מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פגיעה אסתטית במבנה: נזק למראה החיצוני של מבנה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

שינויים אלה גרעו מהאסתטיקה של המבנה, פגעו ביצירה ובקניינו של התובע וגרמו לו נזקים ממוניים ובלתי ממוניים.
לטענת התובע, השינויים החיצוניים שנעשו במבנה, הביאו לשינוי המרכיבים היצירתיים והתכנוניים באופן שהביא לפגיעה קשה בשלמות היצירה ובזכותו המוסרית של התובע.
ר' סעיף 26: "ניכר כי לא נעשה מאמץ עיצובי-אדריכלי לייצר פיתרון עיצובי הולם...". סעיף 39: "ניכר כי לא נעשה מאמץ אדריכלי לשוות מראה אסתטי שעולה בקנה אחד עם התיכנון האדריכלי המקורי...". סעיף 40: "גם אם נכון הדבר שנותרו זכויות בנייה, ואינני מאשרת זאת מאחר ולא בדקתי נושא זה, הרי שללא כל צל של ספק, היה ניתן להוסיף שטחים באופן הרבה יותר הולם, המשתלב עם שפת האדריכלות המקורית, ואין כל הצדקה להשחתת חזיתות הבניין". וכן סעיף 46: "ניתן היה לערוך את השינויים במידה והם דרושים לנתבע בצורה הרמונית ותוך פגיעה מינימלית בחזיתות המבנה לשביעות רצון הנתבע, האדריכל והשכנים". יחד עם זאת, אדר' דונסקי לא פירטה ולא הראתה כיצד ניתן היה לבצע את הבנייה אחרת כטענתה.
...
סוף דבר השינויים בבית הנתבע נדרשו בשל ליקויים בתכנון של התובע עצמו ולצורך תיקון הליקויים.
אשר על האמור, התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבע את הוצאות המשפט ובנוסף, שכ"ט עו"ד בסך של 35,000₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ד"ר מוריס טופז, מומחה לכירורגיה פלאסטית, אסתטית ומשחזרת, סקר את תלונותיה של התובעת לפיהן הצלקות שנותרו בפניה מכערות ומגבילות בתיפקוד ופרט את הממצאים בבדיקתו לפיהם סובלת התובעת מצלקות כדלקמן: · צלקת בקרקפת באיזור פרייטאלי מימין, באורך 2 ס"מ וברוחב של כ- 3 מ"מ. בהירה, שטוחה, חסרת שיעור; · צלקת במרכז המצח מימין אנכית מעל הגבה באורך 3 ס"מ וברוחב של כ- 4 מ"מ, עדינה שטוחה, אינה מקובעת לרקמות שמתחתיה, גוון הצלקת מעט כהה ביחס לגוון העור סביבה, מודגשת ביתר שאת בעת הרמת המצח; · צלקת קשתית עדינה בזוית חיצונית על הגבה השמאלית, הצלקת באורך של כ- 8 מ"מ, עדינה ביותר וקשה להבחין בה; · צלקת רוחבית בקפל ה- NL משמאל באורך של 1 ס"מ דקה ועדינה, גוון הצלקת כגוון העור סביבה, אינה מקובעת לרקמות העמוקות; · צלקת רוחבית בחלק התחתון של הלחי משמאל באורך של כ- 5 מ"מ וברוחב של כ- 1 מ"מ, בולטת בפיגמנטציה אדומה ביחס לגוון העור סביבה, ללא קיבוע לרקמות העמוקות; · צלקת מתחת לסנטר מימין באורך של כ- 8 מ"מ ברוחב של כ- 3 מ"מ, בעלת פיגמנטציה כהה ביחס לגוון העור סביבה, אינה מקובעת לרקמות העמוקות; · צלקת מתלה מתחת לשפה התחתונה באורך של כ- 4 מ"מ, קצה המתלה בולט מעל לפני העור.
המומחה הוסיף, כי בהערכת מצבה של התובעת כיום, נראה שקיימת הצדקה לנסיון ניתוחי ואחר לשפור הצלקות וכי בהערכה של הצלקות בפנים כשש שנים לאחר הפציעה ניתן לקבוע כיום שלא צפויים שינויים משמעותיים עצמוניים בעתיד במראה ובמבנה הצלקות וניתן להגדיר היום את הנכות כיציבה.
באשר לצלקות, הטענה היא שהתובעת הנה אישה צעירה אשר סבלה מפגיעות אסתטיות ניכרות בפנים בהיותה נערה בת 17, לדבר השפעה על תיפקודה החברתי וכן על יכולותיה להתקדם מקצועית או לממש עתיד מקצועי בכל תחום בו תבחר, לרבות במדיה טלויזיונית או בהופעה פרונטאלית מול אנשים.
בתחום הפלסטי נקבעה לקטינה שם, נכות בשיעור של 50%, לעניין זה אומר בית המשפט את הדברים הבאים: "ככלל, נכות פלאסטית, המוענקת לנפגע בגין צלקות, איננה נחשבת לתפקודית, במיוחד – כמו במקרה אשר בפני – כאשר אין מדובר בצלקות מכאיבות, או מגרדות. אלא מאי? כלל הצלקות שבהן מדובר מצויות בפניה של התובעת. צפייה בצילומים שצורפו לחוות דעתו של פרופ' אורנשטיין מעלה, כי לדאבון הלב סובלת התובעת ממראה פנים מצולק ומעוות, ואין ספק, כי מראה פניה המושחתות של התובעת אינו מראה מלבב, ולא בכדי נקבעה נכותה הפלסטית בשיעור של 50%.
נזק לא ממוני בהתאם לתקנה 2(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממון), תשל"ו-1976 ולשיעור הנכות (הרפואית) שנגרמה לתובעת ובשים לב לכך שהתובעת הייתה מאושפזת ארבעה ימים, יש לפסוק לתובעת בראש נזק זה סך של 63,578 ש"ח (בהתאם לחישוב המשערכת).
...
באשר לנכות בתחום האורתופדי, כאשר המדובר בקטינה שלפניה שנות עבודה רבות, ובפגיעה אמנם קלה בשני מישורי תנועה בעמוד שדרה מותני, אני סבורה שיש להעניק לנכות זו משמעות תפקודית מלאה.
סוף דבר לאור כל האמור עד כאן, מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: הפסדי השתכרות בעבר בתוספת פנסיה - 70,000 ₪.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 715,933 ₪ בתוך 30 יום, בצירוף ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

- פגיעה אסתטית חמורה: במקום קיר אבן יפה ורצוף ללא חציבה, נוצר קיר אבן סדוק ומכוער עם נצרת ביוב חשופה.
בסיכומי התובע נטען כי הבורר קבע כי העבודה בוצעה בצורה שאינה אסתטית ותוך גרימת נזק לאריחי הקיר וכי הקביעה כי ניתן היה להתקין את הצנור "קרוב יותר למערכת הראשית החיצונית" משמעותה כי בפועל ניתן היה לחסוך חלק ניכר מאורך הצנור המותקן על הקיר.
יתרת הסכום נטען, תשמש את התובע לשפור מראה חזית הקיר.
לעניין הקיר התומך טען כי זה "לכל היותר בבעלות משותפת". התובע הגיש היתייחסות לחוות הדעת שניתנה ע"י האדריכל איציק בן דוד וטען כי במשך תקופת מגוריו במבנה מעולם הוא לא סבל מבעיית רטיבות בקירות ביתו ולא פנה לנתבע לצורך תיקון מפגע ביוב כלשהוא.
...
בחוו"ד ההנדסית שצורפה לתביעה נרשם כי הנתבע בצע עבודות צנרת ביוב, "ובמקום להתחבר לשוחה הפרטית שלו – שוחת ביוב המאחסנת את השפכים של כל דייר - הנמצאת בשטח במפלס גינתו, החליט, ללא רשות וללא הסכמה, תוך הסגת גבול, לבצע את העבודה האמורה בשוחה שבמפלס דירת התובע. נטען כי הנתבע בצע את עבודות צנרת הביוב על קיר האבן השייך לתובע בצורה בלתי מקצועית תוך חציבה פרועה וגרימת נזק לקיר האבן של התובע. לסיכום, נטען, כי בעבודותיו גרם הנתבע לנזקים הבאים:
לסיכום, נדחתה דרישתו של הנתבע לתשלום פיצוי בגין העבודה שבוצעה והתובע ביקש להוסיף לסכום התביעה המקורי סך של 300 ₪, עקב ההוצאות שהיו כרוכות בכתב הגנתו שכנגד.
נוכח האמור, אני מקבלת את חווה"ד האדריכלית מטעם הנתבע הקובעת כי הקיר משותף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ביחס לצינור נקוז המרפסת נטען כי זה בוצע בנגוד לתכנית הבניה שקבלה היתר תוך פגיעה אסטטית בחזית הבנין; ביחס לעליית הגג נטען כי השמוש בו למגורים נעשה בנגוד לתוכניות המתאר החלות על הבנין ומבלי שניתן היתר לבצוע העבודות שנעשו לצורך הכשרת עליית הגג למגורים, ובאופן ספציפי לפתיחת החלונות; וכן נטען כי צנור נקוז עליית הגג בוצע ללא היתר ותוך פגיעה אסתטית במראה הבנין.
קפלן דוחה את טענות עזרא באשר לקיומם של סדקים בדירת התובעים כתוצאה מבניית המרפסת ולפי קביעתו הסדקים שראה בקירות החיצוניים של הבניין אינם שונים מאלו שנראו בבניינים אחרים שניבנו באותו אתר (ואף מועטים יותר), ואילו הסדקים שראה בתוך דירת התובעים הנם סדקי טיח נימיים (שהורחבו באמצעות כלי כלשהוא כדי ליצור רושם שהם משמעותיים).
הוועדה בחנה בקפידה את הבקשה להיתר, והתנתה את מתן ההיתר בתנאים שהם: הגשת תכנית עבודה של המבנה וחוות דעת ביחס ליכולת הבניין לקבל עומסים נוספים, הגשת חישובים סטטיטיים, הגשת דו"ח יועץ קרקע, ובניית שתי המרפסות באותה קומה יחד.
ב. המומחית דחתה את האפשרות לבצע את התיקון בדרך של חציבת הקיר לאורך 3 קומות המבנה לצורך הכנסת הצנור לתוך הקיר מאחר וסברה כי יש בכך יותר נזק מתועלת.
...
כל נסיון של התובעים להשית תביעה בגין לשון הרע על דברים שנאמרו במסגרת תצהיר שהוגש בהליך בבית המשפט, או בפרוטוקול דיון בבית המשפט דינו להידחות שכן דברים אלו נהנים מחסיון מוחלט מכוח הוראת סעיף 13(5) לחוק, כך שגם באם הם עולים כדי לשון הרע (ואודה כי לא ברור לי מה באותו תצהיר או במסמכים נוספים רבים שצורפו כחלק מנספח כ"ז לתצהיר מהווה לשון הרע), לא עומדת לתובעים עילה לתבוע בגינם כל עוד הם נעשו במסגרת הליך משפטי, וגם תצהיר שהוגש נחשב במסגרת הליך משפטי לצורך סעיף זה (רע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל, פ"ד סג(2) 511 (2009)).
הענין שנדון בת.א. 33479-06-11 (שלום חיפה) טנוס נ' רוזן (19.4.13) אליו הפנתה ב"כ התובעים שונה בתכלית השינוי מעניינו בין היתר בשל חומרת האימרות והגוון הגזעני שנלווה אליהן שם, ובעיקר בשל העובדה הפשוטה ששם הוכיח התובע את האימרות באמצעות עדים, בעוד שהתובעים כאן אפילו לא ניסו לעשות כן. לסיכום תביעת התובעים מתקבלת בחלקה הקטן, ובהתאם לאמור בסעיף 45 אני מחייבת את הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים פיצוי בסך של 12,700 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ממועד מתן חוות דעת מומחית בית המשפט (20.7.11) ועד היום, ובפיצוי נוסף בסך של 8,000 ₪ (כערכם היום).
כמו כן יתווסף לסכום הפיצוי שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מסכום הפיצוי (לאחר שיערוכו) בצירוף מע"מ. שאר חלקי תביעת התובעים נדחית, לרבות תביעתם כנגד הנתבעת 3.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

אשר לתלונות לקיומה של בעיה וסטיבולרית, קבע המומחה כי "תלונות הסחרחורת וחוסר היציבות בשינוי תנוחה אינן נובעות מבעיה וסטיבולרית. אין עדות לבעיה וסטיבולרית הקשורה לחבלה נשוא התביעה, ולא מגיע נכות בגין זה". מומחה בית המשפט הוסיף וציין בחוות דעתו כי בעקבות החבלה באף נוצר נזק אסתטי בגבנונית האף עקב שינוי מבנה חצוני של האף (נזק שהיה קיים מיום התאונה ועד ליום 13.4.2011 – מועד הניתוח הפלסטי שבוצעה על ידי ד"ר ברגר).
הדברים אמורים ביתר שאת מקום שמדובר בפגם נטען הקשור לחן ולמראה, לא כל שכן מראה פנים.
בשים לב למהות הפגיעה ממנה סבלה התובעת, לתוצאותיה, לטיפולים הרפואיים שהוא עברה ובכלל זה הניתוחים; בשים לב לנכויות הזמניות שנקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי; ולאור העידר נכות צמיתה – אני סבור כי יש להעמיד את הנזק הלא ממוני על סך של 20,000 ₪ נכון להיום, זאת כטענת התובעת עצמה.
...
מצד אחד אני מקבל את טענת התובעת לגבי עצם קרות התאונה ולגבי אחריות הנתבעת להתרחשותה, אך מצד שני – הגעתי לכלל מסקנה כי התשלומים שהתובעת קיבלה מהמל"ל עולים על הנזקים שנגרמו לה. אפרט את הטעמים למסקנתי לפי סדר הצגת הדברים.
מתוך סכום זה יש לנכות אשם תורם בשיעור של 10%, לפיכך התוצאה היא – 39,854 ₪.
המסקנה אפוא כי לפי כל חישוב (וגם אם תילקח בחשבון עלות הניתוח השני) תקבולי המל"ל עולים על הפיצוי המגיע לתובעת .לפיכך התובעת לא זכאית לפיצוי כלשהו ודין תביעה להידחות.
אשר על כן, אני מחליט לדחות את התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו