נחוצה התפיסה, זכות הקניין של בעל החפץ, סוג ועוצמת הפגיעה שתסב תפיסתו לבעליו אל-מול סוג ועוצמת הפגיעה שתגרם לאנטרס הצבורי אם החפץ יושב לבעליו, והשלב הדיוני בו מתבקשת הפעלת סמכות התפיסה, לפני הגשת כתב-אישום או אחריה.

...

סיכומם של דברים הבקשה מתקבלת אפוא בכפוף לקיום התנאים שנמנו בחלק ג(4) לעיל.

עוד אזכיר, כי ביום 24.5.2021 דחיתי את בקשת הגב' שרה קחטן להקפאת הליכי מימוש נכס מקרקעין בכפר שמריהו, ששועבד גם כן לטובת הבנק במסגרת ההליכים מול קבוצת קחטן, על מנת לאפשר לה לפדות את אותו נכס מכוח חוק המישכון (להלן: "ההחלטה בבקשת שרה קחטן").

תמצית טענות המבקשות מאחר והמבקשות לא חייבות לבנק כספים והן העמידו את נכסיהן כבטוחה לחובות החייבים העקריים, הפגיעה בזכות הקניין שלהן בעת מימוש הנכסים, היא פגיעה קשה אף יותר מזו של חייב רגיל.

בהקשר זה, ער אני לטענת המבקשות, כי במקרה דנן מדובר על פדיון של ערב ולא של חייב ולכן לשיטתן, יש לאפשר להן לעשות שימוש בזכות הפדיון בהתאם לסכום נטו, כך שזכות הבנק לא תיפגע, מאחר והוא יקבל סך כספי זהה לוּ היה מאושר הליך ההתמחרות.

...

כפי שציינתי בהקשר זה בהחלטה בעניין הגב' שרה קחטן, יש לתת את הדעת לזכויותיו של מי שזכה בהתמחרות, כאשר מדובר בהגנה על אינטרס כפול; מתן הגנה לקונה הספציפי, אשר שילם ממיטב כספו וכן – הגנה על האינטרס הציבורי, המחייב עידוד קונים פוטנציאליים להשתתף במכירות נכסים בהליכי כינוס (ראה: רע"א 4891/04 שמואל וינקלר נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', פ"ד נח(6), 721) ו"החשש הוא, שאם לא יהיה סוף להליכי ההתמחרות ולאחר שנסתיימו הליכי המכירה יבוא מציע חדש ובכך יפתח מחדש את ההתמחרות, אז יירתעו מציעים פוטנציאליים ולא ישתתפו בהליכי ההתמחרות ובסופו של דבר יסבלו מכך החייבים או מי שחפצים לפרק השיתוף במקרקעין" (ע"א (מחוזי-ירושלים) 9093/07 שער העיר ירושלים בע"מ נ' קופלה ג'וליאן (רות) ואח' (פורסם בנבו, 12.3.2008)).

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, נדחית הבקשה.

אני מורה על אישור הסכם המכר, כאמור בסעיף 10 (על תתי סעיפיו) לבקשת הכונס מיום 21.1.2021.

בעתירה מבקש העותר כי בית המשפט יורה למשיבות לבטל את ההחלטה ולהקפיא את הליכי האכיפה עד לסיום ההליכים המתנהלים לפני ועדת העררים הצבאית באיו"ש. רקע המבנים נושא העתירה מצויים בתחום היישוב קריית ארבע, בקרקע שהוכרזה כרכוש ממשלתי בצו מיום 4.12.1980.

אשר לטענת העותר לפגיעה בזכות הקניין, המשיבות חוזרות וטוענות כי העותר לא הוכיח כי יש לו זכות קניינית במקרקעין, וכן כי בפסיקה נקבע כי הליכי אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית אינם מהוים פגיעה בזכות קניינית, כאשר בניה זו נתפסת היא עצמה כפגיעה בזכויות ציבוריות.

...

המשיבות מוסיפות וטוענות כי יש לדחות את העתירה אף לגופה, מהטעמים שצוינו בהחלטה ובהיעדר עילה להתערבות בהחלטה על דחיית התכנית.

דיון אחר שעיינתי בחומר שהונח לפני ונערך דיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, בהיעדר עילה להתערבות בהחלטה.

לכל האמור מצטרפים הנימוקים התכנוניים שהובאו בהחלטה – היעדר התייחסות לתכניות החלות על השטח, בניגוד לדין, והיעדר פתרונות מספקים בעניין חיבור לתשתיות, המצדיקים כשלעצמם את ההחלטה ושוללים התערבות בה. משלא נראית כל עילה להתערבות בהחלטה ולהקפאת צוו ההריסה, העתירה נדחית.

בשל כך, חלות על ההפקעה מיגבלות שנועדו לוודא כי הפגיעה בזכות הקניין של בעל המקרקעין נעשית לתכלית ראויה ואינה חורגת מן הנידרש, כמתחייב מחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו (ע"א 588/73 המועצה המקומית גוש חלב נ' מדינת ישראל, כט(2) 501 (1975); בג"ץ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל (9.2.2009); בג"ץ 3100/05 שטוקלמן נ' מינהל מקרקעי ישראל (17.8.2009); עמ"מ 7946/16 הרץ נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה פתח תקווה (28.1.2018); אריה קמר, "דיני הפקעת מקרקעין", עמודים 32-33, כרך ראשון (מהדורה שמינית, 2013) (להלן:"קמר")).

ללא נקיטת ההליכים הקבועים בדין אין תוקף להפקעה, והרשות אינה יכולה לרכוש באופן כפוי זכויות חזקה ושימוש או זכויות קניין במקרקעין ללא קיום ההליך החוקי הנועד לאזן בין האינטרסים המתנגשים (קמר, עמ' 135-136; ת"א 2956-08-08 אוסטוינד ואח' נ' עירית פתח תקוה ואח' (29.6.2012) והליך העירעור ע"א 7022/12 ועדה מקומית לתיכנון ובניה פתח תקווה נ' אוסטוינד (30.6.2014)).

יכול מאוד להיות שלאחר שהם יושלמו – העבודות ימשכו, ואז המשמעות הנה רק עיכוב העבודות - וראו לעניין פרשנות ויישום הכלל בדבר "מעשה עשוי" את עע"מ 7344/16 הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה ירושלים נ' ועדת הערר המחוזית לתיכנון ולבניה מחוז ירושלים (28.8.2017), לאמור: "הכלל בדבר "המעשה העשוי" קובע, כי במקרים מסוימים, בהם מדובר במעשה שביצועו ניגמר בשלמותו או בחלקו המכריע, אין מנוס אלא לדחות השגה ערעורית אף אם לכאורה יש בה ממש לגופה (עע"ם 8354/04 האגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדואים בישראל נ' המועצה הארצית לתיכנון ולבניה (25.1.2006); וראו גם רע"א 8129/02 ארגיל שירותי הובלה (1993) בע"מ נ' הנאמן על חברת דן רולידר בע"מ (בהקפאת הליכים), פ"ד נז(5) 481, 489 (2003); בג"ץ 292/61 בית אריזה רחובות בע"מ נ' שר החקלאות, פ"ד טז(1) 20, 31 (1962)).

...

הפגישה התקיימה לבסוף רק בספטמבר 2019 – כשבועיים לפני הגשת העתירה (ולגבי נתון זה אין מחלוקת), כך שיתכן שיש למנות את פרק הזמן אשר לגביו תבחן טענת השיהוי ממועד הפגישה (בה הובהר לעותרים כי כל הטענות שלהם נדחות) לבין מועד הגשת העתירה.

משכך, אני סבורה כי אף אם מתקיימים יסודות השיהוי בענייננו במובן חלקי, אין בהם כדי להביא לסילוק העתירה נוכח עוצמת הפגמים בהתנהלות המשיבים.

סיכום – אשר על כן, דין העתירה להתקבל באופן חלקי, כך שעל המשיבים לחדול מהמשך ביצוע העבודות עד ביצוע הליכי ההפקעה המתחייבים על פי חוק.

העותרים טוענים עוד כי "במסגרת המענה למיצוי ההליכים שהוגש כנגד תיקון 27, טענו המשיבים כי התיקון נידרש לצורך היתמודדות עם תופעת 'הניצול לרעה' של הקפאת הליכי בנייה לאחר הגשת בקשה להיתר לצורך קביעת עובדות בשטח, וכי הריסת התוספת 'אינה מעשית' במקרים רבים". העותרים טוענים כי "כנגזרת מכך, העידר כל היתייחסות או בחינה של אפשרות הריסה חלקית להחזרת המצב לקדמות – במיוחד כאשר ישנה אפשרות מעשית להחזרת המצב לקדמותו – מהוה פגם מהותי היורד לשורש הפעלת הסמכות". העותרים מוסיפים בהקשר זה כי הם השקיעו מעל מיליון ₪ בהקמת המבנים וכי הבנייה הנוספת שבה מדובר עניינה "בעבודות קלות כגון הוספת צבע לקירות הבריה, הוספת דלת, וקונסטרוקציה קלה להצללת השטחים הפתוחים ליד המבנים. כתוצאה, וכפי שניתן להווכח מהתמונות המצורפות בחלק העובדתית, מצבם של המבנים כיום דומה מאוד למצבם כמשתקף מהתמונות של המבנים מיום 30.5.2022 המתעדות את מצב המבנים לאחר כניסת תיקון 27 לתוקף". עוד נטען כי ההתראות התכנוניות שנמסרו ביום 18.7.2022 "נימסרו לפועלים במקום. התראות אלה נימסרו לבעלי המבנים רק כשבוע לאחר מכן, ובעקבות זאת נעשתה פניה לייצוג משפטי ביום 28.7.2022", הכול כשעבודות השלד במבנים היו בשלבי סיום.

העותרים טוענים עוד כי "מרביתן המכריעה של עבודות הבניה שהיו לקראת סיום בעת מסירת ההתראה הראשונה, הושלמה במהלך חודש 7/2021, לרבות הרצפות החיצוניות, חפירת הבריכה והקמת השלד והתשתית לבריכה. לאחר מכן, כל העבודות שבוצעו היו בעיקרן עבודות פנימיות, ועבודות גימור חיצוניות כמו סיוד וטיוח, שבכלל לא נימסר לעותרים כי הינן אסורות מגורם כלשהוא". עוד נטען כי מנגנונים לאכיפת הפסקת עבודה הקיימים בחוק, לא הופעלו בהזדמנות זו. העותרים מוסיפים וטוענים כי "מאז מסירת ההתראה ביום 18.7.2021 ועד לביקור מיום 20.5.2022, פקחי המשיבה 1 כלל לא ביקרו בנכס, ועל כן לא ברור כיצד מבססת המשיבה 1 את המסקנה ולפיה העבודות בוצעו אחרי כניסת תיקון 27 לתוקף, ולטענת העותרים טענה זו אינה נכונה שכן מצב הבינוי בחודש מאי 2022 הושלם טרם כניסת התיקון ובעיקר בחודש 7/2021, כאשר עבודות הריצוף והטיח הושלמו בשנת 2021. לעומת זאת, הביקור ביום 3.8.2022 אינו מראה הפרש משמעותי לעומת מצב הבניה בחודש 5/2022, ואינו מבסס תשתית להפעלת סמכות כה דראקונית שתוצאתה הריסת 3 מבנים שבבעלות המשפחה ומיטוטה הכלכלי". העותרים טוענים עוד כי הפעלת הסמכות האמורה בעיניינם עולה כדי פגיעה בזכות הקניין באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, ועם המשפט הבנלאומי ההומניטארי.

...

העותרים טוענים עוד כי "מרביתן המכריעה של עבודות הבניה שהיו לקראת סיום בעת מסירת ההתראה הראשונה, הושלמה במהלך חודש 7/2021, לרבות הרצפות החיצוניות, חפירת הבריכה והקמת השלד והתשתית לבריכה. לאחר מכן, כל העבודות שבוצעו היו בעיקרן עבודות פנימיות, ועבודות גימור חיצוניות כמו סיוד וטיוח, שבכלל לא נמסר לעותרים כי הנן אסורות מגורם כלשהו". עוד נטען כי מנגנונים לאכיפת הפסקת עבודה הקיימים בחוק, לא הופעלו בהזדמנות זו. העותרים מוסיפים וטוענים כי "מאז מסירת ההתראה ביום 18.7.2021 ועד לביקור מיום 20.5.2022, פקחי המשיבה 1 כלל לא ביקרו בנכס, ועל כן לא ברור כיצד מבססת המשיבה 1 את המסקנה ולפיה העבודות בוצעו אחרי כניסת תיקון 27 לתוקף, ולטענת העותרים טענה זו אינה נכונה שכן מצב הבינוי בחודש מאי 2022 הושלם טרם כניסת התיקון ובעיקר בחודש 7/2021, כאשר עבודות הריצוף והטיח הושלמו בשנת 2021. לעומת זאת, הביקור ביום 3.8.2022 אינו מראה הפרש משמעותי לעומת מצב הבניה בחודש 5/2022, ואינו מבסס תשתית להפעלת סמכות כה דרקונית שתוצאתה הריסת 3 מבנים שבבעלות המשפחה ומיטוטה הכלכלי". העותרים טוענים עוד כי הפעלת הסמכות האמורה בעניינם עולה כדי פגיעה בזכות הקניין באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועם המשפט הבינלאומי ההומניטרי.

המשיבים טוענים כי דין העתירה לדחייה על הסף בשל מעשה בית דין, ובנוסף לכך לגוף העניין אין עילה להתערבות בהחלטה מושא העתירה.

עוד נטען כי "דין העתירה להידחות על הסף גם מחמת חוסר ניקיון כפיים. העותרים בנו שלא כדין, ובהתאם לפסיקה הענפה של בית המשפט העליון די בכך כדי לדחות את עתירתם על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים. לא זו אף זו, העותרים הגדילו לעשות ועל אף שהוצאו צווי הפסקת עבודה, המשיכו את הבנייה, תוך התעלמות בוטה מהצווים". דיון והכרעה דין העתירה להידחות.

אשר על כן העתירה נדחית בשל מעשה בית דין.