עתירת מבקשים לביטול החלטה בדבר גילוי הסכם מיזוג

על פי הנטען בכתב האישום, בזמנים הרלוונטים היתקשרה הנאשמת 1, שהיא חברה פרטית העוסקת בניהול ואחזקת בניינים (להלן - הנאשמת), עם חברת שער הטכניון בע"מ (להלן – החברה או שער הטכניון) בהסכם לאספקת שירותי ניקיון בפרויקט מגורים "מגדלי דוד" בחיפה (להלן - מגדלי דוד).

בהמשך, ולאחר עיכובים שונים בבירור ההליך בשל בקשות הנאשמים לעיון בחומרי חקירה ובמסמכים הקשורים בהסדר מותנה שנערך עם שער הטכניון – עתרו הנאשמים לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק בשל היתנהלות המאשימה לרבות בשל העיכוב בהמצאת המסמכים, אלא שבהמשך הוגשה הודעה מוסכמת מטעם הצדדים בדבר השלמת הליכי העיון (הודעה מיום 19.6.18).

הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 12.11.18 ונקבע שאין עילה להתערב בשקול דעת המאשימה, שלא חרגה ממיתחם הסבירות באופן המצדיק את היתערבות בית הדין בדרך של ביטול כתב האישום.

לטענתם, השירותים שסופקו לאותה חברה הם מגוונים וכוללים, בנוסף לשירותי הניקיון, את השירותים הבאים: הפעלת מוקד חרום, גינון, עבודות חשמל, ריסוס והדברה, ביטוח, מערכות גילוי וכיבוי אש, דחסני אשפה, מעליות, טפול בשערים החשמליים, גנרטור חרום, מיכלי אגירת מים, מערכת אינטרקום, מפוחים ומיזוג אויר, אחזקת בריכה, ייעוץ משפטי בעינייני בית משותף וגביית דמי ועד בית.

...

סוף דבר על יסוד האמור והמפורט עד כה, אני מרשיעה את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

אני מרשיעה את הנאשמת 1 בעבירה של עיסוק כקבלן שירות לביצוע עבודות ניקיון ללא רישיון, עבירה על סעיפים 2+20 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996.

כן אני מרשיעה את הנאשם 2 בעבירה על סעיפים 21(ב)+20+2 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, תשנ"ו – 1996, מכח היותו נושא משרה משלא פיקח ולא עשה כל שניתן למניעת ביצוע העבירות על ידי הנאשמת.

העותרת טוענת כי בחודש נובמבר 2010 נוצר מיזוג בין גראפטק לסידריפט; כי במסגרת העסקה עמדה הערכת השווי של סידריפט על 308 מיליון דולר; וכי יום לפני הסכם המיזוג והעברת הבעלות בסידריפט לגראפטק, מכר נתניהו את החזקותיו בסידריפט בחזרה למיליקובסקי תמורת כ-16 מיליון ₪, והאחרון מכר אותן מיד לגראפטק במסגרת עסקת המיזוג (ואף נשא עבור נתניהו במס ריווחי הון בגין המכירה).

לטענת העותרת, מדובר במצב שאינו עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה, ועל כן מדובר בהחלטה שהתקבלה בחוסר סמכות ודינה להתבטל.

בהחלטה נאמר כי: "במהלך ניהול החקירה ואיסוף הראיות נתגלו ליקויים בכל הנוגע לסדרי מנהל בקרב גופים שונים, אל מול גורמים עיסקיים ופרטיים, וזאת בכל הנוגע לרכש בטחוני ואסטרטגי למדינת ישראל. ליקויים אלו מחייבים הפקת תובנות ולקחים על ידי הגורמים המוסמכים לכך, על מנת לשפר ולייעל את הליכי הרכש הבטחוני במדינת ישראל ולהגן עליהם מפני אינטרסים זרים והשפעות פסולות במבט צופה פני עתיד. בכוונת המישטרה לפנות לגורמים הרלוואנטיים ולהביא בפניהם מסקנות אלה" (הדגשות הוספו – י"ע).

אך האם משמעות הדבר כי יש להעתר לסעד שבקשו העותרים, קרי, שבית משפט זה יורה לממשלה להחליט על הקמת ועדת חקירה? לא בכדי לא עלה בידי העותרים להצביע ולו על תקדים אחד שבו ניתן סעד כזה.

...

סוף דבר.

דינן של העתירות – לדחייה.

השיבוֹ ח"כ משה אונא, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, כי זוהי "פרוצדורה יוצאת דופן במקצת, שהמוסד השיפוטי יקים ועדת חקירה. אין זה לפי הנתונים שעליהם אנו מבססים את מוסדות השיפוט, כי הם יחליטו מה ראוי לחקירה ומה צריך לשמש כאן נושא לחקירה. אין זה דיון משפטי, כי על כך בוודאי הם יכולים להחליט. זהו דיון בוועדת חקירה, שבפירוש איננו דיון משפטי. בשלב זה של הדברים דיון שכזה איננו יכול להיות במסגרת של דיון משפטי. על כן לא נראה לי שאפשר ללכת בדרך זו" (ד"כ 30.12.1968, 910).

ביום 19.8.2021 הגישו המבקשות את הבקשה שלפניי, בה עתרו לביטולו של הסדר הנושים.

בסמוך לאחר מכן התברר כי לעמדת רשות ניירות ערך, ההחלטה לאשר את עסקת המיזוג בין החברה לעושרד אינה חוקית משום שלא מכהנת בחברה ועדת ביקורת.

וכפי שנפסק ברע"פ 7148/98 ארנון עזרא נ' יעל זלזניאק, פ"ד נג(3) 337, 344 (1999)‏‏: "פסק דין שבהסכמה, ממוזגות בו שתי תכונות, של הסכם ושל פסק דין". על כן, כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק הדין שאישר את ההסכם, וזאת מחמת פגם הקשור להסכם עצמו (כגון מחמת פגם בכריתה או מחמת הפרה), אזי הפן ההסכמי מאפשר לו להגיש תביעה חדשה לביטול ההסכם, ובדרך זו גם להביא לביטולו של פסק הדין שאישר אותו.

עילת ההטעייה כעילה לביטול חוזה מעוגנת בס' 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק החוזים"), אשר קובע: "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעה" – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.

אכן, ניתן וראוי להתייחס בספקנות בריאה למהימנותו של נתון זה, שלא נבחן כדבעי באמצעות חקירה נגדית של מעריך השווי, אך הדבר רק ממחיש שלא ניתן לקבוע על דרך הסתם ששווי הפעילות של עושרד נמוך מאותה התחייבות שהמשיבים קיבלו על עצמם, במיוחד כאשר מבקשי הביטול אינם טורחים לתמוך את טיעוניהם בהערכת שווי נגדית.

בנסיבות אלה, נידרשת מידת זהירות כפולה ומכופלת בטרם יורה בית המשפט על ביטול ההסדר לבקשתם של מי ששעור אחזקותיהם במניות המיעוט הוא לדידם שלהם בבחינת סוד מוחלט בהחלט (המבקשות סרבו לחשוף בפני המשיבים את שיעור אחזקותיהן, וראה בהקשר זה את החלטתי מיום 7.12.2021).

...

המבקשות טוענות כי עסקת עושרד אינה עולה בקנה אחד עם התחייבותם של הרוכשת ושל בעלי השליטה ואין לאפשר להם לנסות ולמנוע את ביטולו של הסדר הנושים באמצעות עסקה זו, שממילא הוצעה באיחור רב ועלולה לגרום לדילול משמעותי של אחזקות הנושים.

בנסיבות אלה אני סבור כי התעקשותן של המבקשות לבטל את הסדר הנושים דווקא כעת, כאשר מאמציהם של המשיבים לקיים את הסדר הנושים באמצעות החלופה של הכנסת פעילות אחרת הגיעו ממש לישורת האחרונה וכל שנותר הוא לקבל על כך אישור של אסיפת בעלי המניות, איננו עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב.

בנסיבות אלה, נדרשת מידת זהירות כפולה ומכופלת בטרם יורה בית המשפט על ביטול ההסדר לבקשתם של מי ששיעור אחזקותיהם במניות המיעוט הוא לדידם שלהם בבחינת סוד מוחלט בהחלט (המבקשות סרבו לחשוף בפני המשיבים את שיעור אחזקותיהן, וראה בהקשר זה את החלטתי מיום 7.12.2021).

סוף דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, הבקשה לביטולו של הסדר הנושים- נדחית.

כפי שפורט במסגרת טענות הצדדים עתירת המבקשים מעוררת מספר שאלות שיש להכריע בהן, משפטיות ועובדתיות כאחד, ואלה עקרי הסוגיות הרלוואנטיות: האם שטראוס היא בעלת שליטה בגניר? אף שהיא מחזיקה רק ב-6.66% ממניותיה של גן שמואל ואף שלא היה לה בתקופה הרלוואנטית נציג בדירקטוריון גן שמואל? האם מבחן יכולת הניווט של פעילותה העסקית של החברה הוא המבחן היחיד הרלוואנטי לקביעת שליטה ואיזו משמעות יש לעובדה שאין מחלוקת שלשטראוס הסכם הצבעה עם בעלי השליטה באופן שמקנה לה זכויות יתרה? מה המשמעות של אישור הסכם העקרונות על ידי ועדת הבקורת והדירקטוריון של גן שמואל באפריל 2006? מתי נחתם הסכם המיזוג בין גניר לבין גן שמואל? במאי 2006 עת אושר ההסכם באספה הכללית של גן שמואל או בינואר 2007, עת הושלמה העסקה? האם התוספת להסכם מחודש דצמבר 2006 היא בגדר הסכם חדש (שאינו חלק מהנדוניה שהביאה עימה גניר לעיסקת המיזוג עם גן שמואל), או שמא מדובר באותו הסכם שנכרת ב-1993 ו-2002? ומכאן – מה הוא מועד חתימת הסכם ההפצה בין גניר לשטראוס (1993, 2002, אפריל 2006 או דצמבר 2006)? אף אם אין מדובר בהסכם הפצה חדש, האם גן שמואל היתה מחויבת להביאו לאישור מחודש בפני ועדת הבקורת, דירקטוריון החברה ואסיפת בעלי המניות מידי שלוש שנים? האם הסכם ההפצה משנת 2006 עולה כדי ניצול זכות יתר של שטראוס בגניר בדמות קבלת עמלה לא סבירה, או שמא מדובר בהסכם שתנאיו מקובלים וסבירים? נוסף על האמור, לאור העובדה שמצויים אנו בהליך טרום מקדמי – בקשה לגילוי מסמכים בטרם הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת – פרט לכך שנידרש רף ראייתי נמוך יותר מאשר בשלבים הבאים, הרי שגם הדיון בשלב זה לא דורש הכרעה בכל אחת ואחת מטענות הצדדים ודי בבחינה כוללת של המחלוקות העיקריות בין הצדדים (ראו בהקשר זה ת"צ (ת"א) 24526-09-18‏ ‏ בן-שטרית נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ (2.12.2019)).

משכך, לצד הסוגיות המפורטות לעיל, טענות רבות נוספות שהעלו הצדדים – לרבות בדבר היתיישנות טענות המבקשים, תום לבם של המבקשים, משמעות קבלת עמדת המבקש שעתר להכרזת ביטול תוקפו של הסכם ההפצה משנת 2006, סוגית הנזק שניגרם לגן שמואל וכו' – הן טענות שאינני סבור שיש מקום להכריע בהן בשלב זה של הדיון, ויהא מקום להכריע בהן בהמשך, ככל שיתנהל הליך בין הצדדים.

זאת ועוד, תוקפו של הסכם ההפצה הותנה כאמור באישור עסקת המיזוג והוצאתה לפועל – קרי מבחינת החברות הדברים היו קשורים זה בזה באופן שהסכם ההפצה יבוטל ללא המיזוג (נספח 15 לבקשה).

באשר לטענות בדבר אישור ההסכם בשנת 2011 טוענות המשיבות כי ההסכם אושר כדין בהחלטת ועדת הבקורת של החברה מיום 1.8.2011 (נספח 4 לתשובה לבקשה) וזאת בהתאם לעמדת סגל רשות ניירות ערך לפיה בהתאם לתיקון 16 על ועדת הבקורת לבחון האם משך הזמן שנקצב להתקשרות במקור הנו סביר וככל שהיא סבורה שמועד זה ראוי בנסיבות העניין לא נידרש אישור האספה הכללית עד לסיום תקופת ההסכם שנקבעה כסבירה על ידי ועדת הבקורת כאמור (עמדת רשות ניירות ערך 101-15 מיום 6.7.2011; נספח 3 לתשובה לבקשה).

...

כמו כן, מצאתי כי אין מקום להיעתר לגילוי המסמכים המבוקשים בסעיף 171.13.

בשלב הנוכחי, המסמכים המבוקשים צריכים לסייע בידי המבקשים לבחון ולהכריע האם לפתוח בהליך נוסף, אם לאו, ולא מצאתי כי גילוי המסמכים דנא ישרת מטרה זו. סוף דבר מכל הטעמים שהובאו לעיל, השתכנעתי כי הבקשה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה לעניין גילוי מסמכים מכוח סעיף 198א, ודין הבקשה להתקבל, כך שהמשיבות תעברה לעיונו של בא כוח המבקשים עותק של המסמכים שהתרתי את גילויים, קרי כל המסמכים המבוקשים זולת המסמכים המפורטים בסעיפים 171.8, 171.10 ו-171.13 לבקשה, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

בנסיבות העניין, אני מחייב את המשיבים לשלם למבקשים שכ"ט עו"ד והוצאות בסכום כולל של 20,000 ש"ח. ניתנה היום, ג' טבת תש"פ, 31 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.

עתירת המבקשים, כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו בהתאם לס' 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") ויורה למשיבה - גני הנשיא הראשון בע"מ (להלן: "החברה") לגלות את המסמכים המפורטים להלן ולאפשר עיון והעתקה שלהם: דוחות כספיים מבוקרים של החברה מינואר 2015 ואילך; מאזני בוחן של החברה משנת 2015 ואילך; תדפיסי חשבונות בנק של החברה או חשבונות בנק שהחברה שותפה בהם עם אחרים, משנת 2015 ואילך; כרטסת הינה"ח של החברה, לרבות של בעלי המניות של החברה וחברות קשורות לה, לתקופה של שבע השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה; אסמכתות לתשלומים של החברה לבעלי המניות ולדירקטורים או לחברות הקשורות אליהם, המתייחסות לשבע השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה; קבלות, וחשבוניות מס הנוגעות לתשלומים אשר שולמו לעורכי דין בקשר עם הבוררות עם חב' קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בע"מ והשותפות חותם חירם שותפות מוגבלת (שתיהן ביחד להלן: "קרדן וחירם"); קבלות וחשבוניות מס בגין תשלומים למשרד עו"ד הורוביץ-אוזן במהלך שבע השנים שקדמו לפתיחתו של ההליך; כל הפרוטוקולים מישיבות הנהלת החברה, החלטות הדירקטוריון והאספות הכלליות של החברה, מינואר 2015; דוחות ודיווחים של החברה לרשויות המס, החל מינואר 2015; חוות דעת מקצועיות שנמסרו לחברה בקשר עם רכישת הקרקע של קרדן וחירם; הודעה מיום 11.5.2015, שנמסרה לבורר – כב' השופט (בדימוס) בעז אוקון; כל ההסכמים בהם היתקשרה החברה החל מינואר 2015, לרבות מיסמכי ההיתקשרות ותכתובות עם חב' ויצמן סנטר בע"מ (להלן: "ויצמן סנטר"); כל הקבלות וחשבוניות המס שהוחלפו בין החברה לבין ויצמן סנטר; תעוד מלא של כל הקבלות, החשבוניות וההעברות הכספיות שהוחלפו בין החברה לבין ויצמן סנטר, מאז הקמתה; כל המידע והמסמכים הנוגעים להלוואות לחברות קשורות או יתרות חוב של חברות קשורות עליהן דובר באספה הכללית מיום 16.12.2018; פרטים מלאים בדבר פעולות "המיזוג" שנעשו בין החברה לבין ויצמן סנטר; כל הדיווחים שנמסרו לרשם החברות ולרשויות המס בקשר לשינוי במבנה האירגוני של החברה בעקבות האספה הכללית מיום 16.12.2018; חוות דעת מקצועיות שהתקבלו על ידי החברה קודם לקבלת ההחלטה על המהלכים הנזכרים באספה הכללית מיום 16.12.2018; תוצאות בדיקת נאותות שנעשו קודם לקבלת ההחלטה על המיזוג או לבצוע השינויים על פי ההחלטה מיום 16.12.2018; נימוקי הבקשה: המבקשים הם בעלי מניות המחזיקים בשיעור של 25% מההון המונפק והנפרע של החברה.

בהתייחס לכך, מלמד עיון בדרישת המבקשים לגילוי מסמכים, כי המדובר ברשימה ארוכה ורחבה עד סתמית, ולמעשה, חלק לא מבוטל מהמסמכים אשר התבקש גילוים, כלל אינו רלוואנטי לצורך הגשתה של בקשה לאישורה של תביעה נגזרת, וחלק לא מבוטל שלהם, דומה כי עניינו במערך היחסים שבין בעלי המניות של החברה לבין עצמם.

...

האמור לעיל מקבל משנה תוקף, מקום בו עלה מעדותו של מר עיני, כי האינטרס שלו, בסופו של דבר, היה לקבל את הכסף ממכירת הקרקע, וכאמור הוא אף ניסה למכור את זכויות החברה במקרקעין לקרדן וחירם.

כל אלו מכוונים למסקנה על פיה ככל והייתה עתירת המבקשים נבחנת, אך על בסיס הראיות המונחות כיום בתיק בית המשפט, ספק של ממש באם הייתה הצדקה להיעתר לה, וודאי על דרך של מינוי המבקשים לפעול להגשתה של התביעה בהתייחס לאובדן ההזדמנות העסקית בשל המחאת זכות ההשתתפות של ויצמן סנטר בהתמחרות עם קרדן חירם.

בהינתן תוכן החלטתי זו, והיקף המידע אשר נקבע כי יומצא, אל מול זה אשר התבקש, איני מוצאת לעשות צו להוצאות.