כתב אישום זה מייחס לנאשם כי ביום 23.6.2016, בסמוך לשעה 08:30, רכב הנאשם על גבי אופנוע בכביש 461 מכיוון מזרח למערב, וכשהתקרב לצומת עם הירידה לכביש 4 בסמוך ולפני הכניסה לצומת מוצב ומסומן מעבר חצייה מרומזר להולכי רגל, נהג בקלות ראש, כשהוא נוהג בין רכבי טורי כלי רכב אשר עמדו באותה העת בנתיב הימני שבו נהג ולפני הכניסה לצומת, לא הבחין מבעוד מועד בהולכי הרגל שהחלו לחצות את מעבר החצייה בחסות האור הירוק, חצה את קו העצירה, ופגע בהולכת הרגל כשהוא ממשיך בנסיעה לתוך הצומת וובניגוד האור האדום.
כתב אישום שני- ת"ד 5898-12-16:
במקרה זה מדובר בעבירות של נהיגה בקלות ראש, פגיעה בהולך רגל אשר החל לחצות על גבי מעבר חצייה, כאשר מדובר "במבצרו של הולך הרגל" והימלטות ממקום התאונה תוך המשך נהיגה בקלות ראש, כשהנאשם חוצה צמתים באור אדום, ובלא שהגיש עזרה להולכת הרגל בה חבל, ואי מסירת פרטיו במקום התאונה.
...
בסופו של דבר מדובר היום בעבירת נהיגה בפסילה בפעם השלישית, ועבירות נוספות חמורות של נהיגה ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה, ועבירה של אחריות לתאונת דרכים בנסיבות מחמירות, תוך אי השארת פרטים ועזיבת מקום התאונה.
בכל הכבוד, לא מצאתי שהנאשם הפנים את חומרת המעשים, הפנים את התוצאות הפוטנציאליות, אלא נהפוך הוא, הנאשם הלך והעז, הלך והפך למסוכן יותר ויותר, כך שבסופו של דבר נראה לי, שלא נותר אלא למצות עימו את הדין, כמובן תוך התחשבות בגילו הצעיר.
מאידך, לאור גילו הצעיר, ותסקיר רש"א אשר מוצא ניצוץ לרצון לשיקום, לא אקבל את בקשת התביעה ואני גוזרת כדלקמן:
מאסר בפועל של 10 חודשים אשר יימנו החל מיום 22.9.2017.
