פגיעה בגב בנהיגה עקב בלימה

בכל מקרה - בנסיבות כגון דא, אכן, כטענת הנתבע, משקל עדות התובע כעדות יחידה הוא נמוך ואין בטענותיו לבדן כדי לבסס עילת תביעה לפגיעה בגב עקב נהיגה לפי תורת המקרוטראומה.

למען שלמות התמונה ומבלי לגרוע מקביעותינו כמפורט, יצוין גם כי אפילו היה מוכיח התובע כי נסע בטרקטור ללא שהיה בו מושב בולם זעזועים, בדרכים משובשות, משך כשעה וחצי ליום (מה שלא הוכח), גם אז לא היה בכך כדי להקים לו תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה משמדובר בפרק זמן שאינו ממושך דיו ומשהנסיעה עליו לא בוצעה ברצף.

...

מצופה היה מהתובע, במיוחד בהתחשב בכך שממילא בטופס התביעה שלו לביטוח הלאומי הוא נשען על נסיעותיו בטרקטור ככאלה שגרמו לליקוי בגבו (אותו טרקטור בו נהג לדבריו במשק המשפחתי), להגיש תביעתו גם ביחס לשנים בהן עבד במשק, ככל שלפי גרסתו כיום הוא נסע עליו שם "כמעט רוב היום, כל העבודה שלי התבצעה על הטרקטור חוץ מאשר אני יורד ומעביר את הקווים או מסדר איזה פעולה ואז חוזר לטרקטור" (עדות התובע בעמ' 3 לפרו' שורות 15 עד 17), וכשבהמשך מחדד התובע וטוען כי מדובר היה בנסיעה של בין 4 ל – 5 שעות ביום (עדותו בעמ' 3 לפרו' שורות 19 עד 20).

לפיכך ועל יסוד האמור, נקבע בזאת כי התובע לא הצליח להוכיח כי במשך שנים עבד בנהיגה בהיקף של מספר שעות מידי יום על כבישים משובשים או בישיבה על כסאות ללא בולמי זעזועים ולכן גם דין טענותיו לפגיעה בעילה זו, להידחות.

סוף דבר: משלא הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, דין התביעה להידחות.

לטענתו, לאורך שנות עבודתו הרבות נהג על אוטובוסים ישנים, ונידרש לשבת שעות רבות על כסא לא אורתופדי וללא מנגנון בלימת זעזועים, תוך שהוא סופג פגיעות בגבו כתוצאה מקפיצות, תנועות ותנודות של האוטובוס, שנבעו מתנאי הדרך.

בנוסף טען הנתבע, כי תנאי עבודתו של התובע אינם מקימים תשתית עובדתית על פי תורת המקרוטראומה, שכן לא הוכח כי התובע נהג על אוטובוסים שאין בהם כסאות הדראוליים או פניאומטיים, כנהוג ב"דן", ומאחר שנהג בדרכים עירוניות סלולות ולא בדרכים משובשות.

ואכן בהתאם לפסיקה זו במקרים של נהגים מקצועיים שהוכיחו כי במשך שנים עבדו בנהיגה בהקף של מספר שעות מדי יום על כבישים משובשים או בישיבה על כיסאות ללא בולמי זעזועים מינו בתי הדין מומחים, יועצים רפואיים, שיחוו דעתם בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לליקוי בגב (ראו למשל: עב"ל (ארצי) 19805-05-12 ביכלר – המוסד לביטוח לאומי (7.7.2014); עב"ל (ארצי) 65121-09-14 כהן – המוסד לביטוח לאומי (8.12.2016)).

...

מנגד טען הנתבע, כי דין התביעה להידחות.

בנוסף, ממילא פסיקת בית הדין האזורי אינה מחייבת מותב זה. לבסוף, אין בידינו לקבל את טענת התובע לפיה תנאי עבודתו מקימים תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה בשל מספר רב של סיבובים אותם נדרש לבצע במסגרת מסלול נסיעתו בקו 5.

נוכח כל האמור, אנו קובעים כי לא הונחה בפנינו תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה לפי תורת המיקרוטראומה.

סוף דבר התביעה נדחית.

ברכב התובעת נהגה הגב' שרון בדור (להלן: "נהגת רכב התובעת").

עם זאת, משתי העדויות עולה כי אין מחלוקת שרכב הנתבע נאלץ לבלום בפתאומיות מאחורי רכב התובעת, בין אם בשל בלימה פתאומית של רכב התובעת בגלל הרכב שסטה לפניו, כפי שטוענת נהגת רכב התובעת, או בשל סטייתו הפתאומית של רכב התובעת לנתיב נסיעת הנתבע, כפי שטען הנתבע.

נהגת רכב התובעת העידה כי הרכב היה על שם אביה אך היא היחידה שנוהגת בו. באותה תקופה התגוררה התובעת בבית הוריה, בית פרטי עם חניה פרטית, ולא סביר שהרכב נפגע מרכבים חולפים ללא ידיעתה או בתאונה אחרת.

...

לנוכח הראיות שהוגשו, אני קובעת כי רכב התובעת נפגע מאחור כתוצאה מאי שמירת מרחק של רכב הנתבע וכי האחריות לקרות התאונה היא של הנתבע.

סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה.

אני מורה לנתבעים 1 ו- 2, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: סכום של 5,032 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה בתאריך 26.4.18 ועד למועד התשלום בפועל.

נציגת חברת הביטוח הפניתה למה שנירשם בעמ' 1 לדו"ח השמאי, שהוגש מטעם הגב' לב. אני דוחה טענה זו. עיון בתמונות הרכב בו נהגה הגב' לב שצולמו על ידי השמאי מטעמה (עיינתי בעותק הצבעוני שנימסר לי בדיון, ראה ת/5), מעלה כי הרכב נפגע בדלת השמאלית קדמית ולא נפגע בדלתו השמאלית אחורית.

מר סוסנה העיד שהבחין בגב' לב נכנסת לכיכר במהירות גבוהה, עת היה בתוך הכיכר, ולפיכך בלם את רכבו בחוזקה, דבר שהפחית את ניזקי התאונה.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני קובעת כי רכבו של מר סוסנה נכנס ראשון לכיכר, וגב' לב נכנסה אחריו לכיכר שאינה פנויה, ולפיכך היא זו שאחראית לתאונה.

לסיכום גב' לב ומר זרבי ישלמו ביחד ולחוד למר סוסנה יחד ולחוד סך של 11,242 ₪ וכן ישלמו לו סך נוסף של 500 ₪ בגין הוצאות ההליך.

התביעה שכנגד שהגיש מר זרבי נדחית.

תשובה: החמרת מחלת הגב נגרמה ע"י פגיעות זעירות, מקרוטראומה, כמפורט בגוף השאלה, ובעובדות- מהלומות בגב התחתון בעת מעבר על פסי האטה 150 פעם ביום.

שאלה: האם תסכים כי על פי מאמר (5) שפורסם בשנת 2022 אופי העבודה של נהגי אוטובוס הנה עבודה בישיבה ולא מוגדרת כעבודה פיזית קשה? תשובה: המאמר אינו מולי, אך עובדה זו היא ידע מקובל.

המומחה טען שעלייה על פסי האטה כרוכה במהלומה אך גם טען שהוא לא לוקח בחשבון את מהות מערכת השיכוך באוטובוס (בולם זעזועים) עליה יושב התובע (שאלות 1, 6).

...

גב' אורנה רזניק, נציגת ציבור אני סבורה כי ככלל יש לאמץ חוות דעת מומחה בית דין בהיעדר סיבה כבדת משקל שלא לעשות כן. בנסיבות תיק זה ולאור חוות הדעת של מומחה בית הדין, אני סבורה שיש לאמץ חוות דעתו ולדחות את התביעה.

מר יוחנן צנגן, נציג ציבור אני מצטרף לדעתה של אב"ד. סוף דבר התביעה מתקבלת כנגד דעתה החולקת של נציגת הציבור.

הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.