עתירת סנגוריה ציבורית נגד הגבלת זמן פגישות עם עצורים

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"פ 65436-05-20 מדינת ישראל נ' לודמר תיק חצוני: לפני כבוד השופט סארי ג'יוסי המאשימה מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז חיפה - פלילי הנאשמת ליליה לודמר ת"ז 324802230 ע"י ב"כ עוה"ד ל. פרחובניק מטעם הסניגוריה הציבורית החלטה

כאמור, ביום 30.07.2020, ובעקבות המלצות שירות-המבחן הורה בית המשפט (כב' השופט נ' סילמן) על הפנית הנאשמת להליכי גמילה בשלב המעצר, והורה, כי היא תשהה במעצר-בית לפי תנאי המקום בקהילה הטיפולית "בית אריאלה". אתעכב קמעה על אותה החלטה הואיל וסבורני, כי לרציונאל העומד בבסיסה, לצד ההנמקות שבאו בגדרה לטובת שיחרור בתנאים מגבילים, השלכות על ההכרעה בעניינינו, כאשר הקלה נוספת בתנאי השיחרור במצוות המלצת ובקשת שירות-המבחן כיום, נטועים היטב כבר במסגרת ההחלטה האמורה, מלפני כשנה, ואף מתחייבים על-פיה.

החל מיום 04.08.2020 שולבה הנאשמת בקהילת "בית אריאלה" ברחוב מסדה בחיפה, כחלופת מעצר, במעצר-בית מלא בקהילה בתנאי המקום, עד תום ההליכים כנגדה והמתבררים לפני.

שירות-המבחן נפגש עם הנאשמת, אשר תארה בפניו את התהליך המשמעותי שהיא עוברת בקהילה, כשניכר, כך על-פי התסקיר, כי היא מחויבת לתהליך הטיפולי ובעלת מוטיבציה פנימית לקיים שינוי בחייה.

קיימת אי-בהירות, כך אליבא דמאשימה, ביחס לעתידה של הנאשמת שעה שבמקום אחד נאמר שהיא תשהה בדירת מעבר ללא שצוין משך הזמן בו תשהה שם כאשר בהמשך אמורה היא לעבור להוסטל, שלא ידועה זהותו ולא ברורים התנאים בהם תשהה הנאשמת שם. ביום 29.06.2021, ובשים-לב לתגובת המאשימה לתסקיר שירות-המבחן, קבעתי, כך: "לאחר שבית המשפט עיין בתסקיר המשלים ובטיעונים המשלימים של הצדדים בכתב, ולנוכח אי הבהירות העולה מהתסקירים בכל הנוגע להמשך התהליך השיקומי טפולי והמסגרות בהן תשהה הנאשמת ככל שבית המשפט ייעתר לבקשת שירות המבחן, וכן חוסר בהירות לגבי החלופות האחרות הקיימות ככל שתדחה הבקשה, מצאתי לזמן את הצדדים וכן את קצינת המבחן להמשך דיון בבקשה...." ביום 30.06.2021 עתר שירות-המבחן לשחרר את קצינת-המבחן מהופעה בפני בית המשפט, נוכח עומס רב, ובמקביל הוגש תסקיר משלים, במסגרתו הבהירה קצינת-המבחן, כי "אי הבהירות נובעת בעקבות טעות מילולית-המשגתית הקיימת בגוף התסקיר, כאשר התייחסנו למסגרת ההמשך של הקהילה כ"הוסטל", ובפיסקה לאחר מכן התייחסנו לכך כ"דירת מעבר", כשלמעשה מדובר באותה המסגרת" וחזרה על המלצותיה הקודמות.

...

כאמור, ביום 30.07.2020, ובעקבות המלצות שירות-המבחן הורה בית המשפט (כב' השופט נ' סילמן) על הפנית הנאשמת להליכי גמילה בשלב המעצר, והורה, כי היא תשהה במעצר-בית לפי תנאי המקום בקהילה הטיפולית "בית אריאלה". אתעכב קמעה על אותה החלטה הואיל וסבורני, כי לרציונל העומד בבסיסה, לצד ההנמקות שבאו בגדרה לטובת שחרור בתנאים מגבילים, השלכות על ההכרעה בענייננו, כאשר הקלה נוספת בתנאי השחרור במצוות המלצת ובקשת שירות-המבחן כיום, נטועים היטב כבר במסגרת ההחלטה האמורה, מלפני כשנה, ואף מתחייבים על-פיה.

"על רקע מערכת נורמאטיבית זו נוכל עתה לבחון את המקרה שלפנינו. נקודת המוצא - שעליה לא חלקו הצדדים - היא, כי בין העותרת לבין התובעת נעשתה עיסקת טיעון. זו מחייבת את הצדדים. העובדה, שהעותרת טרם הספיקה לקיים את חלקה שלה בעיסקה, אין בה כדי להצדיק השתחררות התביעה מהתחיבותה היא. עם זאת, חל שינוי בנסיבות העובדתיות. נתגלו עובדות חדשות, שיש בהן כדי ליצור הפליה בלתי מוצדקת בין העותרת לבין נאשמת אחרת, ושיש בהן כדי לבסס במידה מסוימת את הראיות לכאורה, הקיימות כנגד העותרת. משקלן של עובדות אלא אינו כבד ביותר, ואין בהן כדי להתגבר על פגיעה ניכרת באינטרס ההסתמכות של העותרת. אך אינטרס זה שלה לא נפגע. כל שנפגע הוא אינטרס הציפייה, ואף הפגיעה בו היא מינימאלית. בתוך יומיים חזרה בה התביעה מהעיסקה. בנסיבות אלה, כאשר פגיעה באינטרס הנאשם היא מינימאלית, ואילו הנסיבות החדשות הן בעלות משקל כבד יותר - אם כי לא כבד כשלעצמו - אין לומר, כי החלטת תובע להשתחרר מהעיסקה היא כה בלתי סבירה, ששום תובע סביר לא היה מגיע אליה. אמת הדבר, השתחררות מעיסקת הטיעון יש בה פגיעה באמינות המינהל, אך באותה מידה נפגעה אמינות המינהל, אם הוא מפלה שלא כדין בין שתי נאשמות, שהעובדות ביחס אליהן זהות. בנסיבות אלה, כאשר שיקולי האמינות פני משקל אינטרס הנאשם, אין לומר, כי החזרה מהבטחה אינה סבירה". סבורני, כי שלל התסקירים, אשר הוגשו בעניינה של הנאשמת, נותנים מענה ראוי לקשיים אליהם הפנתה המאשימה, והכרוכים לטענתה באותה הקלה נדרשת בתנאי השחרור.

המלצת שירות-המבחן על העדפת החלופה המוצעת כיום, ויש לומר החלופה היחידה שיש בה כדי להבטיח את המשך התהליך השיקומי, כמו גם התרשמות שירות-המבחן מן הנאשמת, כפי שזו באה לידי ביטוי, כאמור לעיל, לאורכם ולרוחבם של התסקירים, בעניינה של הנאשמת, והודגשה בתסקיר מיום 05.07.2021: "בנוסף לכך, נוכח שלביה המתקדמים בטיפול במהלכם שיתפה פעולה בטיפול, שמרה על תנאי שחרורה ללא הפרות לקחה אחריות והתקדמה בניהול ההליך המשפטי העיקרי – התרשמנו, מהפחתה ברמת הסיכון שנשקף ממנה, כשאין אנו מעריכים קיומו של צורך בליווי ופיקוח צמוד של מפקחים", לוקחים בחשבון באופן הראוי ביותר את הקשיים אליה כאמור הפנתה המאשימה, וסבור אני, כי יש לקבלם, במספר סייגים ותוספות שיפורטו להלן.

נוכח האמור לעיל, מקבל אני את בקשת שירות-המבחן להקלה בתנאי מעצרה של הנאשמת, באופן שתשהה בתנאי המקום בדירת-המעבר בחיפה, ובהתאם ליתר התנאים שצוינו בתסקיר שירות-המבחן מיום 23.05.2021, מלבד זכאותה של הנאשמת לערב חופשי, ולביקורי בית למשך סוף השבוע אצל קרובי משפחתה.

זאת ועוד, אני מורה על ביצוע שלוש בדיקות-שתן שבועיות לנאשמת בנוסף על הבדיקות שיוזם שירות-המבחן.

לבקשת העותר מונה לו סנגור מהסניגוריה הציבורית והוגשה עתירת אסיר מתוקנת.

בשל כניסתו של העותר למאסר (22.7.2012) לא הושלמו טפולי ההשתלה וזמן קצר לאחר תחילת ריצוי מאסרו, החלו השתלים להתפרק והעותר סבל ועודנו סובל מכאבים קשים.

ציין,כי לא יוכל להעניק את הטיפול הנידרש בין כותלי הכלא, כי נידרשות מספר פגישות וציוד רפואי מסוים וידרש לו יום עבודה שלם אם יצטרך להגיע לבית הסוהר, ואין באפשרותו לעשות כן. בשיחה טלפונית שקיים ב"כ העותר עם הרופא הפרטי ביום 27.12.2016 (בהפסקה שניתנה במהלך הדיון), הסביר הרופא כי הוא עושה את הטיפול בהיתנדבות.

בנגוד לעמדת גורמי הטיפול, העותר נבדק ב- 19.9.2016 על ידי מב"ן והומלץ על חופשה ראשונה בת 10 שעות בתנאים מגבילים.

הטעם המיוחד הרלבנטי לענייננו מנוי בסעיף יב': "רפואה – לצורך קבלת טפול רפואי מחוץ לבית הסוהר, בתנאי שרופא שב"ס קבע שהאסיר זקוק לטפול כאמור והטיפול אינו יכול להנתן באלו ממתקני שב"ס. במקרה של הזקקות ליותר מטיפול רפואי אחד, נידרשת חוות דעת רופא המחוז". פקודת נציבות 04.44.00 קובעת שכל אסיר, לרבות עציר, זכאי לקבל טפול שיניים בכפוף לנוהלי מחלקת רפואה.

באפריל 2013 נדונה בפניי, כאמור, עתירה קודמת של העותר באותו נושא – כנגד החלטת המשיב לא לאפשר לעותר לצאת לטפול שיניים פרטי לצורך ביצוע שתלים.

...

לשיטתה של ב"כ המשיב, אפילו בנסיבותיו הלא פשוטות של העותר, אין להיעתר לעתירה.

אני סבורה, כי מצב שיניו הקשה של העותר, והעדר יכולת כלכלית, מחייב התייחסות שונה מבלי שיופרו שיקולי השוויון בין האסירים.

סיכומו של דבר, הרופא המוסמך בשב"ס פעל על פי הנהל הקיים ולא מצאתי כי יש להתערב בהוראות הנוהל ובהחלטת המשיב.

עוד ציין כי הונחה על ידי גורמי שב"ס, להגביל משך כל פגישה עם העצורים אותם מייצג, לרבות המשיב, לפרק זמן שלא יעלה על 7 דקות.

בנוסף, ציין כי בעיניינו של המשיב, ובעניינם של משיבים אחרים שפרטיהם נימסרו לפרוטוקול (החשודים הנוספים), לא קיבלה הסנגוריה הציבורית כל הודעה על מעצרם עובר להבאתם לבית המשפט, דבר שגרם לכך שלא ניתן היה ליפגוש בהם קודם לכן.

לאמור האמור, עתר כי בית המשפט יורה לשב"ס לאפשר לסנגורים ליפגוש בעצורים ללא מיגבלת זמן.

...

סוף דבר הנה כי כן, מהווה החלטה זו, בבחינת תמרור דרכים בשלב זה. תמרור זה, אינו בבחינת תמרור המלצה, אלא תמרור הוריה ברור וחד, על כל המשתמע מכך.

אודה, כי התלבטתי האם יש מקום להשית הוצאות בגין בזבוז זמנו היקר של בית המשפט, על הגורמים שלא פעלו כדין בנסיבות המקרים המופרטים בהחלטה, אך בסופו של דבר החלטתי כי בשלב זה, ילובנו הדברים במסגרת ההחלטה, בהיותה היולית ביחס למותב זה ולתפקידו.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 17208-07-18 מדינת ישראל נ' פפרוביץ לפני כבוד השופט רועי פרי המאשימה: מדינת ישראל באמצעות תביעות תל אביב ע"י עו"ד רעות בן משה הנאשם: עידו פפרוביץ ע"י ב"כ עו"ד שמואל פלישמן מטעם הסנגוריה הציבורית גזר דין

הסניגור עתר לאימוצן של המלצות שירות המבחן ובתוך כך להשית על הנאשם צו מבחן לצד מאסר מותנה משמעותי.

"אני רוצה להמשיך את הטיפול. אני יודע שאני אדם שההתמכרות הביאה אותי למקומות לא טובים. אני הולך כל הזמן לפגישות, אני מתקשר לעו"ס שלי. אני דואג לטפול שלי". דיון והכרעה על פי תיקון 113 לחוק העונשין, העקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה, אשר מכוון ליצירת יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו.

ודוק, לקחתי בין יתר שקולי את העובדה כי הנאשם שהה במעצר כחודש ומחצה ולאחר שיחרורו שהה על פני תקופה ניכרת בתנאים מגבילים, תוך ששמר עליהם קלה כחמורה, ללא הפרות.

...

לאחר ששמעתי ברוב קשב טיעוני הצדדים, בהינתן נסיבות ביצוע העבירות שנקבעו, הערכים המוגנים והפגיעה בהם לצד מדיניות הפסיקה הנוהגת, מצאתי לקבוע מתחם עונש הולם בעבור כל עסקה כאירוע בפני עצמו כנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד ל- 12 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

לאור ההליך הטיפולי שעבר ועובר הנאשם לא מצאתי להורות על פסילת רישיון הנהיגה, בהתחשב בשיקולי השיקום, כל שכן הנאשם נגמל מסמים ומסר לאורך התקופה דגימות שתן נקיות משרידי סם. סוף דבר מכלל הטעמים לעיל מצאת לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר (ללא ניכוי ימי המעצר) שירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעתו של הממונה שהוגשה לתיק.

בדיון מיום 4.4.22 התייצב ב"כ הנאשם מטעם הסניגוריה הציבורית לדיון וההגנה עתרה להפנות את הנאשם בשנית לשירות המבחן.

בשיחה טלפונית עמו הנאשם הביע ייאוש מצבו וטען שאיננו עובד מזה תקופה ארוכה ועקב מצב כלכלי קשה מתקשה לממן את הוצאות ההגעה לפגישות.

ת"פ (י-ם) 17034-11-15 מדינת ישראל נ' ביטוני (28.6.18), הנאשם הורשע בבצוע עבירות של היתפרעות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בכך שהשתתף בהתפרעות שכוונה נגד חגיגת יום ירושלים, במהלכה יידו מספר מתפרעים אבנים לעבר השוטרים, ופגעו בחזהו של שוטר.

אכן במהלך פרק הזמן הארוך שחלף הנאשם הצליח להתגייס, לסיים צו של"צ שהוטל עליו במסגרת הליך קודם בהצלחה ולהירתם במידה מסוימת להליך טפולי בתיק הזה.

לקחתי בחשבון את תקופת מעצרו של הנאשם והתקופה הממושכת בה שוהה בתנאים מגבילים.

...

בסופו של דבר, בהתרשמות הכללית שירות המבחן חזר בו מהמלצתו הקודמת, לאור הנסיגה המשמעותית במוטיבציה ובשמירה על הקשר עם שירות המבחן, כאשר בשיחות עדכניות ביטא רצון לסיים את ההליכים המשפטיים בין כותלי הכלא, וכאשר לא ברור גם מצבו העדכני מבחינת שימוש בחומרים משנה תודעה ואלכוהול.

לעניין זה אזכיר כי בחודש אוגוסט נעתר בית המשפט לבקשה להקלה בתנאים המגבילים על מנת לאפשר לנאשם להשתלב בעבודה.

סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי  מאסר שירוצו בעבודות שירות.