המבקש הוא פלסטינאי תושב איזור יהודה ושומרון המבקש לקבל היתר שהייה בישראל בשל טענת מאוימות.
זאת, בשים לב לכך שלא הוכחה סכנת חיים מחד גיסא, ובהיתחשב בעבר הפלילי של המבקש, מאידך גיסא.
כאמור בפתח הדברים, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למתן צו ביניים, בקבעו כי סכויי העתירה אינם גבוהים, בהיתחשב בכך שזו אינה מתמודדת עם הקביעה בדבר ההבדלים בין הגרסאות העובדתיות שמסר המבקש ועם "הצל הכבד שהוטל על האותנטיות של המסכמים המשפטיים שצורפו". בית המשפט המחוזי אף קבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש, מכיוון שהוא נמצא בישראל זה חודשים רבים, לפי נתונים שהציג המשיב.
המבקש אף סבור שמאזן הנוחות נוטה לטובתו בשל הסכנה הממשית שנשקפת לשלומו, לטענתו, אם יורחק לשטחי הרשות.
...
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
לפנים משורת הדין, ועל מנת לאפשר למבקש שהות קצרה להגיש לקצינת המאוימים בקשה חדשה שתהיה נתמכת כדבעי, ככל שיחפוץ, אני מורה כי לא יינקטו כנגד המבקש הליכי אכיפה למשך שבעה ימים מיום מתן החלטה זו.
ניתנה היום, ט' בשבט התשפ"ב (11.1.2022).
