עתירת עו"ד נגד הגשת כתב אישום ללא אישור היועמ"ש

בית משפט לעניינים מקומיים בנתניה תו"ב 31161-03-20 ועדה מקומית לתכנון ובניה - נתניה נ' מסלטי ואח' מספר בקשה:14 לפני כבוד השופט אלי ברנד מאשימה ועדה מקומית לתכנון ובניה - נתניה נאשמים 1. שמעון מסלטי 2. רויטל מסלטי ב"כ המאשימה: עו"ד קרן מזרחי-גורן ב"כ הנאשם 1: עו"ד אבי דובין ב"כ הנאשמת 2: עו"ד מרדכי גדנסקי החלטה

בישיבת יום 21.11.21 העלה ב"כ הנאשמת 2 מספר טענות מקדמיות בעטיין עתר לביטול כתב האישום, ולהלן תמציתן: כתב האישום לא הוגש במסגרת המועד שנקבע בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "היועמ"ש"), על פי סעיף 57א לחוק סדר הדין הפלילי יש לקבל אישור של היועמ"ש במקרה של חריגה ממסגרת זמנים זו אך ביחס לכתב האישום דנן לא ניתן אישור כזה.

מנגד, הצביעה המאשימה על הצדקה ברורה לשהוי בהגשת כתב האישום נוכח ניסיונות הכשרה של המחדל מצד הנאשמים אשר המאשימה העניקה להם הזדמנויות באופן שיכול היה אולי למנוע לחלוטין את הגשת כתב האישום נגדם או למצער להעמידם במצב בו פוטנציאל הענישה נגדם יעמוד על רף נמוך יותר – שעה שלחובתם מאסר מותנה בר הפעלה – ורק משכלו כל הקיצין והמחדל לא הוסר הגישה את כתב האישום.

...

לא הוצע לנאשמים הסדר מותנה טרם הגשת כתב האישום ב"כ הנאשמת 2 טען כי על פי פסק דין שניתן בבית המשפט לעניינים מקומיים בראשון לציון כדי למלא את החובה להציע לנאשמים הסדר מותנה אין די בכך שהתביעה טוענת שקיימה התייעצות עם הפרקליטות והגיעה למסקנה שאין בסיס להסדר מותנה אלא צריכה להיות פנייה לנאשמת ובענייננו הדבר לא נעשה.

בפסקי דין אחרים נקבע כי על תובע לשקול בהקשר זה האם מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין הציבורי אך בסופו של דבר ההחלטה אם להציע הסדר כזה אם לאו נתונה לשיקול דעת התביעה ולאחר הפעלת שיקול הדעת אינה מקימה עילה להתערבות בית המשפט (ראו ת"פ (רמלה) 11804-06-15‏ פרקליטות מחוז מרכז-פלילי נ' גלי טובל (7.4.2016); ע"פ (מחוזי חיפה) 59342-08-16 פדואל בן סימון נ' מדינת ישראל (6.10.2016); תו"ב (צפת) 18926-11-14‏ ועדה מקומית לתכנון מרום הגליל נ' חנה אלקבס (27.3.2016, פסקה 5) והמובאות שם ועוד).

ברם, החלטתי האמורה עסקה בעבירות קלות יותר, עבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר ובסטייה מהיתר, בעוד שבעניינו עסקינן בעבירה של אי קיום צו שיפוטי – החמורה יותר – אשר לגביה הפנתה המאשימה אל הנחיות היועמ"ש והמחלקה להנחייה בעניין הסדרים מותנים על פיהן הכלל הוא שעבירות אי קיום צו אינן נמנות על העבירות בגינן ניתן להציע לנאשמים הסדר מותנה, כאשר המקרה דנן הוא מקרה קיצוני במיוחד של אי קיום צו ועל כן הדברים קל וחומר.

בית משפט השלום בטבריה ת"פ 14895-01-22 מדינת ישראל נ' סבאג תיק חצוני: בפני כבוד השופט יריב נבון המבקש סבאג' סנד באמצעות ב"כ עו"ד מאלק בדר המשיבה מדינת ישראל – רשות המיסים בישראל החלטה

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות לפי חוק מע"מ: הגשת דו"חות כוזבים במטרה להיתחמק מתשלום מס; ניכוי מס תשומות ללא מיסמך; הכנה וניהול פנקסי חשבונות כוזבים; מירמה ותחבולה ופעולה במטרה להביא לכך שאחר יתחמק מתשלום מס. בבקשתו, טוען ב"כ המבקש כי בכוונתו להגיש בקשה לביטול כתב האישום לנוכח שהוי בהגשתו וקיומה של אכיפה בררנית והגנה מן הצדק.

בית-המשפט העליון קבע, כי במקום בו דורש החוק המפורש כי נידרש אישור מאת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב-אישום לא ניתן להסתפק באישור בדיעבד.

בהתאם לפסיקה הנוהגת, עת נידרש בית המשפט לשאלה האם יש בחומר המבוקש כדי לסייע בידי הנאשם לבסס טענה של אכיפה בררנית, עליו לבחון בכל מקרה לגופו האם הוצגה תשתית ראייתית ראשונית המבססת עתירה זו. ב - עע"מ 1786/12 אבראהים ג'ולאני נ' מדינת ישראל (20.11.2013) נקבע כי: "מקום בו הטעם לקבלת מידע מתיקי חקירה הוא הרצון להוכיח אכיפה בררנית, הרי שמשקלו של האנטרס הלגיטימי יגבר ככל שהמבקש יוכל להצביע על בסיס ראשוני לקיומו של חשד בדבר סלקטיביות באכיפה". במקרה דנן, עסקינן ב"מסע דיג" אשר לא הובהרה תכליתו.

...

טענת המשיבה לפיה עסקינן בתיק מורכב, אשר לו קשר לתיק נוסף אשר חייב בחינה יסודית בנוגע למעורבים נוספים עובר להגשת כתב האישום, אף היא תומכת במסקנה זו. הבחנה נוספת בהלכה הפסוקה היא בין רישומים המתארים את פעולות החקירה עצמן, המהווים "חומר חקירה" לכל דבר ועניין, לבין עיבוד והערכה של חומר החקירה הגולמי, אשר אינו חומר חקירה אלא תרשומת פנימית.

לנוכח האמור, הדרישה להעביר לעיון המבקש את ההתכתבויות הפנימיות בין המשיבה ליועמ"ש, לרבות השיקולים והנימוקים להעמדה לדין של המבקש, בין אם הדבר נעשה במועדים הקבועים בחוק ובין אם לאחר שהללו חלפו, אשר לטענת המשיבה ממילא נבעו כולם משיקולים ראייתיים ומחומרי החקירה שהועברו לעיון ב"כ המבקש, אינה במקומה ולכן היא נדחית.

באשר לדרישה לחייב את המשיבה להעביר לעיון ב"כ המבקש רשימת תיקים דומים אשר הוגשו בשלוש השנים האחרונות, דינה להידחות.

לנוכח האמור, הבקשה על כלל חלקיה נדחית.

בתגובתה ציינה כי בחודש אוקטובר 2020 יצאה הנחיה מטעם רח"ט תביעות, תנ"צ עו"ד דדו זמיר (להלן: "הנחיות ראש חטיבת התביעות"), לפיה, לא ייערך הסדר מותנה בתיקים של עבירות עוון שנעברו בנסיבות מחמירות, בדומה לנסיבות כתב האישום בעיניינו.

לטענתה, נפלו שלושה פגמים עקריים בהתנהלות המשיבה: ראשית, החרגת עבירת האיומים באמצעות נשק מדגים מהליך של הסדר מותנה, ללא אישור היועמ"ש, כפי שקובע סעיף 67י לחוק; שנית, המנעותה מפירסום החרגה זו או העלתה על הכתב, זאת חרף לשון החוק בעיניין.

לאור האמור, ב"כ המבקש עתרה לבטל את כתב האישום כנגד המבקש מכוח דוקטרינת הגנה מן הצדק ולהורות על הפניית עניינו ליחידה להסדרים מותנים.

] כפועל יוצא מכך, הרי שבמקרים בהם די בראיות להגשת כתב אישום כנגד החשוד, ולכאורה יש בהגשת כתב האישום עניין צבורי ולו גבולי, וכשבנסיבות ביצוע העבירה הספציפית ניתן להסתפק בסגירת תיק, המותנית בכפוף לכך שהחשוד ימלא את התנאים שייקבעו ויסוכמו בינו לבין המאשימה, יש להציע לו הסדר לסגירת התיק.

...

בענייננו, סבורני כי ב"כ המבקש לא הוכיחה בפניי כי חזקת התקינות המנהלית נסתרה באופן ממשי, ואף אם יעלה בידיה להוכיח כי קיים תיק כזה או אחר, אף בנסיבות החמורות לדעתה מאלו שבעניינו של המבקש, אין בכך בכדי לבסס טענה של אכיפה בררנית.

לסיכום, נחה דעתי כי בהחלטת המשיבה לא נפלו פגמים המצדיקים התערבות בה על דרך של ביטול כתב האישום והבקשה נדחית.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

בית משפט השלום בנתניה ת"פ 15705-11-21 מדינת ישראל נ' פלוני ​​לפני: כבוד השופט גיא אבנון המבקשת/מאשימה: מדינת ישראל באמצעות תביעות מרכז – שלוחת נתניה נ ג ד המשיב/נאשם: פלוני בשם המאשימה: עו"ד לירן אוחיון ועו"ד אלמוג בן חמו בשם הנאשם: עו"ד ג'קי סגרון החלטה

אשר לבית המשפט שידון בהליך – לטענת המאשימה, מהוראות סעיפים 3 ו-5א(א) לחוק הנוער עולה שברגיל, עת מדובר בנאשם בגיר בן פחות מ-19 אשר ביצע עבירות הן כקטין והן כבגיר, יש להגיש כנגדו כתבי אישום נפרדים, האחד בבית משפט לנוער בגין עבירות שביצע כקטין, והאחר לבית משפט "רגיל" בגין עבירות שביצע כבגיר.

לטענת ההגנה, המאשימה חטאה פעמיים: הן בהעמדתו של הנאשם לדין ללא אישור מקדים של היועמ"ש בגין עבירות שבוצעו יותר משנה לפני הגשת כתב האישום (טענה שהועלתה לראשונה בדיון), והן בהחלטתה להגיש את כתב האישום לבית משפט זה, בעוד הערכאה המתאימה היא בית משפט לנוער.

משכך עתר לדחות את בקשתה של המאשימה, ולחלופין, להפנות שאילתה לנשיאת בית המשפט לנוער.

...

דיון אין בידי לקבל את טענות ההגנה, ואנמק בקצרה.

לא שוכנעתי כי ראוי להפריד בין שני האישומים.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"פ 62929-08-21 מדינת ישראל נ' אלאטרש תיק חצוני: 675/20 לפני כבוד השופט אמיר דורון מאשימה מדינת ישראל פרקליטות מחוז דרום נאשם סאלם אלאטרש ע"י ב"כ עו"ד סעדה החלטה

הבקשה: ב"כ הנאשם שטח טענותיו המקדמיות במסגרתן עתר לביטול כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם בשל הטענות הבאות: הגנה מן הצדק מחמת אפליית הנאשם אל מול אוכלוסיות אחרות בישראל.

לדידו, עמדה זו של בית הדין השרעי, היא שהובילה לפתיחה החקירה נגדו, וזו ניפתחה ללא אישור היועמ"ש או גורם מוסמך מטעמו.

עוד הוסיף, כי הפרקליטות לא קיבלה עמדת הגורם המאשר עובר להגשת כתב האישום, ומשכך החקירה והגשת כתב האישום נעשו בהיעדר סמכות.

החלטת המאשימה מגובה בהנחיה מספר 4.1112 של היועץ המשפטי לממשלה, הקובעת בסעיף 16 בה, אפשרות המאשימה להגיש כתב אישום בדרך בו נקטה במקרה דנא.

...

נוכח האמור, איני מקבל הטענה.

החריגה מהנחיות פרקליט המדינה - מקובלת עלי עמדת המאשימה, כי ההנחייה הרלוונטית במקרה דנא, היא הנחיית היועמש שצוינה מעלה.

מדובר במאמץ חברתי ומשפטי כולל להיאבק בתופעה זו. אין ביישום ההנחייה כדי קביעה שמדובר בחריגה מההנחיות - נהפוך הוא! הנאשם לא הצליח להוכיח כי המאשימה פעלה בניגוד להנחייה זו. סוף דבר הבקשה נדחית.