בעתירה מבקשים העותרים ששלושה מהם לומדים במכללת הגליל המערבי, המשיבה 1 (להלן-המכללה), "להורות למשיבים לאפשר למבקשים תליית מודעות ברחבי המכללה בשפה הערבית".
באי-כוח הצדדים הגיעו להסדר מוסכם על דרך ניהול התובענה כדלקמן: הם הגישו הודעה על עובדות מוסכמות (ת/7), כל צד הגיש מסמכים שחפץ בהם, ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.
במכתב דקן הסטודנטים ת/2 מצוין גם שמותר "לתאי סטודנטים הרשומים כחוק לתלות מודעות בערבית, ובילבד ששם התא יירשם בראש המודעה באופן ברור גם בשפה העברית".
סוף דבר, התובענה מתקבלת בחלקה באופן שעל המשיבים להימנע מלאסור פירסום מודעות רק מחמת היותן בלשון הערבית, ובילבד שמודעה בערבית תישא בצד כותרתה כותרת זהה בעברית, ובתחתיתה או בראשה יופיע שם המפרסם גם בעברית.
...
אינני סבור שכך הדבר, ושתי תשובות בדבר: (א) סבורני שרשאי אני להניח שכל תלמידי המכללה קוראים ויודעים עברית היטב, שהרי הלימודים במכללה מתנהלים בשפה העברית.
נראה לי שאיזון נאות יהיה בכך שיותר פרסום מודעה בשפה הערבית (לאחר שהמודעה מבחינת תוכנה תאושר על-ידי המנכ"ל של המכללה או על-ידי דיקן הסטודנטים בהתאמה, כאמור בדרישות 2-1 של ההחלטה, שחלות על כל מודעה בכל לשון), והשמוש בשפה הערבית לא יהא גורם שיובא בחשבון לשלילת הפרסום.
במכתב דיקן הסטודנטים ת/2 מצוין גם שמותר "לתאי סטודנטים הרשומים כחוק לתלות מודעות בערבית, ובלבד ששם התא יירשם בראש המודעה באופן ברור גם בשפה העברית".
סוף דבר, התובענה מתקבלת בחלקה באופן שעל המשיבים להמנע מלאסור פרסום מודעות רק מחמת היותן בלשון הערבית, ובלבד שמודעה בערבית תישא בצד כותרתה כותרת זהה בעברית, ובתחתיתה או בראשה יופיע שם המפרסם גם בעברית.
