עתירת עיתונאי לעיון בחומר ארכיוני של צה"ל

בבית המשפט העליון בג"ץ 1/49 - ב' לפני: כבוד הרשם רון גולדשטיין מבקש העיון: העותרים: אודי ניימן 1. סלומון שלמה בז'רנו 2. נח מילס 3. ליאו גילס נ ג ד המשיבים: 1. שר המישטרה 2. המפקח הראשי של המישטרה ובתי הסוהר 3. מפקד המישטרה בתל אביב 4. הקצין הממונה על משרד התנועה למחוז תל אביב 5. השוטר הממונה על המשרד למתן רישיונות ביפו בקשה לעיון בתיק בית המשפט ][]החלטה

למעשה, עצם העברת התיק לבית משפט זה לצורך הטיפול הראשוני בבקשת העיון די בו כדי לפגוע במצבו וכך גם עצם העיון בו על ידי חוקרים אקדמיים, עיתונאים או גורמים אחרים.

תחת זאת ניתנה אפשרות לעיין באותם תיקים אך בדרך של פנייה לגנזך המדינה בבקשת עיון לפי סעיף 10 לחוק הארכיונים, התשט"ו-1955 ותקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), התשכ"ז-1966 (ראו מבין רבים, ע"פ 119/51 דז'אלובסקי נ' היועץ המשפטי לממשלה (1.8.2010); בג"ץ 1/48 שניצר נ' המושל הצבאי של האיזור הכבוש בירושלים (12.8.2018)).

...

עמד על כך כב' הרשם (כתוארו דאז) י' מרזל בהחלטה שניתנה בבקשת עיון שהוגשה בהליך דנן עוד בשנת 2006 (בג"ץ 1/49 בז'רנו נ' שר המשטרה (28.2.2006) (להלן: ההחלטה מ-2006)): "ניתן להבין מדוע יש עניין רב בתיק מעין זה ודומיו, אם לשם עניינו של מבקש העיון, ואם לשם עניינו של הציבור כולו והאמון של ציבור זה בבית המשפט ושופטיו. אולם, היתר עיון בתיק זה לכל המבקש לעיין בו, אינו אלא גזירת כרת על התיק... יעיין האחד, יעיין השני, ובבוא השלישי לעיין יגלה כי כוחותיו של התיק לא עמדו לו, והוא התפורר לרסיסים ועימו נעלמה גם זכותם של אחרים לעיין בתיק, ונכס מנכסי הציבור והמשפט – אין." לנוכח השחיקה במצבו הפיזי של תיק זה ותיקים דומים לו, העלה כב' הרשם (כתוארו דאז) י' מרזל בהחלטתו מ-2006 את האפשרות כי "תיק זה – ואחרים שכמותו – יצולמו בשלמותם על ידי הגורם המקצועי המתאים לכך, באופן שכל המבקש לעיין בהם יוכל לעשות כן, תוך שימור המקור בשלמותו". ואולם, פתרון זה – כך נקבע בהחלטה – "כרוך במשאבים רבים מאוד, בייחוד בשים לב לצורך בשימור מקצועי ומיומן של התיק, כמו גם בשים לב לתכיפותן של בקשות מעין אלו לעיון בתיקים ישנים, תכיפות ההולכת וגוברת". על מנת למזער את הפגיעה הפיזית בתיקים היסטוריים שהתבררו בבית המשפט העליון, קבעו הרשמים של בית משפט זה בשורה של מקרים שנדונו בשנים האחרונות כי בשל מצבם הפיזי הרעוע אין לאפשר את העיון בהם במזכירות של בית המשפט העליון באמצעות מי שאינו מיומן בדבר.

על כן סבורני כי מתכונת העיון הראויה בתיקים היסטוריים אשר מצבם הפיזי רעוע, צריכה להיות ככלל, בכפוף למקרים חריגים, בדרך של עיון "דיגיטלי" בתיק.

מובן כי בתיקים שטרם נסרקו באופן ממוחשב עשוי מבקש העיון להמתין זמן מה עד להשלמת סריקתו של התיק, אך כאשר מצבו הפיזי של התיק הוא כה רעוע (בדומה למצבו הפיזי של התיק שבכותרת), ועל מנת לשמור על התיק מכל משמר, אין מנוס מתוצאה זו. יודגש עם זאת כי אם תוגש בעתיד בקשת עיון נוספת באותו התיק ניתן יהיה לטפל בה ביתר יעילות בשים לב לעובדה שהתיק כבר נסרק ונשמר בעבר באמצעי דיגיטלי.

אשר על כן הנני נעתר לבקשה שבכותרת במובן זה שמבקש העיון רשאי לעיין בקובץ ממוחשב שיכלול סריקה דיגיטלית של התיק שבכותרת.

ב"כ המשיבים חזרה על העמדה כי נכון למועד הדיון המשיבים "יש מסמכים שהם בארכיב ועצם האיתור שלהם דורש הקצאת משאבים בלתי סבירה" וכי "לא יודעים להגיד באיזה מהמסמכים יש מידע מסווג ובאיזה אין" (עמודים 2, 3 לפרוטוקול).

ואולם מאחר שהתרשמתי כי על פניו הניסוח הרחב של הבקשה המקורית הוא פוטנציאל להכבדה של ממש על המשיבים "הוסכם על הצדדים כי העותר יוכל לעיין בכל החומר בתיקיות הדיגיטליות במרכז תע"צ", כי "העיון ייארך עד שלושה ימים" וכי "במסגרת העיון יראה העותר לנסות ולצמצם את הקף דרישתו ובכל מקרה לא יוכל לקבל באותו מעמד את החומר, אלא חומר שאינו שנוי במחלוקת יועבר אליו תוך 14 ימים מעת סיום העיון" (החלטה מ-21.3.2021).

לא רק זאת אלא שלשיטת העותר "מדובר בעתירה מוצדקת מאין כמוה, שכן לראשונה בתולדות מדינת ישראל, אך ורק בשל העתירה, הועברו פרטיכלים והוראות ביצוע לגורם מחוץ לצה"ל, והחל עידן חדש שבו כל עובד צה"ל ו/או כל בודק שכר יכול לבצע בקרת שכר על התשלומים והניכויים של עובדי צה"ל" (סעיף 11 לעמדת העותר).

באופן כללי, פסיקת ההוצאות בבית המשפט המנהלי לא צריכה להיות שונה מהנהוג בהליכים משפטיים אחרים (השוו: דפנה ברק ארז משפט מנהלי כרך ד' 463-68 (2017)) והגם שכך עיון בפסיקה של בתי המשפט המחוזיים בשבתם כבתי משפט לעניינים מינהליים מעלה כי לעניין שיעור ההוצאות הנפסקות לטובת עותר בעינייני חוק חופש המידע יש שונות בסכומים הנפסקים לזכות עותרים שהעתירה שהגישו הוכרעה לטובתם, ולכך גם יש להוסיף כי שיעור ההוצאות שנפסק בדרך כלל אינו על הצד גבוה (למשל: עת"ם (ת"א) 36780-10-20 עו"ד מנחם שמואלי נ' מכון התקנים הישראלי (11.5.2021) ("לא ראיתי לפסוק הוצאות לזכות העותר"); עת"ם (י-ם) 15104-06-19 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' משרד ראש הממשלה (11.5.2021) "המשיבים 2-1 יישאו בהוצאות משפט של העותרות בשיעור האגרה ששולמה, ובשכר טירחת עו"ד בסך של 10,000 ₪"; עת"ם (ת"א) 50156-07-20 יפעת מכרזים בע"מ נו חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ (2.8.2021) "אני מחייבת את המשיבה לשאת בהוצאות העותרת בסך 30,000 ₪"; עת"ם (מרכז) 53722-03-20 בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים נ' שירות בתי הסוהר (1.8.2021) "שב"ס יישא בהוצאות העותרת בסך 9,000 ש"ח"; עת"ם (י-ם) 59119-09-20 ר.ת.י. השקעות ירושלים (2001) בע"מ נ' נופש ותיירות חוף בנימין בע"מ (31.1.2021) "הוצאות הדיון בסך 6,500 ₪ - על המשיבות"; עת"ם (חי') 57676-01-20 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' הממונה על חוק חופש המידע בעריית סח'נין (26.4.2021) "אני מחייב את משיבה 2 לבקשה, עירית סח'נין, לשלם למבקשת הוצאות הבקשה בסכום של 3,000 ש"ח בתוספת הפרישי הצמדה וריבית" וכו'.

...

באופן כללי, פסיקת ההוצאות בבית המשפט המינהלי לא צריכה להיות שונה מהנהוג בהליכים משפטיים אחרים (השוו: דפנה ברק ארז משפט מינהלי כרך ד' 463-68 (2017)) והגם שכך עיון בפסיקה של בתי המשפט המחוזיים בשבתם כבתי משפט לעניינים מנהליים מעלה כי לעניין שיעור ההוצאות הנפסקות לטובת עותר בענייני חוק חופש המידע יש שונות בסכומים הנפסקים לזכות עותרים שהעתירה שהגישו הוכרעה לטובתם, ולכך גם יש להוסיף כי שיעור ההוצאות שנפסק בדרך כלל אינו על הצד גבוה (למשל: עת"ם (ת"א) 36780-10-20 עו"ד מנחם שמואלי נ' מכון התקנים הישראלי (11.5.2021) ("לא ראיתי לפסוק הוצאות לזכות העותר"); עת"ם (י-ם) 15104-06-19 הוצאת עתון הארץ בע"מ נ' משרד ראש הממשלה (11.5.2021) "המשיבים 2-1 יישאו בהוצאות משפט של העותרות בשיעור האגרה ששולמה, ובשכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪"; עת"ם (ת"א) 50156-07-20 יפעת מכרזים בע"מ נו חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ (2.8.2021) "אני מחייבת את המשיבה לשאת בהוצאות העותרת בסך 30,000 ₪"; עת"ם (מרכז) 53722-03-20 בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים נ' שירות בתי הסוהר (1.8.2021) "שב"ס יישא בהוצאות העותרת בסך 9,000 ש"ח"; עת"ם (י-ם) 59119-09-20 ר.ת.י. השקעות ירושלים (2001) בע"מ נ' נופש ותיירות חוף בנימין בע"מ (31.1.2021) "הוצאות הדיון בסך 6,500 ₪ - על המשיבות"; עת"ם (חי') 57676-01-20 עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' הממונה על חוק חופש המידע בעיריית סח'נין (26.4.2021) "אני מחייב את משיבה 2 לבקשה, עירית סח'נין, לשלם למבקשת הוצאות הבקשה בסכום של 3,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית" וכו'.

עקרון המידתיות משמיע כי אם הרשות יכולה היתה במאמץ סביר להיעתר לדרישה לפי חוק חופש המידע ולייתר את הצורך בקיום הליך שיפוטי, היה עליה לעשות כן וממילא תידרש לעשות כן בתום ההליך המשפטי.

בהעדר טעם אמיתי היה על המשיבים להיעתר לדרישת העותר עוד בשלב הגשת הבקשה לפי חוק חופש המידע.

בבית המשפט העליון בג"ץ 4081/07 לפני: כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו מבקשת העיון: האגודה לזכויות האזרח בישראל, ע"ר העותרים: 1. ידיעות אחרונות בע"מ-מו"ל עתון "ידיעות אחרונות" 2. ד"ר רונן ברגמן-כתב עתון ידיעות אחרונות 3. הוצאת עתון הארץ_ מו"ל עתון הארץ 4. יוסי מלמן- כתב עתון הארץ נ ג ד המשיבים: 1. משרד ראש הממשלה-גנזך המדינה 2. ד"ר יהושע פרוינדליך גנז המדינה 3. מדינת ישראל-משרד הבטחון 4. מנכ"ל משרד הבטחון 5. משרד הבטחון-ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון 6. משרד ראש הממשלה-המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים 7. ראש המוסד 8. משרד ראש הממשלה-שירות הבטחון הכללי 9. ראש השב"כ 10. משרד ראש הממשלה-הועדה לאנרגיה אטומית 11. מנכ"ל הועדה לאנרגיה אטומית 12. מדינת ישראל-משרד ראש הממשלה 13. מנכ"ל משרד ראש הממשלה בקשה לעיין בתיק בית המשפט; תשובת המשיבים לבקשה ][]החלטה

במקום זאת, המשיבים ימסרו למבקשת העיון את החומרים המותרים לעיון, וזאת לאחר ביצוע ההשחרה כאמור.

...

נוכח האמור לעיל, אני נעתר לבקשת העיון בכל הנוגע לכתבי הטענות ולהחלטות בהליך, וזאת בכפוף להשחרה המתבקשת על ידי המשיבים.

למען הזהירות והסדר הטוב, מקבל אני את הצעת המשיבים ומורה כי העיון לא יתבצע במזכירות בית המשפט.

בנסיבות אלה ונוכח עמדת המשיבים, אני מורה כי המזכירות תמסור למשיבים, ללא דיחוי, עותק של הפרוטוקול.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10343/07 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט נ' הנדל העותרים: 1. הוצאת עתון "הארץ" בע"מ 2. גידי וייץ 3. נטע שושני נ ג ד המשיבים: 1. ועדת השרים לענין רשות העיון בחומר ארכיוני 2. ד"ר יהושע פרוינדליך, גנזך המדינה 3. משרד הביטחון 4. מיכל צור - הממונה על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"ט באייר התש"ע (3.5.10) בשם העותרים: עו"ד מיבי מוזר בשם המשיבים: עו"ד גלעד שירמן ][]פסק-דין

מסמכים אלה מצויים, על-פי הנטען, בארכיון של המשיב 3 – משרד הביטחון – בגנזך המדינה, שבניהולו של המשיב 2.

...

בכל אלה לא מצאנו עילה להתערב בעת הזו.

עם זאת, מצאנו כי העותרים מצביעים על ליקויים מצערים בדרך קבלת ההחלטות.

אשר לעצם ההחלט, כאמור, לא מצאנו, בשלב זה, עילה להתערב בה. כיוון שכך, נדחית העתירה.

לצורך כתיבת המחקר קיבל הנתבע הרשאה להיכנס לארכיון צה"ל ולעיין בחומרים מסווגים, וזאת כנגד התחייבותו המפורשת לעשות שימוש בחומר זה אך ורק לצורכי המחקר, ולהשיב את כל החומר מיידית עם תום המחקר.

משכך, עתרה המדינה בתביעתה הנוכחית לשלושה סעדים: האחד – לחייב את הנתבע להשיב את כל המסמכים שנטל מארכיון צה"ל ו/ או מכל אתר אחר של המדינה לצורך ביצוע המחקר.

בסעיף 29 לכתב התביעה מציינת המדינה כי ביום 25.9.09 פורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" כתבה אשר עסקה במחקר שכתב הנתבע, וזאת לאחר שהמחקר נמסר ע"י הנתבע לעיונו של העיתון ללא אישור המדינה.

...

נשאלת השאלה, אם ביהמ"ש ייעתר לבקשת היתר לפיצול הסעדים שעה שהתביעה נדחית, והאם כלל נידרש היתר.

התוצאה היא כדלקמן: התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות בסך 25,000 ₪, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית מהיום, אשר ישולמו רק בהנתן הגשת תביעה כספית נגד הנתבע וכתנאי להגשתה.